ים מדהים. חלק לחלוטין. אין רוח כלל. שמיים מעוננים חלקית. חמים. שיוט היאכטות שתוכנן להבוקר הוזנק והתבטל מספר פעמים, היות ויכולת התנועה היחידה היתה על ידי מנועים וחתירה.
התקנתי את החכה ויצאתי לים על הקיאק בתצורת יחיד. תצורה זו יעלה מאוד בתמרון והתמודדות מול גלים, אך פחות מהירה (דורשת מאמץ רב יותר בחתירה) ועם פחות שמירת כיוון.
החתירה הייתה מהנה להפליא. השקט שמסביב. פכפוכי המים המכים בעדינות את דפנות הקיאק. שחפים. דגים המנתרים ומדלגים (רתיחות בשפת הדייגים). קולות ההתנשפות שלי ממאמץ החתירה.
התקדמתי לכיוון ה"באיות" צפונה מחיפה. הבאיות הינן מצופים גדולים לקשירת אוניות בלב ים. הפעלתי את ה- GPS בסלולרי שלי. כשהגעתי לאיזור הבאיות עצרתי למנוחה. הפניתי את החרטום לכיוון חיפה - להינות מהנוף ומזגתי תה עם ברני מהתרמוס שלקחתי עימי. בדיעבד, התברר לי כי הגזמתי בכמות הברנדי, כך שחלק מהחתירה חזרה היה נעים פחות (קצת הסתחררתי...).
לקראת הכניסה למעגן התחילה מכונת הדייג (רולר) לתקתק - סימן לדג שנתפס. לקחתי את החכה ליד, אבל אז הפסיקה המשיכה. גללתי את החוט וגיליתי לאכזבתי ולדאבון ליבי שהדג קרע את החוט והדימוי (היקר) נעלם ואיננו. טוב שקניתי עוף לארוחת ערב.
עליתי על החוף והכנתי את הקיאק בתצורה זוגית לתומר שרצה לצאת לחתירה, לאחר צופי-ים, עם חברה.
סך הכל חתרתי למעלה מ- 10 ק"מ, במהירות ממוצעת של 5.2 ק"מ לשעה, במהירות מירבית של 7.3 ק"מ לשעה.
הנאה צרופה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה