יצאנו תומר ואני כהרגלנו לכיוון המכון לחקר הימים. ידענו שמזג האוויר הולך להיות מעונן, קצת גשום, עם רוח דרום-מערבית של למעלה מ-10 קשרים. תכננו יציאה לא ארוכה.
הים נראה שקט ומזמין למרות הרוח והעננים שהצטברו באופק מערב. חתרנו בכיף אל מול קשת ארוכה ושלמה. קשת יפהפיה. יצאנו משובר הנמל לכיוון בת גלים. לפתע התחיל לרדת גשם, בתחילה טפטוף שהלך והתגבר מהר מאוד לגשם חזק וסמיך. היינו בחולצות לייקרה דקות. השילוב של רוח וגשם הקפיא אותנו. הידים קפאו ונאלצנו להכניסם למים החמימים יחסית (20 מעלות) כדי להפשירן. מרחוק התחילה סופת ברקים על המים. החלטנו לא להמשיך לכיוון המכון לחקר הימים כפי שתיכננו, אלא להיכנס לחוף השקט, ללבוש את מעיל החתירה ולחזור.
בדרך חזרה המצב הלך והחמיר. הרוח התגברה. עננים סמיכים כיסו את השמיים וגשם חזק ניתך עלינו. הרוח הדרום מערבית הרימה גלים קוצפים מכיוון דרום, מכיוון חיפה. זה היה מוזר. לעולם לא חתרתי בגלים המגיעים מכיוון חיפה. לפתע התחילו מסביבנו ברקים ורעמים שמתנפצים ממש על ראשנו. ברד התחיל לרדת. ברק אחד נראה ממש קרוב אלינו והרעם שהתפוצץ לו מעלינו הקפיץ בבהלה אותי ואת תומר. המצב נראה קצת מסוכן. סופת ברקים על הים היא לא דבר נעים.
הרגשנו כאילו אנחנו בסרט. סוף אפריל, אנחנו לבד על הים. עננים שחורים מסביב. רוח שורקת, חזקה. גלים מתנפצים עם קצף על הקיאק. מסביבנו סופת ברקים ורעמים מחרישי אוזניים. ולפתע, כשהתקרבנו לנמל חיפה הכל נרגע – סתם טפטוף, רוח ועננים.
סרטון קצר שבקושי ממחיש את החוויה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה