התעוררנו באיחור יחסי. בעיקר בגלל החום והזבובים. ליסט והילדים אצו רצו לבריכה. מקלחת. ארוחת בוקר סבירה בחווה. לדרך. הכיוון פירנצה. התכנית המקורית היתה לבלות את היום בפירנצה ולישון במלון שהזמנתי שם. ליסט הציעה ליסוע בדרכים לא ראשיות ולעצור במקומות נחמדים. העצירה הראשונה היתה ליד אגם יפהפה, ממש בגבול טוסקנה. ישבנו בבית קפה נחמד על גדות האגם. תומר ואני דמיינו איך אנחנו מקייקים באגם מושלם זה לאי הציורי שבמרכזו.
בדרך, החלטנו לקפוץ לסיינה. עוד עיר מפורסמת ומיוחדת. בילינו בה מספר שעות יפות. אכלנו בה ארוחה נפלאה (כמובן). הריזוטו היה מושלם הילדים אכלו פסטות שלעולם אינן מכזיבות. שתינו יין הבית. מושלם. לפתע הגיעו שתי משפחות ישראליות. ניתן היה לזהותן גם ללא שמיעת השפה. הרעש שבקע משולחנם היה גדול יותר מכל האיטלקים יחד שהיו במסעדה, וגם הם לא שתקנים גדולים. השיא היה שבמסעדה טוסקנית זו הזמינה המשפחה צ'יפס. על דבר כזה צריך לעצור אותם לדעתי.
מסיינה המשכנו לכיוון פירנצה בדרך הררית ציורית, דרך איזור קינאטי שבטוסקנה (SS222). הגענו תשושים לפירנצה ב21:30. המקום שהזמנתי ללינת לילה הוא ממש מלון, אלא חדרי אירוח מיוחדים במרכז העיר. החדר שקיבלנו גבל בהגדרה של ארמון. שתי קומות מהודרות. מקלחת מעולה. מטבח שלם עם מדיח, מכונות קפה, טוסטרים, תנור, מיקרוגל ואפילו מכונת כביסה. על השולחן יין וצלחת פירות גדולה. במקרר ובארונות אוכל, מיצים, קפה ותה. אין מילים. יותר טוב מזה לא יכול להיות. ארוחת הבוקר היא במסעדה מקומית ממול, שכבר הספיקה לכבד אותנו בגראפה על חשבון הבית כשהמתנו לפקידת הקבלה. מסתבר שהקבלה נסגרת ב- 20:00 והם הזעיקו אותה מהבית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה