הולנד עבורינו היא כמו בית שני. ביקרנו את סבא בבית החולים. קפצנו לארנהם, בעיקר כי רציתי לקנות כמה חיצי עץ מחנות שאני מכיר שם. השמש זרחה ובתי הקפה המו אדם. יום שבת. יום החופשי. עם זאת, החנויות נסגרות ב-17:30. תופעה הולנדית מדהימה. היום החופשי של כולם, השקיעה היא אחרי 21:00 והחנויות נסגרות באמצע היום. שתינו בירה בקפה שטוף שמש וחזרנו הביתה לארוחת הערב. ארוחת הערב בהולנד היא ב-18:00 ואחריה הכל מת, חוץ מאמסטרדם.
בערב ארזתי. ליסט והילדים ישארו לעוד מספר ימים בפארק הקבוע שאנו נוהגים לשהות בו כל שנה. אני חייב לחזור למשרד. למחרת, יום ראשון נסענו כולנו לאמסטרדם. החזרתי את הרכב, הפקדתי המזוודות בשדה התעופה ויצאנו ברכבת לאמסטרדם. שם אורן האכילה יונים, ליסט ואורן מדדו בגדים ונעליים ותומר ואני קיטרנו והמתנו בסבלנות (טוב, לא ממש בסבלנות). נפרדנו בתחנת הרכבת, הם חזרו לסבתא ואני לשדה התעופה.
הטיסה התאחרה בכ-3 שעות עקב שביתת פקחים ביוון. לא נורא, זו היתה התקלה היחידה בחופשה זו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה