ביום שישי לא יצאנו. תומר חגג במסיבת בר-מצווה של חבר, אני צריך הייתי לבשל יותר מהרגיל כי מור, ענבל ובני זוגן הודיעו שעומדים להגיע לארוחת ערב שישי ומזג האוויר היה גרוע ממילא ולא התאים ליציאה.
היציאה תוכננה לשבת בבוקר. ירון, אחי, ביקש להצטרף ולנסות את קיאק האדוונצ'ר (עם הפדלים), לירן הודיע שיצטרף גם כן. תומר ישן בצופי ים ולא יוכל לצאת איתנו, היות והוא אמור להתחיל פעילות מוקדם בבוקר.
אכן, מוקדם בבוקר, לירן כבר היה במעגן כשהגעתי, ירון הגיע וגם אוהד. מרחוק ראיתי את תומר וחבריו מכינים את הסירה שלהם להפלגה - נפנפנו לשלום אחד לשני.
הכנתי לירון את החכה שלי והסברתי לו את עקרונות החתירה, פידול ודייג מקיאק. יצאנו. אוהד נשאר לבצע עבודות שונות במחסן הקיאקים (בחור תותח - כל הזמן משפץ ומשפר) והצטרף מאוחר יותר. מזג אוויר מוזר. מעונן ואפור. הים לא רגוע. ירון ואני התקדמנו אל מוחוץ לנמל. לירן אחרינו. בתוך שטח הנמל, לירון חווה תקיפה של טונה, הטונה (למעלה מ- 3 ק"ג על פי שיפוטו) קפצה באוויר עם הדימוי נעוץ בה, פעמים מספר. לבסוף הצליחה לכופף את הקרסים ולהתחמק. דקות ספורות לאחר מכן, בראש השובר של הקישון חווה לירן תקיפה נוספת - הפעם העלה טונית יפה לקיאק. ירון נהנה מהקיאק והתלהב ממנו. בעבר הוא ניסה לחתור ולא התחבר לזה. הפידול התלבש עליו כמו כפפה ליד. הוא פידל בעליזות מסביב, גורר דימוי ומנסה להבין איך לירן מצליח להוציא דגים והוא לא. לירן התעכב מאוחר ואנחנו המשכנו לכיוון הבויות. בעוד אנו מתקדמים, לירן תפס טונית נוספת. אוהד סייע לו להוציא אותה מהמים. הים החל לעלות והרוח התחזקה. עלינו וירדנו על סוולים יפים של למעלה ממטר. השמיים היו קודרים. לירן צלצל לברר היכן אנו. עדכנתי אותו כי אנחנו מגיעים עוד מעט לבויות ואז נחזור לכיוון הקישון. החזרה היתה עם גלים ורוח גבית. חזרה מהירה. ירון חגג על האדוונצ'ר. אני הרגשתי שיפור ניכר בחתירה עם הגלים. נהניתי.
באיזור של השובר של הקישון, בצד המזרחי של המפרץ, הרוח והגלים היו רגועים הרבה יותר. חברנו ללירן. ירון ולירן גררו לאורך השוברים ובפתח הנמל. תומר עבר ליד ירון עם המפרשית שלו, במהירות עצומה ונפנף לו לשלום. ירון היה צריך לחזור הביתה אז החלטנו לצאת. שטיפה, חיסול, פרידה. ירון התלהב מהקיאק וסביר להניח שבקרוב הוא ירכוש כזה, לא לפני שיתנסה עוד מספר פעמים עם שלי.
תכננתי לחזור הביתה מוקדם, אך תומר תפס אותי על החוף וביקש לצאת עם הקיאק שלו לאחר הצופים. החטתי להיענות לו. המחיר הוא להיתקע במקום לשעות ארוכות. אכן, לאחר הצופים, ב- 14:30, תומר עלה על הקיאק שלו ויצא עם ניר, חברו אבא של ניר. ניר ואביו קנו אתמול את קיאק הטקילה (לגו) וזו החתירה הראשונה להם. שלושתם חתרו אל תוך הקישון, במעלה השפך. אני נותרתי על החוף - מחכה. בסוף הם חזרו רק בחמש לפנות ערב. לא נורא. תומר מאוד נהנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה