שבת קצרה

ביום שישי לא יצאנו. תומר חגג במסיבת בר-מצווה של חבר, אני צריך הייתי לבשל יותר מהרגיל כי מור, ענבל ובני זוגן הודיעו שעומדים להגיע לארוחת ערב שישי ומזג האוויר היה גרוע ממילא ולא התאים ליציאה.

היציאה תוכננה לשבת בבוקר. ירון, אחי, ביקש להצטרף ולנסות את קיאק האדוונצ'ר (עם הפדלים), לירן הודיע שיצטרף גם כן. תומר ישן בצופי ים ולא יוכל לצאת איתנו, היות והוא אמור להתחיל פעילות מוקדם בבוקר.

אכן, מוקדם בבוקר, לירן כבר היה במעגן כשהגעתי, ירון הגיע וגם אוהד. מרחוק ראיתי את תומר וחבריו מכינים את הסירה שלהם להפלגה - נפנפנו לשלום אחד לשני.

הכנתי לירון את החכה שלי והסברתי לו את עקרונות החתירה, פידול ודייג מקיאק. יצאנו. אוהד נשאר לבצע עבודות שונות במחסן הקיאקים (בחור תותח - כל הזמן משפץ ומשפר) והצטרף מאוחר יותר. מזג אוויר מוזר. מעונן ואפור. הים לא רגוע. ירון ואני התקדמנו אל מוחוץ לנמל. לירן אחרינו. בתוך שטח הנמל, לירון חווה תקיפה של טונה, הטונה (למעלה מ- 3 ק"ג על פי שיפוטו) קפצה באוויר עם הדימוי נעוץ בה, פעמים מספר. לבסוף הצליחה לכופף את הקרסים ולהתחמק. דקות ספורות לאחר מכן, בראש השובר של הקישון חווה לירן תקיפה נוספת - הפעם העלה טונית יפה לקיאק.  ירון נהנה מהקיאק והתלהב ממנו. בעבר הוא ניסה לחתור ולא התחבר לזה. הפידול התלבש עליו כמו כפפה ליד. הוא פידל בעליזות מסביב, גורר דימוי ומנסה להבין איך לירן מצליח להוציא דגים והוא לא. לירן התעכב מאוחר ואנחנו המשכנו לכיוון הבויות. בעוד אנו מתקדמים, לירן תפס טונית נוספת. אוהד סייע לו להוציא אותה מהמים. הים החל לעלות והרוח התחזקה. עלינו וירדנו על סוולים יפים של למעלה ממטר. השמיים היו קודרים. לירן צלצל לברר היכן אנו. עדכנתי אותו כי אנחנו מגיעים עוד מעט לבויות ואז נחזור לכיוון הקישון. החזרה היתה עם גלים ורוח גבית. חזרה מהירה. ירון חגג על האדוונצ'ר. אני הרגשתי שיפור ניכר בחתירה עם הגלים. נהניתי.

באיזור של השובר של הקישון, בצד המזרחי של המפרץ, הרוח והגלים היו רגועים הרבה יותר. חברנו ללירן. ירון ולירן גררו לאורך השוברים ובפתח הנמל. תומר עבר ליד ירון עם המפרשית שלו, במהירות עצומה ונפנף לו לשלום. ירון היה צריך לחזור הביתה אז החלטנו לצאת. שטיפה, חיסול, פרידה. ירון התלהב מהקיאק וסביר להניח שבקרוב הוא ירכוש כזה, לא לפני שיתנסה עוד מספר פעמים עם שלי.

תכננתי לחזור הביתה מוקדם, אך תומר תפס אותי על החוף וביקש לצאת עם הקיאק שלו לאחר הצופים. החטתי להיענות לו. המחיר הוא להיתקע במקום לשעות ארוכות. אכן, לאחר הצופים, ב- 14:30, תומר עלה על הקיאק שלו ויצא עם ניר, חברו אבא של ניר. ניר ואביו קנו אתמול את קיאק הטקילה (לגו) וזו החתירה הראשונה להם. שלושתם חתרו אל תוך הקישון, במעלה השפך. אני נותרתי על החוף - מחכה. בסוף הם חזרו רק בחמש לפנות ערב. לא נורא. תומר מאוד נהנה.

רוחות, גלים וחתירה - סולם ביופורט

חתירה עם רוחות וגלים אינה פשוטה כלל ועיקר ודורשת מאמץ גופני כמו גם מיומנות טכנית לשליטה בקיאק בתנאים משתנים. עם הזמן, תירגול ונסיון, יכולות החתירה וההתמודדות עם גלים ורוחות הולכות ומשתפרות. גם הביטחון העצמי.

 

כחותר מתחיל יחסית, התמודדות זו הנה מורכבת ומחייבת מחזורים של לימוד - התייעצות - תירגול והתנסות, וחוזר חלילה. אין יום דומה למשנהו ואין ים דומה למשנהו. להיות בים בתנאים שונים ומבוקרים זה הסוד להתקדמות והצלחה.  בשבועות האחרונים אני נאלץ להתמודד עם רוחות חזקות וים רוגש עד סוער, בעיקר בשעות הצהריים. מצאתי עצמי חותר אל מול הרוח והגלים, עם הרוח והגלים ורוח צידית עם גלי צד. מצבים אלו מחייבים אותי לחפש ידע ותשובות. במאמרים הבאים אחלוק את המסע האישי שלי. מה שלמדתי, התנסיתי ומה שעובד בהצלחה עבורי.

 

 לטעמי, חתירה אל מול הרוח והגלים היא הפשוטה יותר. ברוח של 20 קשר, גלים בינוניים וקוצפים המאמץ הגופני אינו קטן, אך הקיאק נשלט היטב יחסית. חתירה עם הגלים והרוח (רוח וגלים גביים) מאתגרת הרבה יותר, היות והקיאק נוטה לצאת משליטה בקלות רבה יותר. חתירה עם רוח וגלי צד בעייתית גם כן היות והקיאק אינו יציב ועלול להתהפך. פניות אל מול רוח וגלים חזקים או עם הרוח והגלים מאתגרות במיוחד.

 

אחד הכלים היעילים בהבנת מצב הים והתנאים הצפויים הנו סולם ביופורט (Beaufort). סולם בופורט פותח בתחילת המאה ה-19 על ידי אדמירל הימיה האנגלי, סיר פרנסיס בופורט והוכנס באופן רשמי לרישומי אונית לקראת סוף המאה. הסולם המקורי כלל 12 דרגות וחמשת הדרגות הנוספות עודכנו במשך השנים, על מנת להתאימו למזג אוויר סוער במיוחד.

 

הסולם נבנה על סמך ניתוח תנאי הרוח והגלים והשפעתם על הסירות ויכולת ההפלגה. סולם זה מהווה כלי בטיחות מרכזי וניתן להתאימו בקלות לצרכינו – חותרי הקיאק.

 

הסולם שלפניכם מחולק לדרגות שונות הנקראות Force (למשל Force 4) ומכיל מספר רכיבי מידע המתארים מזג אוויר ותנאי ים וחתירה בדרגה נתונה.

 

הסולם הנו כללי ומטבע הדברים אינו מדע מדוייק. שיקול דעת והיגיון הנם רכיבים מרכזים בעת השימוש בסולם, כמו גם היכולת להתאימו לניסיון האישי ולאיזורי החתירה השונים. עם זאת, במרבית המאמרים המקצועיים וסיפורי מסע למינהם המתפרסמים במגאזיני הקיאקים נמצא כי תיאור מזג האוויר מתומצת בציון דרגת ה- Force. למשל, "היום התחיל בחתירה שלווה בתנאים של Force 2, אך הרוח הלכה והתחזקה ומהר מאוד מצאנו עצמנו חותרים מול רוח וגלים בעוצמה של Force 6".

 

במדידת מהירות בים משתמשים ביחידת מידה הנקראת קשר (מייל ימי לשעה). המונח נולד מקשרים שקשרו בעבר בחבלים למדידת מהירות של ספינות. קשר הינו 6076 רגל לשעה, דהיינו 1.852 קמ"ש. לדוגמא, 20 קשר הנם 37 קמ"ש. בקירוב, ולאור המרחקים היחסית קטנים אותם אנו חותרים בקיאק, ניתן להניח שמייל ימי לשעה הנו 2 קמ"ש, דהיינו 1 קשר הנו שני קמ"ש.

 

הסולם מתבסס על מספר הנחות יסוד, כדלקמן:

• הקיאק הנו קיאק ימי, ישיבה פנימית (ארוך וצר יחסית)
• גובה הגלים מניח רוח של 48 שעות על פני מרחב (Fetch) של 600 מיייל
• גובה הגלים אינו מתייחס לתנאים מקומיים, כגון ריפים, מפרצים, איזורי גלישה, פתחי עמקים, צוקים וכו'
• פרצי רוח אינם נלקחים בחשבון למרות חשיבותם והסכנה לה הם חושפים את חותרי הקיאק
• כיוון הרוח אינו נלקח בחשבון (למשל, סכנתן של המזרחיות)
• מהירות חתירה ממוצעת, ללא רוח ובים שקט, הנה 3 קשר
• משך החתירה האפשרי המצויין בסולם מניח רזרווה הגיונית של אנרגיה למקרה שלך הסתבכות
• אין פירוט מעבר ל-11 הדרגות הראשונות היות והדרגות הגבוהות אינן אינן רלוונטיות לקיאק

בסולם בופורט המותאם לקיאקים מפורטים הנתונים הבאים לכל דרגת עוצמה (Force):

•  דרגה (Force) - למשל Force 6
•  מהירות הרוח - בקשר
•  גובה הגלים - במטרים
•  מזג האוויר בים – למשל משבים קלים, בריזה, סערה
•  מצב הים – כיצד נראה הים, למשל חלק, גבה גלים, פסגות קצף לבנות, רסס, גלים שבורים
•  מצב ביבשה – כיצד מזג האוויר מתבטא ביבשה, למשל עלים מרשרשים, ניירות על הקרקע מתרוממים, ענפים נעים, עצים נעים, רעפים נעקרים
•  תנאי חתירה – פירוט התנאים בהתאם לרמת החותר, למשל תנאים נוחים לכל, קלים למדי, לחותרים מנוסים בלבד, מצב הישרדותי
• מהירות חתירה עם ונגד הרוח – מהירות החתירה המותאמת לחותר החותר בממוצע 3 קשר בים חלק וללא רוח
• משך חתירה (רזרבה) – בהנחה שחתרת 8 שעות בתנאים טובים, כמה זמן תוכל לחתור כשהתנאים משתנים; משך החתירה הנו ממוצע וישתנה בהתאם למיומנות ולכוח של החותר, למשל ב- Force 6 תוכל לחתור עוד שעה או שעתיים בלבד

ישנן מספר דרכים לשימוש יעיל בסולם:

• הערך את מהירות הרוח ואת דרגת ה- Force על פי נתוני הים ו/או היבשה, ומכאן הערך את הסיכונים וזמני החתירה הצפויים ןתכנן את המסלול בהתאם. לדוגמא, אם ניירות עפים ברוח, ענפים נעים, הים גלי וניתן לזהות קצף בפסגות הגלים בצפיפות גבוה יחסית, ניתן להעריך שהתנאים הינם בין Force 4 ל- Force 5. דהיינו, חותרים לא מנוסים, ירגישו לא נוח, לחותרים מיומנים לא תהיה כל בעייה ומהירות החתירה מול הרוח והגלים צפוייה להיות איטית מהרגיל.
•  ניתן להעריך את תנאי הים לחתירה ולנתח את הסיכונים הצפויים בהתאם למהירות הרוח תנחזית בתחזית. למשל, אם צפוייה רוח מערבית בעוצמה של 20 קשר, נוכל להעריך כי תנאי הים יהיו כ- Force 5.
•  נסה לזהות את גבולות הנוחיות שלך בהתאם למצבי ה- Force השונים. דהיינו, אחרי שתזהה ותצבור ניסיון בזיהוי רמות הרוח ומצב הים, נסה להתאים זאת ליכולות החתירה שלך ולבדוק מהי העוצמה שבה אתה מתחיל להרגיש לא נוח בים. למשל, אתה עשוי לגלות כי תנאי החתירה Force 6, קשים מידי עבורך ואינך מרגיש נוח על הים.

תשומת לב מתמדת והיכולת לזהות בכל רגע נתון את הדרגה המתאימה בסולם מאפשרת צבירת ניסיון המאפשר, בתורו, הערכה מדוייקת למדי של תנאי החתירה הצפויים והאם כדאי לצאת לים, לחזור ליבשה באם יצאנו, או שצפוייה לנו חתירה נעימה ובטוחה בתחום היכולת שלנו.

 

להלן הסולם:

 

Force 0:

 

מהירות הרוח: 1 - 0 קשר.

גובה גלים: 0 מטר.

ים: רגוע

מצב הים: חלק כמו ראי (או בשפתינו "ים שמן". שמן כמו שמן זית).

מצב ביבשה: עשן מיתמר אנכית.

תנאי חתירה: קלים מאוד; ים חלק; מתחילים ירגישו בנוח.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 3 / 3 קשר.

משך חתירה (רזרבה): לא מוגבל.

 

Force 1:

 

מהירות הרוח: 3 - 1 קשר.

גובה גלים: 0 מטר.

ים: משבים קלים

מצב הים: גלים קטנטנים ונעימים העולים ויורדים.

מצב ביבשה: עשן מוסט מעט ברוח, שבשבות לא נעות.

תנאי חתירה: קלים מאוד; ים חלק; מתחילים ירגישו בנוח; תנאים מצויינים לדייג.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 3 / 3 קשר.

משך חתירה (רזרבה): לא מוגבל.

 

Force 2:

 

מהירות הרוח: 6 - 4 קשר.

גובה גלים: 0.1 מטר.

ים: בריזה קלילה.

מצב הים: אדווה קלה, גלים קטנים וחלקים ללא פסגות.

מצב ביבשה: רוח מורגשת בפנים, עלים מרשרשים.

תנאי חתירה: קלים ; תנאים נוחים לכל אחד.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 3 / 3 קשר.

משך חתירה (רזרבה): 8 שעות.

 

Force 3:

 

מהירות הרוח: 10 - 7 קשר.

גובה גלים: 0.4 מטר

ים: בריזה קלה.

מצב הים: גלים קטנים, פסגות הגלים מתחילות להישבר, פה ושם קצת קצף על הגלים.

מצב ביבשה: עלים וחוטרים בתנועה מתמדת, דגלים קלים מתחילים להזדקף ולנוע.

תנאי חתירה: קלים למדי; די נוח לחתירה.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 3.5 / 2.5 קשר.

משך חתירה (רזרבה): 6 שעות.

 

Force 4:

 

מהירות הרוח: 16- 11 קשר.

גובה גלים: 1 מטר.

ים: בריזה בינונית

מצב הים: רוגש, גלים קטנים ההולכים ומתפתחים, יותר ויותר קצף על הגלים מסביב.

מצב ביבשה: אבק עלים וניירות על הקרקע מתחילים להתרומם, ענפים דקים נעים.

תנאי חתירה: בינוניים; מעוררים עבור רוב החותרים; עדיין בגבול הנוחיות לחותרים לא מיומנים.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 3.5 / 2.75 קשר.

משך חתירה (רזרבה): 4 שעות.

 

Force 5:

 

מהירות הרוח: 21 - 17 קשר.

גובה גלים: 2 מטר.

ים: רוח

מצב הים: גבה גלים, הגלים הולכים ומתארכים, קצף רב בפסגות הגלים.

מצב ביבשה: עצים קטנים מתחילים לנוע ולהיטלטל.

תנאי חתירה: בינוניים; חותרים לא מיומנים יתקשו לשלוט בקיאק ורגישו לא יציבים; אין בעיה לחותרים מנוסים.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 3.75 / 2.5 קשר.

משך חתירה (רזרבה): 2 שעות.

 

Force 6:

 

 מהירות הרוח: 27 - 22 קשר.

 גובה גלים: 3 מטר.

 ים: רוח חזקה.

 מצב הים: גלים גבוהים, קצף גלים בכל מקום, לפעמים רסס מפסגות הגלים.

 מצב ביבשה: ענפים גדולים נעים, שריקות נשמעות מחוטי החשמל, השימוש במטריות הופך לקשה.

 תנאי חתירה: קשים; קשה לחתור אל מול הרוח; הרוח תופסת את להבי המשוט; התקשורת בין החותרים קשה; לחותרים מנוסים בלבד.

 מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 4 / 2.25 קשר.

 משך חתירה (רזרבה): 2 -1 שעות.

 

Force 7:

 

מהירות הרוח: 33 - 28 קשר.

ים: סערה קלה.

גובה גלים: 4 מטר.

מצב הים: די סוער, גלים גבוהים למדי, פסים של רסס וקצף הניתזים מפסגות הגלים.

מצב ביבשה: כל העצים בתנועה, התנגדות מורגשת בהליכה כנגד הרוח.

תנאי חתירה: מאוד קשים; גם חותרים מנוסים יתחילו לקלל; התקדמות מועטה או אי-התקדמות בחתירה מול הרוח.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 4.5 / 1.5 קשר.

משך חתירה (רזרבה): 40 דקות עד 1.5 שעות.

 

Force 8:

 

מהירות הרוח: 40 - 34 קשר.

ים: סערה בינונית.

גובה גלים: 5.5 מטר.

מצב הים: די סוער; גלים גבוהים, פסים של קצף ורסס סמיכים.

מצב ביבשה: ענפים דקים נשברים על העצים, מכוניות מתחילות לסטות מהרוח.

תנאי חתירה: קשים ביותר; סכנת התהפכות; אין התקדמות בחתירה מול הרוח; השליטה בקיאק ממש בעייתית; תקשורת בין החותרים או הצלה וחילוץ ממש קשים; אתה לבד ויכול לסמוך רק על עצמך.

מהירות חתירה ממוצעת עם הרוח וכנגד הרוח: 4.5 / 1 קשר.

משך חתירה (רזרבה): 20 דקות עד 1 שעה.

 

Force 9:

 

מהירות הרוח: 47 - 41 קשר.

ים: סערה חזקה.

גובה גלים: 7 מטר.

מצב הים: סוער, גלים גבוהים מאוד, מתחילים להתערבל באי סדר ולהישבר, הרסס והקצף מגבילים מאוד את הראות.

מצב ביבשה: מבנים קלים נפגעים, רעפים עפים מהגגות.

תנאי חתירה: מסוכנים; מצב הישרדותי; סכנת התהפכות; מאבק מתמשך לשליטה בקיאק; תקשורת עם חותרים אחרים או פעולות חילוץ והצלה כמעט בלתי אפשריים. לחפש מקלט מיידית.

 

Force 10:

 

מהירות הרוח: 55 - 48 קשר.

ים: סופה.

גובה גלים: 9 מטר.

מצב הים: גלי ענק עם פסגות בולטות ונשברות, הים לבן.

מצב ביבשה: עצים נעקרים, גגות ומבנים ניזוקים.

תנאי חתירה: מסוכן ביותר; מצב הישרדותי; סכנת התהפכות; האפשרות היחידה היא לחפש מקלט מיידית או להיסחף עם הרוח או להשליך עוגן.

 

  

(מאמר זה, כמו גם הבאים אחריו, מתייחס לקיאק ישיבה פנימית ומתבסס על מקורות שונים: שיחות עם מומחים וחותרים מנוסים, בלוגים, פורומים, מגזינים, ספרים ובעיקר הספר המצויין של John Lull הנקרא Sea Kayaking Safety and Rescue, הספר המצויין של Gordon Brown הנקרא Sea Kayak, הספר האלקטרוני www.kayarchy.co.uk, והאתרים www.roguepaddler.com ו- www.atlantickayaktours.com).

שישי עם חותרי מרכז, שבת עמוסה

בשישי עלו והצטרפו אלינו מספר גדול של חברים בפורום הדייג מקיאק, לחתירה של בוקר במפרץ. התאספנו ב-6:00 ברחבת צופי-ים. הפעלתי מוקדם את המיחם של זבולון לקפה של בוקר. לירן ארגן כיבוד. החבר'ה, הפנים מאחרי השמות והכינויים החלו להגיע. הכרויות. שיחות קלות. קפה וכיבוד ולמים. סה"כ 13 חותרים. יום מדהים. ים שקט ונפלא. חותרי המרכז נדהמו מהרתיחות ומהדשים הגדולים שנצפו לאורך הדרך. צביקה ואבי תפסו דגים גדולים. צביקה פלמידה של 3.5 קילו ואבי טונית שחורה של 6.5 קילו. חתרנו עד אחרי בת-גלים וחזרנו ב-12:00 למעגן. במעגן, לירן ארגן פריסה עם כול טוב. אבטיחים, שתייה קרה, עוגות ונשנושים. שביעות הרצון מהיום ומהחברה היו בשמים. ממש יום של כיף. מדהים איך תחביב משותף מחבר כל כך הרבה אנשים טובים.

בשבת יצאנו תומר, לירן ואנוכי מוקדם בבוקר. לירן גרר חכה בסביבה ואילו אני ותומר תרגלנו תרגילים טכניים שונים (בעיקר תמרון, חתירה לאחור ותרגילי מותניים כחלק מגלגול אסקימוסי) ולאחריהם עבדנו על חתירה קדמית נכונה, תוך חתירה של מספר קילומטרים. תומר השתפר מאוד בחתירה ושמר על קצב טוב ללא התעייפות. החזרנו את תומר למעגן לפני 10:00, לפני מסדר בוקר בצופים. לירן ואני יצאנו לים בשנית. הכיוון החוף השקט בחיפה. הים היה נפלא. רוח מזרחית קלה עם גלים קטנים ונחמדים. ים עובד, אבל בצורה נעימה. לקראת החוף השקט הרוח התחזקה והסתובבה לדרום-מערב. הים עלה גם כן. בחוף השקט ירדנו לחוף. היה חם מאוד. פגשנו שם עוד חותרים ופטפטנו על קיאקים. החזרה היתה עם רוח גבית (מערבית 13קשר) וגלים די גבוהים ועצבניים. היכולת שלי להתקדם עם הגלים השתפרה פלאים ונעתי ממש מהר ובביטחון יחסי. מרחוק ראיתי שלירן עובד קשה עם המפרש והקיאק. מנסה למנוע התהפכות והתחרטמות. עם הכניסה לאיזור הנמל התחיל הסבל האמיתי. משבי רוח של קרוב ל-30 קשר מואדי רושמייה (דרום) וסחף נוראי לכיוון צפון, כאשר אנחנו במגמה מזרחית. ניסיתי להפנות את הקיאק לכיוון הרוח, כדי לעצור את הסחף וממש התקשיתי בביצוע. בעיקשות ותוך מאמץ רב הצלחתי להתייצב אל מול הרוח והגלים. הבעיה הנה שעל מנת לפנות אל הרוח, דרומה, הייתי חייב להטות את הקיאק לכיוון צפון, אך על מנת לא להתהפף מהגלים התוקפים את הקיאק מדרום, הייתי חייב להטות אותו דרומה. פלונטר. החתירה היתה קשה, אבל לפחות לא נסחפתי צפונה, אל לב המפרץ. במקום לנוע מזרחה חתרתי דרומה ואז לצפון-מזרח וכך הצלחתי להגיע בשלום למעגן. עם הרוח המטורפת הזו הים התרוקן במהירות וכל היאכטות והמפרשיות התקפלו. בזבולון החליטו שני חבר'ה לצאת עם מפרשית. הזהרתי אותם מפני הוח והסחף, אך הם בשלהם. לאחר כשעה ברור היה כי אינם מסוגלים לחזור והם נסחפים צפונה. סירת מנוע יצאה לחלצם ולגרור אותם אל חוף מבטחים. חזרתי הבייתה שפוך, אך עם חיוך.

סה"כ חתרתי בסוף שבוע כ- 35 ק"מ.

על גלים

גלים נוצרים על ידי רוחות או על ידי אירועים ססמיים (רעידת אדמה, התפרצות הר געש וכו'). ישנם ארבעה סוגים עיקריים של גלים:

• גלי רוח
• גלי גיבוע (swell)
• גלי טצונאמי
• גלי גיאות ושפל

גלי הרוח הם הגלים הנוצרים עם כיוון הרוח והגורם להם היא הרוח עצמה. גלי גיבוע הם הגלים הנותרים ללא הרוח: או לאחר שעזבו את איזור הרוח או לאחר שהרוח פסקה. גלי טצונאמי הנם הגלים הנוצרים מרעידות אדמה או התפרצויות הר געש.

  

גובה הגלים נקבע על ידי שלושה פרמטרים: עוצמת הרוח, מרחב הנשיבה ומשך הנשיבה. ככל שהרוח נושבת בעוצמה רבה יותר, למשך זמן ארוך יותר ולאורך שטח גדול יותר, יתרוממו הגלים לגובה גדול יותר. עם זאת, גובה הגל יגיע למיצוי ממנו הוא לא יגדל, גם אם הרוח תמשיך לנשוב. דהיינו, בתחילה יווצרו גלים קטנים שבמשך הזמן ילכו ויגדלו עד הגיעם לגודלם המירבי. אם הרוח תיחלש או תתחזק גודלם של הגלים ישתנה בהתאם.

אורך הגל הנו האורך שבין שתי פסגות גלים סמוכות, ואילו גובה הגל הנו המרחק בין העמק שבתחתית הגל לפסגתו. מהירות הגל משתנה ביחס לרוח. בתחילה הרוח מהירה מהגל, לאחר זמן מה הרוח תיחלש והגל ינוע במהירות גבוה יותר. כיוון הגלים הנו הכיוון אליו הם פונים. דהיינו גלים או זרם הנע ממערב למזרח יחשבו כגלים או זרם מזרחי. (זאת בניגוד לכיווני הרוח המוגדרים על ידי כיוון היציאה ולא כיוון ההגעה).

כאשר גל מתקרב למים רדודים (חוף או ריף) ועומק המים קטנים מחצי גובהו של הגל, יווצרו מישברים (גלים קוצפים ושבורים). הסיבה היא שפסגת הגל מתקדמת במהירות ואילו תחתית הגל נתקלת בחול או בריף ומתחילה לנוע לאט יותר. כלומר מהירות חלקו העליון של הגל מהירה מחלקו התחתון.

 גלי רוח הנעים עם הזרם יהיו נמוכים יותר ועם אורך גל קטן יותר מאשר גלים הנעים אל מול הזרם. כאשר הרוח חזקה יחסית (מעל 10 קשרים) היא קוטמת את רכסי הגלים ויוצר קצף לבן או בשם העממי "בירבורים" (ים מבורבר).

 גלי גיבוה הנם גלים בעלי אורך גדול ומתאפיינים באיטיות ובסדר יחסי. עם זאת, גלי גיבוה שנתקלים בגלי גיבוה אחרים, המגיעים מכיוון שונה, ישנו את כיוון הגלים בהתאם.

גלי טצונאמי הנם גלים עם אורך עצום (עשרות מיילים) וגובה נמוך (כמטר), אך מהירותם עצומה (5,000 קשר לשעה) ובהגיעם לאיזור רדוד הם גובהים לעשרות מטרים. קיאק יכול לעבור מעל גל כזה בלב ים ולא להרגישו כלל.

  

גלי גיאות ושפל הנם גלים הנוצרים כמובן מהגיאות והשפל, אך אינם מהותיים בים התיכון ועל כן אין טעם להתעמק בהם. באופן כללי גיאות ושפל מתרחשים במזורים של כ- 6 שעות, על פי עונות השנה ועל פי מצב הירח. בישראל ההפרשים בין השפל והגיאות נמדדים בעשרות סנטימטרים, אך ישנם מקומות בעולם שהפרשי הגובה בכל מספר שעות יכולים להיות מספר מטרים.

בעוד שגלים אינם מבטאים תנועת מים (מולקולת מים נשארת באותה הנקודה ועולה ויורדת עם הגלים), מים שנעים מכונים זרם. זרמים נוצרים עקב פעילות הרוח, חימום המים על ידי השמש ועל ידי כוחות המשיכה של השמש והירח.

מערכת הזרימה העולמית נעה באוקיינוסים ממזרח למערב בתנועה סיבובית. אך ישנם גם זרמים אנכיים, המניעים את המים מלמטה למעלה. זרמים אלו חיוניים למחזור החיים באוקיינוס היות והם מעלים פלנקטון ומזון אחר מתחתית הים לחלקו העילי.

הזרם הידוע ביותר הוא זרם הגולף (רוחבו כ- 100 קילומטר) בעל ההשפעה האדירה על מזג האוויר בעולם. אך גם גיאות ושפל יוצרים זרמים, כמו גם טופוגרפית פני הים. ישנם זרמים עיליים וישנם זרמי עומק. לזרמי המים הבנעים בכיוון ומהירות ישנה השפעה על השליטה בקיאק, כמו גם על תנועת דגים טורפים ונטרפים.

על רוחות

רוח הנה זרימת מסת אוויר מאיזור לאיזור. רוחות נוצרות בדרך כלל משינויי טמפרטורה בין איזורים. באופן פשטני, כאשר איזור מסויים מתחמם האוויר מתפשט ועולה מעלה בצורת עמוד. בתחתית העמוד נוצר לחץ נמוך אשר מושך אליו אוויר קר מאיזורים סמוכים. זרית האוויר הקר מאוזורי לחץ גבוה אל איזורי לחץ נמוך הנה הרוח המוכרת לנו. באופן עקרוני לחץ נמוך מצביע על רוח או סופה מתקרבת אוילו לחץ גבוה מרמז על מזג אוויר נוח ויציב.

רוח ים, או בכינוייה, בריזה, נוצרת באופן מחזורי כאשר היבשה מתחממת מהר יותר מהמים ואוויר קר מהים זורם ליבשה, ובלילה, היבשה מתקררת מהר יותר מהים ועל כן הרוח תנוע מהיבשה אל הים. הבריזה, בדרך כלל נחשבת כרוח נעימה ולא חזקה במיוחד, אך היא יכולה להתפתח לרוח חזקה מאוד בהם ישנה מסה גדולה של יבשה וים והפרשי טמפרטורה גבוהים המאפיינים איזורים טרופיים.

רוח עמק נוצרת באיזורים הרריים עם עמקים עמוקים וארוכים. רכסי ההרים מתחממים מהר יותר מהעמק המוצל והאוויר הקר מלמטה זורם למעלה, בדרך כלל בצורת רוח קלה. מאוחר יותר, רכסי ההרים מתקררים במהירות ואילו העמק המוגן שהתחמם, נותר חם. האוויר הקר מהשטחים העליונים של ההרים (במיוחד אם הם מושלגים) זורם לעמק. המסה המצטברת מעל רכסי ההרים, גדולה הרבה יותר מנפחו של העמק והאוויר הדחוס יוצר רוחות ומשבים חזקים במיוחד הפורצים אל הים. (רוח זו נקראת באנגלית katabatic wind). באיזורים מסויימים באלסקה ובסקנדינביה הרוחות הפורצות לים עולות על 35 קשרים לשעה. רוח מפורסמת מסוג זה הנה המיסטרל (Mistral) שנוצרת באלפים הגבוהים וזורמת לאורך עמר הרון משוויץ, צרפת ולים.רוח ידועה אחרת הנה הבורה (Bora) הנעה מהבלקן לים האדריאטי ומעל איי יוון. שלושים ושבע רוחות מסוג זה מוגדרות ורשומות באיזור הים התיכון בלבד.

גושי רוח הנם ריכוזים גדולים של אוויר המקבל את תכונות היבשה שמתחתיו. למשל הגושים בקטבים יהיו קרים ויבשים ואילו הגושים מעל האוקיינוס ההודי יהיו חמים ולחים. הגושים נעים ממקום למקום ומפגש בין גושים יוצר חזית קרה חזית חמה הנעים בתנועה סיבוב כדור הארץ אחת סביב השניה. חזית קרה נוצרת כאשר האוויר הקר דוחף מלמטה את האוויר החם במהירות ונוצרים עננים מפותחים, גשם, ברד, ברקים - בקיצור סערה. חזית חמה הנה פחות סוערת ומעוטת משקעים. בסיכומו של דבר החזיתות מתערבבות ומתמזגות.

ישנם סוגי רוחות נוספים שאינם משפיעים על חותרי קיאק ועל כן אין טעם לפרטם. ישנם גורמים רבים נוספים הקשורים למשטרי רוח ובתוכם ניתן לציין את מסלולי הרוח הגלובליים שנוצרים ממבנה כדור הארץ, הטמפרטורה הנמוכה בקטבים לעומת הגבוהה בקו המשווה, סיבוב כדור הארץ המאלץ זרימת רוח סיבובית, מכשולי קרקע שמשפיעים על כיוונם ועוצמתם של הרוחות. למשל, במפרץ חיפה קיימת הגנה טבעית מרוחות דרומיות או -דרום-מערביות, בקרבת החוף של חיפה. הר הכרמל חוסם את הרוח. עם זאת, ואדי רושמייה מנקז את הרוח בעוצמה מוגברת והכניסה לקישון מול פתח הואדי ידועה בעוצמת המשבים כאשר הרוח דרומית או דרום-מערבית (מפרשיות רבות שלא מכירות את האיזור מתהפכות עם הכניסה לקישון). עם ההתקדמות אל תוך המפרץ, צפונה, ישנה נקודה בה ראש הכרמל אינו חוסם יותר את הרוח ואכן הרוחות באיזור זה חזקות מהרגיל.

הרוח מתחזקת ונחלשת על פי החיכוך עם היבשה או הים. על כן רוח שנושבת מעל יערות, מבנים והרים תהיה חלשה יותר מרוח הנושבת מעל איזורים מישוריים ופתוחים. כמובן, ככל שהרוח גבוה יותר והחיכוך נמוך יותר, הרוח תיהפך למהירה יותר.

הרוחות מכונות על פי הכיוון ממנו הן מגיעות. רוח דרום-מערבית הנה רוח המגיעה מדרום-מערב ופונה לצפון-מזרח. מהירות הרוחות נמדדות בדרך כלל בקשרים (KNOTS, קשר שווה  בקירוב ל-1.85 קמ"ש, או בערך ל- 2 קמ"ש). ישנו סולם מסורתי שנקרא ביופור ומדרג את עוצמת הרוח על פי ההשפעה על הספינה. לסולם 17 דרגות שהראשונה הנה ים שטוח והאחרונה הנה הוריקן. סולם זה איבד את משמעותו עם התפתחות כלי מדידה מדויקים, אך עדיין יכול להיות שימושי ביותר לחותרי קיאק (בעתיד אפרט על סולם זה).

באיזורנו הרוחות נעות בכיוון השעון ואופייני לראות סיבוב מלא שלהם לאורך היום, בעיקר בעונות השנה: מזרחית, דרום-מזרחית, דרום-מערבית, מערבית, צפון-מערבית, צפונית:

• רוח מזרחית נחשבת כמסוכנת לחותרי הקיאק. הרוח מגיע מהיבשה, יבשה מאוד, ומגהצת את הים באיזור החוף, אך נשיבתה מעל הים מעלה את הגלים ככל שנעמיק. הרוח מתאפיינת בעוצמה רבה ומשבים חזקים מאוד. הסכנה היא שהיא דוחפת את הקיאקים אל תוך הים ללא יכולת לחזור לחוף.
• רוח צפונית אופיינית לעונות המעבר והיא עולה לכמה שעות, יוצרת גלי רוח קוצפים וים מבורבר, ודועכת לאחר מספר שעות. עם דעיכתה נרגע הים במהירות רבה. 
• רוח דרומית או דרום-מערבית אופיינית לחורף והנה, במקרים רבים, תוצר של סערה. הרוח הדרום-מערבית מעלה את הגלים במהירות לגובה ויוצרת ים סוער במיוחד. כאמור בשלב מסויים היא תסתובב מערבה, תיחלש והים ירגע.

מבצע-משוט וגם דג ראשון ללירן

יום שישי. תומר צריך להגיע לצופי-ים בצהריים ולהתחיל את "מבצע משוט" ששיאו בהשבעה הנערכת בערב. במסגרת המבצע חותר השבט על סנוניות לעכו, מבצע את ההשבעה של כיתות ז' בחוף קציני-ים, ישן בקציני-ים וחותר השכם בבוקר בחזרה לחיפה. מפרך וחווייתי.

 התכנית היתה ללות אותו במהלך החתירה עד למחצית הדרך, לחזור לחוף, להגיע במהירות הביתה, ליסוע לעכו להשבעה, לקום מוקדם בבוקר ולחתור מחיפה לעכו על מנת להצטרף לשבט בחתירתו הביתה. רוני (שממנו קניתי את קיאק המניטו) ביקש להצטרף אלי ביום שישי אחרי הצהריים. לירן רצה להצטרף מוקדם בבוקר לתנועה בכיוון עכו.

אספתי את תומר מבית הספר כשכל ציודו ארוז היטב בשקים אטומי מים. תומר התחיל להתארגן במסגרת הצופים ואני התארגנתי עם רוני ליציאה. כשיציאת השבט בוששה, החלטנו לצאת לכיוון הבויות ולחכות להם שם. הרוח התחזקה והים החל לעלות - כרגיל בעונה זו. רוני קנה מחדש את הקיאק האהוב עליו, הפרנזי. קיאק קצר מאוד המיועד גלישת גלים. התחלנו בחתירה. הקיאק של רוני מרעיש בצורה יוצאת דופן (רעש הגלים בקיאק). חתרנו לכיוון הבויות. רוני חותר חתירת כוח ובהחלט מתאמץ לשמור כיוון אל מול הגלים והרוח. בקיאק קצר מסוג זה קשה מאוד לשמור על כיוון והחרטום שלו נוטה לפנות לכיוונים שונים ונדרש מאמץ לא מבוטל לתקן את הכיוון כל הזמן. לעומת זאת הגלים הם מגרש המשחקים הביתי שלו.

בשלב מסויים, ליד הבויות החלטנו לחזור ולנסות לאתר את הסירות של הצופים. אכן מרחוק ראינו את שבעת הסירות. חתרתי במהירות לכיוונם, משאיר את רוני להמשיך ישר לכיוון המעגן. עברתי בין הסירות עד שזיהיתי את תומר. נפנפתי לו לשלום וחתרתי למעגן.

ההשבעה הייתה מיוחדת. תומר וחבריו נעו בשורה, עם עיניים קשורות, אחוזים זה בכתפו של רעהו. על המרפסת מעל שרו יתר חברי בשבט שירי מורל ועידד. אחד, אחד עברו חניכי כיתה ז' מסלול מכשולים: דילוג בין צמיגים; כניסה לבריכת רפש עם ביצים וקמח, שקרשים סוגרים אותה באופן חלקי, כך שיש לצלול ולעבור לצידה השני; אחר כך זחילה מתחת למערך חבלים על יתדות כשעל הרצפה ביצים, קמח וסוכר; משם עלייה למגלשה וגלישה אל תוך בריכת רפש נוספת; אחר כך שכיבה על אלונקה, נשיאה אל תוך הים והשלכת החניך אל הים. המדריכים "מתעללים" בילדים וההורים מתמודגגים ומצלמים. לאחר המסלול בקע מהים , תוך כדי אפקטים אור-קוליים, נפטון, אל הים, שהשביע אותם לצופים. העניין הסתיים בשלט אש גדול. היה נחמד ומושקע והילדים חוו חוויה.

בבוקר פגשתי את לירן ברכע לשש, במעגן. הים נראה מדהים. לפתע הגיע אוהד, ואחר כך אייל. התארגנו במהירות ויצאנו ביחד. אייל  לחתירה קצרה ומהירה בכיוון הקריות, אוהד גרר חכה לאורך השובר של מספנות ישראל, ולירן ואני חתרנו לכיוון עכו, לפגוש את המשט של הצופים. ביציאה מהנמל הוריד לירן חכה למים. טרם הספיק אפילו לנוע והוא שמע את הבזזזז המיוחל. דג נתפס. קרב קצר ופלמידה נאה עלתה על הקיאק. דג ראשון עבור. כל הכבוד. עוד הוא מנקז ומנקה אותה (יש לנקז מייד את הדם על מנת שלא תתקלקל) הסתערה לכיווננו סירת דייג שצפתה בנו מרחוק. ללא אומר או אזהרה הם  פרסו רשת מסביבנו ולמעשה סגרו אותנו בתוכה - אלימות לשמה. אין דין ואין דיין. חבורה של עבריינים ערבים שהמשטרה מעדיפה כנראה לא להתעסק איתם. פריסת רשת בפתח הנמל היא עבירה. להקיף אותנו ברשת זה סוג של תקיפה. החלטנו להבליג ויצאנו מהאיזור הסגור. חלאות. לירן, על מנת לצאת היה חייב להרים את החרב, הגה ופדלים. לנו היה הדבר פשוט יותר.

המשכנו לכיוון עכו ופגשנו את הצופים בקו המחבר את עכו לחוף השקט, לא רחוק מעכו. עברנו בין הסירות עד שזיהיתי את תומר. ליוויתי אותו לחוף השקט. בינתיים הרוח התחזקה מאוד והים עלה.בחוף השקט החלטנו לחזור לקישון. הצופים נשארו לעשות כיף בים. החתירה הביתה היתה תוך כדי רכיבה על גלים ומהירה למדי.

בסך הכל יום עמוס עם חתירה ארוכה למדי, אך מהנה..

סוף שבוע עמוס

סוף השבוע התחיל ביום חמישי אחר הצהריים. אספתי את תומר ונסענו לדור לאימון האחרון במסגרת הקורס. הים היה רוגש ותומס החליט להוציא אותנו לחתירה מחוץ ללגונה, תוך כדי חתירה הסביר שיטות ודרכים לחתירה מול הרוח והגלים. הדרך חזרה, עם הרוח והגלים בגב היתה קשה הרבה יותר. השליטה בקיאק הפכה למסובכת, ודרשה תיקונים רבים באמצעות היגוי אחורי, הטיות ופריסות. בהמשך, בלגונה תרגלנו היגוי קדמי, חזרנו על טכניקות שונות שנלמדו בעבר, שיטות גרירה שונות וחתירה עם משוט שבור (חצי משוט). בהמשך התחלנו לתרגל את היסודות לגלגול האסקימוסי. במהלך אחד התרגולים איבד תומר שיווי משקל והתהפך. תרגלנו חילוץ ועליה לקיאק. גולת הכותרת של האימון היתה התהפכות, שהייה מתחת לקיאק ההפוך, סימון עם הידים לעזרה, והתיישרות בעזרץ חרטום הקיאק המחלץ. חצי הדרך לגלגול האסקימוסי. סיכמנו שנתאמן לבד על הנושא ובעוד חודש נשלים את לימוד הגלגול.

ביום שישי, אתמול, אספתי את תומר כהרגלי וירדנו לים. הפעם הזמנתי את זאב להצטרף אלינו לחתירת נסיון באדוונצ'ר.
הים נראה מבורבר למדי. רוח צפון-מערבית חזקה וגלים די גבוהים. חתרנו אל מול הרוח והגלים לכיוון בת גלים. חתירה מאומצת ומעייפת. זאב פידל להנאתו, בעוד אנחנו עובדים קשה להתקדם. אל מול המצוף הצהוב של בת גלים הסתובבנו והתחלנו לחזור. כרגיל, חתירה עם הרוח והגלים בגב קשה ביותר. השליטה בקיאק מוגבלת וכל גל מרים את חרטום הקיאק ומטיחו ללא שליטה אל העמק שבין הגלים. לתומר היה יותר קל - הקיאק שלו קצר יותר ויציב יותר, כך שהשליטה בו קלה יותר. זאב נהנה והוזמן להצטרף כרצונו.

זאב מפדל וחותר, נבלע בין הגלים:

ביום שבת, יצאנו מוקדם מבית והתייצבנו במעגן ב 7:00. מזג האוויר היה מוזר - אביך וערפילי. הים נראה חלק כמו מראה.לירן כבר התחיל להרכיב את הרכישה החדשה שלו. אדוונצ'ר איילנד. קיאק זה הנו בדיוק קיאק האדוונצ'ר שלי בתוספת בידונים, מפרש ענק (4.5 מטר), הגה מתוגבר וחרב. בתצורתו זו הוא הופך לטרימרן מהיר ומיוחד. זו הפעם הראשונה שלירן מרכיב ומנסה את הקיאק. תומר סיע בהרכבה.

יצאנו ל"בריכה". אותו איזור שקט ורגוע שבין הקישון ונמל חיפה. תומר ואני תרגלנו סדרה ארוכה של תרגולים טכניים: חתירה קדימה, חתירה לאחור, פניות בחתירה קדימה ולאחור, פריסות קדמיות ואחוריות, הטיות, תמיכות, עצירות, היגוי אחורי, היגוי קידמי, ותרגולים הקשורים לגלגול האסקימוסי. לירן התעסק בלימוד הטרימרן החדש שלו. "הנסיך" כפי שהוא מכנה אותו.

לקראת שעה 10:00 בתחלנו כולנו לחזור למעגן, על מנת שתומר יספיק להגיע למסדר בוקר של צופי-ים. לירן ואני שתינו בזבולון קפה של בוקר וחזרנו לים. הכיוון צפונה, לבויות. ים חלק ומדהים. רוח שכמעט אינה מורגשת. אני התקדמתי במהירות וללא מאמץ ולירן נאלץ לדווש עקב הרוח הלא מספקת.

הגעתי לבויות ולירן נראה ככקילומט מאחורי. במזרח זיהיתי קיאק אדום, ככקולמטר דרומית-מזרחית ממני. דורון? הרהרתי. עוד אני מהרהר קיבלתי טלפון מלירן.

לירן ודורון, דורון מתחיל להרים את הדג עם הגאנץ':

הדג על הקיאק:

 מונף בגאווה ומוצג לעיני כל:

 

   

 

דורון היה מוצף באושר עילאי, מצחקק במבוכה ומתקשה להבין שזה קרה דוושא לו. פלמידה במשקל של כמעט 20 ק"ג, תוך כדי שיחת טלפון, ואפילו לא בתנועה. הדימוי שהוא השתמש בו הנו קטנטן (10 ס"מ) ביחס לגודל הדג.

דורון התחיל לחזור במהירות לכיוון החוף, גם למנוע מהדג להתקלקל בחום היום. לירן ואני המשכנו צפונה לכיוון הבויות. בזמן שהיינו עסוקים בדג, החלה רוח צפונית שהלכה והתחזקה והגלים הלכו וגבהו. הים הפך תוך מספר דקות לרוגש ועויין. חתרתי בעוצמה אל מול הגלים והרוח, מפנים את הרעיון שאני נמצא מספר קילומטרים מהמעגן והדרך חזרה הולכת להיות קשה וארוכה. בגלל הגלים, לא בגלל הרוח הגבית.

באיזור הבויות התחלתי בדרך חזרה. רוח צפונית של 13-14 קשר, גלים גבוהים ולא מסודרים שנעים מצפון-מערב לכיוון דרום מזרח. אני מנסה להגיע דרומה. כמו שחששתי, הגלים הרימו את חרטום הקיאק והנחיתו אותו בכיוון הלא נכון. הלחץ שהגלים מפעילים על הקיאק עם חזרת החרטום למים גורמים לקיאק להתיישר במקביל לגלים - דהיינו, בתעלה שמתחת לגל. המקום האחרון שצריך להיות בו היות ואחד הגלים הבאים יהפוך את הקיאק.אני מנסה לחתור דרומה והגלים מושכים אותי מזרחה. עמדו בפני שתי אפשרויות: לנסות ולתפוס את הגלים לכיוון דרום-מזרח ומשם לזגזג מערבה או לחתור אל מול הגלים לכיוון דרום מערב ואז לזגזג לכיוון דרום -מזרח. בכל מקרה עלי לחתור הרבה יותר מהמתוכנן. היות ותנועה עם הגלים הנה מסובכת יותר לשליטה (אם כי דורשת מאמץ גופני קטן יותר), בחרתי באפשרות השניה. התחלתי לחתור לכיוון דרום-מערב, כאשר הגלים נעים כל הזמן בזווית 45 מעלות אל החרטום שלי. חתירה לא קלה מבחינת המאמץ, אך השליטה בקיאק קלה הרבה יותר. בשלב זה לא ראיתי את לירן - הרוח הצפונית הטיסה את הקיאק שלו קדימה. בדיעבד התברר כי גם הוא עמד בפני אתגרים לא פשוטים ונאלץ לקפל חלק מהמפרש כדי לקבל שליטה טובה יותר בקיאק. לרן סיפר לי שניסה להסתובב ולחפש אותי אך זה כבר היה כמעט בלתי אפשרי. הים התרוקן. מצאתי עצמי בים אפור וקשה. כארבעה קילומטר מהיעד, בלב המפרץ. לבד - כל היאכטות והמפרשיות חזרו למעגן. תחושה מוזרה, אך לא בלתי נעימה.

התכנית עבדה היטב. הגעתי לחוף מבטחים בזמן שתיכננתי. עייף ומאוד מרוצה. בחוף התארגנו מספר הורים של ילדי זבולון והכינו כירה משובחת של בשרים על האש, סלטים ווודקה. סיום מעולה ליום נהדר. סה"כ חתרתי למעלה מחמישה-עשר קילומטר.