מתעוררים בזמן, לפני 5:00. לירן עובר בין החדרים ומוודא השכמה. חושך מצרים בחוץ. סופייה טרחה והכינה ארוחת בוקר מעולה. דייב מגיע בזמן, מעמיסים את עצמינו והתיקים הגדולים על המכוניות הקטנות של דייב וסופייה וכולנו נוסעים לשדה התעופה. לאחר שחמש דקות נסיעה מגיעים אליו בשעה 6:00 כמתוכנן.
הטיסה יוצאת בזמן (פחות או יותר) ותוך זמן קצר אנחנו באתונה. מטוס קטן עם מדחפים. המטוס אפילו לא מלא. הטיסה מאתונה ללרנקה היא רק בערב. יש להעביר יום שלם באתונה. הבעיה היא שבעיר מהומות והפגנות, לא כדאי להתקרב. יש שביתת תחבורה ושוב אנחנו תקועים בשדה התעופה. לאחר בירורים נודע לנו שהאוטובוסים יחזרו לפעול אחרי 10:00. גדי רוצה לשחות, אז החלטנו לנסוע למפרץ שליד פיראוס. יש שם חופי רחצה, בתי קפה ואת המרינה של פיראוס. מקום סביר להעביר בו יום.
העברנו יום נעים בחוף. כשגדי שחה, אנחנו ישבנו ושתינו בירה על החוף, בבית קפה מפואר, בין פנסיונרים מהודרים ומספר תיירים. המשכנו בטיול ארוך לאורך החוף, בואכה המרינה המפוראת והמדהימה של פיראוס.היה מאוד חם והשמש החלה קופחת. במרינה לא נראה כי יוון שרוייה במשבר כלכלי. קינחנו במסעדת דגים יוונית. האוכל היה סביר, לא יותר. העדפנו את הפשטות והאוטנטיות של המסעדות באיים על מסעדות לתיירים.
חזרנו בזמן לשדה התעופה. בשדה התעופה התברר לנו כי אנחנו לא יכולים להעלות למטוס ללרנקה כי הטיסה לישראל היא overbooking, עקב כל הישראלים שנתקעו ביוון המהלך השביתה. כלומר, לא ניתן להמריא לקפריסין אם לא מובטח לנו מקום בטיסה לישראל. מתורגלים במצבים של "כמעט" לא התרגשנו והמתנו בסבלנות, תוך הפעלת לחץ מתון. את הלחץ העיקרי הפעילו ישראלים אחרים השרויים במצב דומה. כמו כל דבר בטיול הזה, גם עניין זה הסתדר לבסוף וגם לטיסה הזו עלינו והגענו בשלום ארצה.
היה מדהים. מזג האוויר הקיצוני אפילו חידד את החוויה וצבע אותה בצבעים אחרים. הקבוצה היתה מעולה. ללא תלונות, ללא קיטורים, כולם חתרו היטב וברמה דומה. כולם חושבים על ההרפתקה הבאה. קיבלנו תיאבון עז למסעות קיאקים.
הטיסה יוצאת בזמן (פחות או יותר) ותוך זמן קצר אנחנו באתונה. מטוס קטן עם מדחפים. המטוס אפילו לא מלא. הטיסה מאתונה ללרנקה היא רק בערב. יש להעביר יום שלם באתונה. הבעיה היא שבעיר מהומות והפגנות, לא כדאי להתקרב. יש שביתת תחבורה ושוב אנחנו תקועים בשדה התעופה. לאחר בירורים נודע לנו שהאוטובוסים יחזרו לפעול אחרי 10:00. גדי רוצה לשחות, אז החלטנו לנסוע למפרץ שליד פיראוס. יש שם חופי רחצה, בתי קפה ואת המרינה של פיראוס. מקום סביר להעביר בו יום.
העברנו יום נעים בחוף. כשגדי שחה, אנחנו ישבנו ושתינו בירה על החוף, בבית קפה מפואר, בין פנסיונרים מהודרים ומספר תיירים. המשכנו בטיול ארוך לאורך החוף, בואכה המרינה המפוראת והמדהימה של פיראוס.היה מאוד חם והשמש החלה קופחת. במרינה לא נראה כי יוון שרוייה במשבר כלכלי. קינחנו במסעדת דגים יוונית. האוכל היה סביר, לא יותר. העדפנו את הפשטות והאוטנטיות של המסעדות באיים על מסעדות לתיירים.
חזרנו בזמן לשדה התעופה. בשדה התעופה התברר לנו כי אנחנו לא יכולים להעלות למטוס ללרנקה כי הטיסה לישראל היא overbooking, עקב כל הישראלים שנתקעו ביוון המהלך השביתה. כלומר, לא ניתן להמריא לקפריסין אם לא מובטח לנו מקום בטיסה לישראל. מתורגלים במצבים של "כמעט" לא התרגשנו והמתנו בסבלנות, תוך הפעלת לחץ מתון. את הלחץ העיקרי הפעילו ישראלים אחרים השרויים במצב דומה. כמו כל דבר בטיול הזה, גם עניין זה הסתדר לבסוף וגם לטיסה הזו עלינו והגענו בשלום ארצה.
היה מדהים. מזג האוויר הקיצוני אפילו חידד את החוויה וצבע אותה בצבעים אחרים. הקבוצה היתה מעולה. ללא תלונות, ללא קיטורים, כולם חתרו היטב וברמה דומה. כולם חושבים על ההרפתקה הבאה. קיבלנו תיאבון עז למסעות קיאקים.
 |
| ממריאים |
 |
| נפרדים ממילוס |
 |
| קפה בשדה התעופה. מימין, איתן, אברהם, גדי |
 |
| חוף הים במפרץ פיראוס |
 |
| המרינה של פיראוס |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה