אספתי כרגיל את תומר מבית הספר. בדרכינו לים הבנו, על פי תנועות ענפי העצים, שרוח דרומית חזקה למדי עומדת לקלקל לנו את יום השישי אחרי הצהריים. זאב הצטרף, על האדוונצ'ר.
במעגן, ניתן לראות את הים. גלים נמוכים יחסית אך עצבניים עם הרבה קצף לבן. מרמזים על ים הנקרא "מכונת כביסה".
התארגנו ויצאנו. הרוח היתה חזקה מאוד והגלים התנפצו מכל הכיוונים, ללא סדר. החתירה היתה קשה. משום מה היתה גם פעילות מאוד ערה של אוניות הנכנסות ויוצאות מהנמל. חתרנו לכיוון בת גלים - מערבה. הגלים היו בלתי נסבלים והרוח דחפה אותנו אל לב המפרץ - צפונה.
זאב התאמן בירידה ועלייה לקיאק. על פי התחזית הרוח אמורה היתה לרדת אחרי הצהריים, אך לא נראה היה כי היא עומדת לעשות זאת. ממוצע הרוח היה מעל 15 קשר, אך לעיתים קרובות נשבו משבים חזקים במיוחד, מעל 25 קשר. פעמיים במהלך החתירה נאלצתי לשחרר את המשוט לצד הקיאק על מנת לא להתהפך. הרוח תפסה את המשוט ואיימה להפוך את הקיאק אם הייתי מתנגד לה. התרגולת היא לתת לרוח ל"הפיל" את המשוט לצד הקיאק, ללא אובדן אחיזה בו. ואז לנסות להרימו כאשר שפת הלהבים אל מול הרוח כדי למנוע התנגדות.
תומר התקשה בחתירה וחתר לאיטו - אסטרטגיה נכונה לשימור כוחות. בשלב מסויים, במחצית הדרך לבת גלים, יצרנו רפסודה, כדי לתת לתומר הזדמנות לנוח, לשתות ולאכול תפוח. ניתלתי את ההזדמנות להדריך את תומר בשתי אסטרטגיות חשובות. כדי לשלוט בקיאק ולהפנותו לכיוון בו אנו חפצים, יש לעשות זאת בתנועת פריסה חזקה, כאשר הקיאק רוכב על גל - דהיינו החרטום שלו באוויר. כאשר יש משב רוח חזק, כדאי להאיט, ולהמשיך ולחתור במאמץ מופחת. המשבים אורכים כחצי דקה עד דקה, וחבל לכלות עליהםכוחות . כדאי לחתור חזק יותר בין המשבים ולהרגיע במהלך המשב.
בשלב מסויים, כאשר הרוח לא נחלשה, החלטתי להתחיל לחזור. החזרה היתה מהירה יותר היות ורכבתי על הגלים. הבעייה היחידה, כרגיל, הנה חתירה מול ואדי רושמייה ברוח דרומית. סיוט של ממש.
כשהגענו לקרבת המעגן זיהה תומר את חברו ניר ואביו, חותרים מערבה על קיאק הזוגי - הטקילה. תומר התקרב אליהם והציע להם לפנות לאחור ולחתור אל תוך הקישון. הוא הצטרף אליהם לחתירה, לא לפני שלקח את המשוט החדש שלי - להתנסות.
התייבשתי על החוף כשעתיים, עד שחזרו. מחר נצא מוקדם בבוקר, בתקווה לים שקט יותר, אם כי התחזית הנה רוח דרומית של למעלה מ-10 קשרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה