יום שישי - ים מדהים

התחזיות חזו ים מצויין. יצאנו בבוקר. מאוחר יחסית, ב-8:00. כל השבוע אני מתעורר מוקדם ומתרוצץ. לא בא לי לקום עוד הפעם לפני 6:00. במעגן ראיתי את הרכב של לירן, ואכן הוא נראה באופק. גם הוא זיהה אותנו והתקשר. סיפר שיש המון סרדינים בכניסה לנמל, שמזנקים לכל עבר. אכן, מרוחק נראו כתמים כסופים מדלגים באוויר מעל הים. סירת דייג רודפת אחריהם בהיסטריה ופורשת רשתות. מנסה לתפוס כמה שאפשר. לירן אמר שהוא כבר חובר אלינו. אכן, תוך דקות מועטות הוא היה על החוף. עידכונים. קישקושים. מפטפטים תוך התארגנות.

תומר יצא ראשון. יחכה לפני האיזור בו נכנסות אניות לנמל. אני כ-10 דקות אחריו. לירן בסוף. בכניסה לנמל להקה ענקית של סרדינים. מקיפים את הקיאק ומקפצים בעליזות באוויר. חברתי לתומר והתקדמנו לראש השובר של נמל חיפה. עברנו את איזור הנמל בכיוון בת-גלים. הים נראה נהדר. רוח דרום-מערבית נעימה. גלים לא גבוהים, כ- 30 או 40 ס"מ. שמים כחולים עם עננות חלקית. ים צלול. מושלם.

עצרתי לבדוק היכן לירן ולמה אינו מצטרף. לירן אמר כי הוא יצא ויצטרף בהמשך. בינתיים תומר חתר במהירות רבה והתרחק מאוד. התחלתי בחתירה מהירה גם כן. בדרך פגשתי את אוהד בדרכון חזרה למעגן. מרחוק ראיתי כי תומר פנה לכיוון החוף השקט ונכנס אליו. התקשרתי ואמרתי כי אני ממשיך לכיוון המכון לחקר הימים. אם הוא רוצה להצטרף אלי אז שיתחיל לחתור צפונה וייפגש איתי. ענה לי כי הוא רוצה, וכי הוא מצא שם את ניר, חברו, ואביו וגם הם רוצים להצטרף. האטתי, וכולנו התחלנו בחתירה לכיוון המכון לחקר הימים. הרוח התחזקה והים עלה. חתרתי בצורה נמרצת ומהר מאוד פתחתי מרחק גדול מהשאר.

הגלים הלכו וגבהו. סוולים יפים של 60-70 ס"מ. חתרתי מהר אל מול הגלים. הים היה צלול להפליא והריף נראה בבירור מבעד למים. התחושה המדהימה הזו, של רוח קלה, עלייה וירידה על הגלים, התקדמות מהירה, צבע ים מדהים ושמים מצויירים בעננים, הנה ייחודית. הקולות היחידים שנשמעו הם רחש המשוט בגלים והנשימה הכבדה שלי.

מאחור לא ניתן היה לראות את תומר וחבריו. התקשרתי אליו. אמר שהוא בדרך. הצעתי לו שיחזור לחוף השקט עם ניר ואביו. אני אצטרף מאוחר יותר. לירן התקשר. אמרתי לו שאני בדרכי למכון. אמר שיחבור אלי.

הגעתי אל מול המכון, כשני ק"מ בעומק הים. לא ניתן היה להתקרב אליו עקב גלים קוצפים ונשברים סביבו. הסתובבתי והתחלתי את הדרך חזרה. הפעם עם רוח גבית קלה וגלים מאחור ומהצד. החתירה חזרה היתה מהירה יותר, אך כיפית פחות. הגלים מרימים את הקיאק ודוחפים אותו במהירות. המאמץ העיקרי המצב זה הוא לשמור על הכיוון ולהימנע מהתהפכות.

הגעתי אל החוף השקט. היציאה מהחוף פגשתי את לירן. מדוכדך. מסתבר שהציר המרכזי בפדלים שלו השתחרר, איכשהו. הפדלים נתקעו בתושבת. והוא גילה את זה בדיוק כשהוא נלחם עם דג גדול למדי. ברגע שהוא גילה את הבעיה עם הפדלים הוא הפסיק להתעסק עם הדג ואיבד את הדג ואת הדימוי (רפאלה - יקר!). הצעתי לו לחזור לחוף השקט. להצטרף לקפה ולחזור איתנו מאוחר יותר. ירדנו לחוף. תומר ולירן השתעשעו עם הקיאקים במים.

הוצאתי את ערכת הקפה והעוגיות. הכנתי קפה משובח לבוגרים ותה חם לילדים. עוגיות. פירות. כריכים. החוף המה פעילות. בעוד יומיים מתחילה כאן אליפות העולם ב-420 והאיזור רוחש פעילות. בילינו שם כשעה ומחצה.

בדרך חזרה גלשתי על הגלים, כך שהגענו לקישון מהר מאוד. שטיפה. קיפול והבייתה.

יום כיפי. סה"כ כ- 20 ק"מ.