יום שני, 14 ביוני 2010

שבועיים עמוסים וגם משוט חדש


השבועיים האחרונים היו עמוסים בצורה יוצאת דופן. גם במשרד וגם במימד האישי. אירועי סוף שנה של אורן ותומר מנעו ממני יציאה לים בימי שישי. מור, בתי הבכורה, התחתנה עם יניב. ושישי שבת האחרונים הוקדשו למבצע "חלוץ בודד" עם הכיתה של תומר.

עם זאת, בשבת הקודמת הצלחתי להשחיל שעתיים וחצי של חתירת בוקר כיפית עם תומר. רואים שיפור ניכר בחתירה שלו. כשהחזרתי את תומר לצופי-ים, הרוח התחזקה והים עלה בצורה משמעותית. חזרתי לחתור עוד כשעה באיזור המוגן יחסית (הבריכה) שבין נמל הקישון לנמל חיפה. עבדתי בעיקר על חתירה טכנית על מנת להתרגל למשוט החדש שלי.

לפני כשבועיים, במהלך חתירה אגרסיבית, התפרק לי משוט הקרבון המועקל בידיים. שני חלקי המשוט פשוט נפרדו. נסעתי לקפטן ג'ק והחלפתי את המשוט במשוט לנדל קינטיק. משוט זה נחשב כטוב בעולם (יחד עם דגם מקביל של וורנר).



החתירה הראשונה עם המשוט החדש היתה בים עובד וגלי למדי. המשוט גורף הרבה מאוד מים ועל כן המאמץ הנדרש גדול הרבה יותר ממה שרגיל הייתי. עם זאת הוא מייצר מהירות וכוח גדולים הרבה יותר. כמו כן המשוט כבד למדי, כ-1,200 גרם. עקב הרוח וגלי הצד, נדרשתי לחתירה מאומצת יותר בצד ימין ולאחר כשעתיים חתירה התחלתי להרגיש כאב בפרק יד ימין. בשלב מסויים הרגשתי אובדן תחושה. ברור כי אני חייב להרגיל את היד והגוף לחתירה עם המשוט החדש.

לקראת החזרה למעגן התחלפתי עם תומר ונתתי לו להתנסות עם המשוט שלי. אני חתרתי עם שלו. החתירה עם המשוט הבסיסי שלו (משוט איתו חתרתי מספר חודשים בעבר) הרגישה מוזר. כאילו אין לו כוח בכלל, כאיךו לא ניתן להתקדם איתו. כשמתרגלים למשוט עם כף גדולה וגריפת מים מהותית, קשה לחזור למשוט קטן.

ביציאה השנייה, לאחר החזרת תומר לחוף, עבדתי על חתירה נכונה, ללא מאמץ, עם המשוט. חתרתי קדימה במהירויות משתנות, חתרתי אחורה ובצעתי תמרוני היגוי. בסך הכל נראה כי המשוט החדש יספק ביצועים משופרים הרבה יותר, אך יש לאמן את הגוף בצורה הדרגתית.

באחד מימי השבוע קפצתי לאופטימיסט (חנות הקיאקים שבשדות ים) על מנת לקנות חבל גרירה המחובר למותן, בפאוצ' מיוחד (Tow Line). שוחחתי ארוכות עם הדס פלדמן (אולי, הקיאקיסטית הבכירה בישראל) ובדקתי את המשוט של וורנר. המשוט מרגיש נפלא ביד והרבה, הרבה יותר קל. אולי בעתיד...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה