התעוררנו למזג אוויר קר. בחוץ כ- 13 מעלות. יום לפני זה עוד טיילנו ב-36 מעלות. רוח נשבה. פסגות האלפים ניבטו מהחלון. מושלגים בחלקן. ארוחת בוקר. התארגנות על נעליים גבוהות ולבוש חם. תוך חמש דקות הגענו לרכבל שייקח אותנו אל הפסגות המושלגות. את הלג הראשון עשינו בקרנית סגורה שטיפסה את מרבית הגובה. יופי עוצר נשימה. הילדים ממש מאושרים. בפסגה יכולנו לבחור בין טיפוס רגלי במסלול של כ-30 דקות, לבין עלייה עם רכבל עם מושבים פתוחים. הילדים כמובן בחרו ברכבל. חווייתי יותר. אכן, הישיבה על המושב הפתוח, בקרירות של הבוקר כשנוף מדהים מבל עבר, הייתה בחירה מוצלחת. בהגיענו לפסגה, 2,800 מטר, התחלנו במסלול הליכה מושלג. טיפסנו על המדרון המושלג מעלה, מעלה. הילדים זרקו כדורי שלג. אנחנו צילמנו והתמוגגנו. הנעליים האלפיניות הוכיחו עצמן כיעילות ביותר בשלג. לאחר כשעה חזרנו לאיזור הרכבל העליון. כוסות שוקו חם. וחזרה למטה עם הרכבל. חצי יום זה היווה את אחד השיאים של הטיול.
המשכנו וחצינו בנסיעה רציפה את האלפים. נסענו צפונית לאגם קומו וממנו ירדנו לכיוון טורינו. נסיעה ארוכה ומפרכת באיזורים הרריים נפלאים, אך בדרכים צרות ומפותלות עם תהומות מכל עבר. המטרה היתה להגיע לטורינו עם ערב ולהחזיר את הרכב. כזכור, לא ניתן להחזיר רכב שכור איטלקי מחוץ לאיטליה. תקלה רצינית ובזבוז זמן של ממש. בדרך השתמשתי באינטרנט אלחוטי על מנת להזמין מלון בטורינו. מצאנו משהו נחמד, זול וליד הרכבת, שממנו, כך קיווינו נוכל לקחת רכבת לגרנובל, צרפת.
הגענו עם ערב על פי התכנית. פרקנו הרכב, ארזנו מחדש המזוודות ומצאנו, למזלנו, אוטובוס שיביא אותנו כמעט אל המלון. המלון נחמד מאוד. חדרים מעוצבים עם תקרות עגולות ועיצוב עתיק. על פי ליסט, המלון היפה ביותר עד כה. יצאנו לאכול ארוחת ערב ב-21:00. ארוחה טובה ולישון. בטורינו אנשים מדברים אנגלית לא רעה. חידוש. ויש פה נטייה עזה לצרפת ולמטבח הצרפתי. שתי ההשפעות החזקות פה הן של צרפת, בעקבות שליטה רבת שנים של משפחת המלוכה סאבוי, ושל דרום איטליה בעקבות עשרות אלפי הפועלים שהגיעו מהדרום לעבוד פה בתעשייה (מפעלי פיאט בעיקר).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה