יום ראשון, 18 ביולי 2010

חופשה 2010 - איטליה, האלפים, יום 11

בשלוש לפנות בוקר התעוררנו למשמע רעמים מתגלגלים. סופת רעמים. קיוותי שירד גם קצת גשם. בבוקר התצפית להרים שממול ולאגם היתה מדהימה. אוויר צלול וראות נהדרת. אכלנו ארוחת בוקר טובה. הנענו והתחלנו לטפס. היעד הראשון היה אגם קטנטן בשם Valvestino. הדרך הייתה עמוסה במאות רוכבי אופניים. צירים הרריים צרים, פיתולים ותהומות. רוכבי אופניים ואופנועים מכל כיוון. די מפחיד. הנוף עוצר נשימה. פשוט לא ניתן לתארו במילים. מזג אוויר נפלא. כ-24 מעלות. הנוף סביב האגם היה מרהיב כמובן. עצרנו בפינה כלשהי והתחלנו לטייל ולטפס על ההר ברגל. נענו בשביל צר, מתפתל ביער צפוף, כשמאות מטרים מתחתינו האגם. לאחר הטיול הרגלי המשכנו בנסיעה. לאחר מספר קילומטרים הגענו לקפה קטן ויפה בפינה חמודה, עם עצים ונחל. תמונה אלפינית קלאסית. ארוחה קלה. קפה. אפשר להמשיך. הדרך הלכה ונהייתה יפה יותר ויותר.

תוך כדי נסיעה הגענו לאיזור יפה של אחו ומישורים גבוהים. ראינו גברים עמוסים בקשות, חיצים ומשקפות. עומדים בצידי הדרך ויורים בדמויות של בעלי חיים שונים. עצרנו לשוחח ולהתרשם. האירוע, שנערך על ידי האיגוד האיטלקי לקשתות, הינו אירוע מקובל ביותר באנגליה וגם בארה"ב. כל משתתף מקבל מפה עם נקודות ציון שונות. לאורך ציר יפה של מספר קילומטרים מוצבות בובות של בעלי חיים שונים, במרחקים ושיפועים שונים. בכל נקודה ישנם אתגרים נוספים, כגון ענפים שמסתירים, עצים וכדומה. על כל משתתף לירות מספר נתון של חיצים ולפגוע כמה שיותר באיזורים חיוניים של בעל החיים (דימוי לציד ללא הרג בעלי חיים). בכל נקודה ישנו שופט המחלק נקודות ורושמן בכרטיס המשתתף. לדעתי זה ספורט מקסים. הליכה בטבע. מיומנות של ירי בקשת וחץ. חברותא. וללא כל פגיעה בטבע. לפני שנים מספר ניסיתי לארגן אירוע דומה בארץ וללא הצלחה. חבל.

עליונו לגבהים של 1,700 מטר דרך עיירות סקי קסומות העמוסות בתיירי קייץ. ירדנו דרך אגם d'idro. והתחלנו לטפס בחזרה על האלפים.

לסיום היום, בגובה של 1,700 מטר עם רכסים מושלגים מכל עבר וטמפרטורה של פחות מ-20 מעלות, החלטנו לחנות ולהעביר את הלילה. תוך חיפוש אחר מקום לינה סביר הגענו לעיירה, סאן מרטינו, מכוערת למדי שכל כולה אתר סקי גדול אחד. מגרשי חנייה ענקיים, חנויות לציוד סקי. מלונות רבים. ובעיקר רכבלים שונים ומשונים היוצאים לכל כיוון אפשרי לרכסים של 3,600 מטר. רכסים מושלגים גם כעת. ניצלנו את המחירים הזולים של בין העונות והצטיידנו כולנו בנעלי הליכה אליפיניות משובחות, במחירים זולים להפליא. לבסוף, מצאנו בפאתי העיירה מלון קטן. אכלנו בו ארוחת ערב. בחוץ נשבה רוח והיה ממש קר. בילינו את הערב במלון.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה