יום שבת. רוח דרום-מזרחית נוראית. אין גשם וגם לא נראה באופק. ירדנו בבוקר לים. החבר'ה במועדון זבולון אמרו שהים יהיה הרבה יותר קשה מאתמול. אומנם אין גשם ועננים, אך הרוח חזקה הרבה יותר והים סוער מאוד. גלים גבוהים מאוד התנפצו בעוצמה על המזחים ועל החוף במעגן. נראה כאילו אי אפשר אפילו להיכנס לים. עמדנו מול הגלים חוככים בדעתנו אם יש טעם לרדת למים בכלל. בסוף, לאחר זמן מה של היסוסים ולחצים מהסביבה החלטנו לנסות ולצאת. הגלים המתנפצים הוטחו בחוזקה אל המזחים כך שהיציאה מהם נראתה לא בטוחה. החלטנו לצאת באיזור שבדרך כלל חולי, אך כרגע המים כיסו אותו ואת הסלעים שמסביבו. התלבשנו היטב, הצטיידנו במזון ושתייה חמה וגררנו את הקיאק אל המים. ניצלנו רגיעה זמנית בגלים והורדנו את הקיאק למים, עלינו מהר ונסינו לחתור מאיזור החוף. לפתע הוטח בנו גל ענק וזועם שקטף את הקיאק והטיחו אל הסלעים שמאחור. הקיאק התהפך. אני, בלי להבין אפילו מה קרה, מצאתי עצמי במים בין הגלים הקוצפים. תומר נאחז בקיאק ולא נפל למים. בדיעבד זה היה די מסוכן, כי בקלות יכולנו להיחבט בסלעים בכוח רב ואין אנו חובשים קסדה. בניסיון השני הצלחנו לחתור במהירות ולצאת לדרך. הרוח היתה גבית ועזרה ביציאה ממעגן הקישון. גלי הענק הקוצפים התנפצו על שוברי הגלים שמסביבנו וסחף חזק הורגש. היציאה ממעגן הקישון בעייתית כאשר הרוח היא דרומית. היציאה היא ממול ואדי רושמייה שמהווה מעין מנהרת רוח, ומכת רוח חזקה מכיווניום שונים מצפה מיד עם היציאה מהשוברים. התחלנו לחתור בכוח רב והרגשנו כי אין לנו שליטה על הקיאק וקשה לנו לתמרן אותו - כאילו קיבל חיים משלו. במאמץ ניכר הצלחנו להצפין לכיוון המפרץ. הים היה מבורבר עם גלי ענק (swells) מעל ארבעה מטר. היה ברור שכדאי לחזור (עם הזנב בין הרגליים) - לא נראה הגיוני להמשיך.
בחזרה, חתרנו אל מול הרוח. נדמה היה כי למרות המאמץ המושקע בחתירה לא התקדמנו כלל. עיקר המאמץ היה לשמור על הכיוון. לאחר התשה ניכרת הצלחנו לחזור למעגן. ההתלבטות הבאה הייתה היכן לרדת לחוף. החוף והמזחים נראו כאילו תחת התקפה של גלים גבוהים וזועמים. בחרנו את אחד המזחים שנראה לנו קל לגישה. חתרנו אליו, נצמדנו וקשרנו את הקיאק. פעלנו במהירות. יצאנו בזריזות מהקיאק ופרקנו הציוד. מרחוק ראיתי גל ענק הפונה לכיווננו. ללא מחשבה, אינסטקטיבית, הרמתי בכוח רב את הקיאק והנחתי אותו על המזח. באותה השנייה ממש, גל ענק היכה את המזח ושטף אותו ואותנו לחלוטין, אך הקיאק לא נפגע. היינו מותשים. ישבנו על החוף ושתינו תה עם עוגיות.
לקחים ומסקנות: ההחלטה לצאת ביום כזה לא הצטיינה באחריות רבה - סיכמנו שלא נצא יותר במצבי קיצון; התברר לנו שחסר לנו ידע וניסיון בחתירה תחת רוח חזקה וזרמי ים - כדאי לקחת קורס; אין לנו ידע וניסיון ביציאה לים עם גלי חוף גדולים וחזקים - כדאי לקחת קורס.
היתרון היחידי של אותו היום הוא שחזרנו מוקדם יותר הביתה ויכולתי לנגן על הסקספון ללא לחץ זמן - האמת, כיף אמיתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה