על קיאקים וקצת על הא ועל דא: התחדשנו בקיאקים חדשים

את מסע הקיאקים שלי התחלתי לפני זמן לא רב בעצם. עניין של כ-18 חודש. לפני כ- 18 חודש עליתי לראשונה בחיי על קיאק. מהר מאוד נדבקתי במחלה שקשה מאוד להירפא ממנה. ומי שלא חותר על קיאק יקשה עליו להבין את החוויה והנאה שניתן להפיק מקליפה צרה ודקה זו הצפה על הים. התחלתי עם קיאקים בעקבות תומר שטעם טעמו של קיאק בשיעורי הימאות בבית הספר וקשה היה לו להיגמל. התחלנו, כמו רבים אחרים, עם קיאק זוגי.את צעדינו הראשונים, עשינו ביחד, לומדים לחתור ולומדים את הים. מהר מאוד הבנו שהים והקיאקים הם בדיוק עבורינו. הבנו גם שהקיאק הזוגי מגביל אותנו. באותה התקופה החלטתי שאולי כדאי לשלב בחתירה, גם דייג. מעולם לא עסקתי בדייג וזה נראה לי מעניין. הצטיידתי בהתאם והתחלתי לגרור חכה וללמוד את נושא הדייג מקיאק. בעיקר דרך הפורום המעולה לדייג מקיאק, שהיום אני אחד ממנהליו (www.IsraelKayakFishing.com). השלב הבא היה רכישת קיאק האדוונצ'ר, המאפשר חתירה ופידול בפדלים מיוחדים. קיאק מדהים ביצובותו, מהירותו והנוחיות שלו. תומר התאהב בקיאק. לאחר זמן מה הבנתי שבעצם מה שהכי "עושה לי את זה" היא החתירה עצמה ועצם השהייה בים. מכאן הכניסה לעולם הקיאקים של הישיבה הפנימית היתה טבעית לחלוטין. אם החתירה והקיאק הם אהבתך, אז רק ישיבה פנימית תוכל לספק אותך. במקביל, התחלתי להבין שדייג לא מעניין אותי לחלוטין וזנחתי את הנושא.

הקפיצה הגדולה הבאה היתה החלפת הקיאק הזוגי בקיאק ישיבה הפנימית, Sea Bird Expedition, קיאק פיברגלאס, ארוך וגדול. שהיוה את דלת הכניסה שלי לעולם הישיבה הפנימית. קיאק ישיבה פנימית דורש לימוד והתמקצעות אינסופיים, וזה אחד מהגורמים ההופכים אותו לכל כך כיפיים. תומר ואני לקחנו קורס בן 12 שעות, אצל תומאס מדור קיאקים, על מנת לקבל בצורה מסודרת את היסודות הנדרשים.

מייד לאחר הקורס קניתי לתומר קיאק ישיבה פנימית קצר ורחב, Necky Manitu 13, על מנת שיוכל לרכוש את המיומנויות בנוחיות ובבטחה. הבעייה עם קיאק קצר היא שלמרות כושר התמרון הגבוה שלו, קשה לגמוע איתו מרחקים והחתירה יותר מאומצת. גם המהירות לא משהו. מהר מאוד היה ברור כי תומר זקוק לקיאק ימי ארוך. החלפנו את הקיאק הקצר בקיאק פלסטי ארוך עם נפח קטן, Sea Bird Expedition LV, שהתאים פחות או יותר לגודלו ומשקלו של תומר.

בין לבין, רכשנו גם קיאקי מים סוערים קצרים, אבל זה סיפור אחר אחר ומיומנות שונה לחלוטין.

הקיאקים הימיים הארוכים סיפקו לנו שעות רבות של הנאה ולימוד. ביחד רכשנו יותר ויותר מיומנויות ולמדנו להפיק יותר מהקיאקים, עם זאת התחלנו לגלות ולהבין טוב יותר מה אנו רוצים ומה אנחנו מחפשים בקיאק. הבנו שהיציבות של היקאק לא מהווה קריטריון עבורינו, הבנו שקיאקים שנועדו למסעות ארוכים אינם בדיוק אופן השימוש אותו אנו עושים בארץ. הבנו שכושר תמרון הוא רכיב חשוב הרבה יותר עבורינו, בלי לפגוע ביכולת החתירה המהירה ושמירת הקו. התחלנו להרגיש שהקיאקים הנוכחיים מתחילים להגביל את יכולתינו להתקדם. למשל, תמרון מהיר, גלגולים הינם קשים הרבה יותר בקיאקים שלנו.

התחלתי בחיפוש אחר הקיאקים האולטימטיביים עבורינו. קיאקים שמתמרנים היטב, אבל מהירים יחסית ומתאימים לגמיאת מרחקים. קיאקים נוחים שכיף לשבת בהם, אך יכולים להתמודד עם ים גבוה וקשה. קיאקים שיתקפדו היטב, אך גםן יספקו ריגוש.

לראש הקשימה קפצו שני קיאקים. Cetos של P&H ו-Nordkapp של Valley. שתי החברות האנגליות ידועות באיכות הייצור הגבוהה וללא פשרות. בכלל, הקיאקים האנגליים נחשבים במובילים באיכות ובביצועים, ואכן ארבעת החברות הנחשבות מובילות הן אנגליות.

שני הקיאקים שונים במהותם. הסטוס הוא קיאק מודרני, בעיצוב שוודי (החלק הרחב הוא מאחורי החותר), יציב, מהיר ובעל יכולת תמרון גבוהה. הנורדקאפ לעומתו הנו קיאק מיתולוגי. הקיאק הראשון שנבנה למסעות ארוכים בים סוער. הנורדקאפ, שמאז הדגם הראשון עבר שיפורים בלתי פוסקים, צבר אלפי קילומטרים של מסעות בני חודשים, כגון הקפת אנגליה. הקיאק מבוסס על המודלים הגרינלנדיים המקוריים וחווית החתירה בו נאמנה למדי למקור האסקימואי. שני קיאקים מצטיינים אך שונים לחלוטין. שתי חברות מצטיינות. הבעייה העיקרית היא שאין סטוס בארץ והקיאק יגיע רק בעוד מספר חודשים. חבל לי לאבד את הקיץ. נשאר לחתור ולנסות את הנורדקאפ ולראות איך אתחבר אליו.

עבור תומר, הנורדקאפ גדול מידי. הקיאק שנראה לי מתאים לו במיוחד הוא האנוס אקוטה (Anus Acuta) של Valley. האנוס אקוטה הוא קיאק מיוחד עם היסטוריה מפוארת. בשנות החמישים המוקדמות חזר חוקר מגירנלנד עם קיאק עשוי עור כלבי ים (Skin on Frame), שנבנה על ידי הילידים במיוחד עבורו. האנגלים, בנו קיאקים תואמים, חיקו את המבנה, והשתמשו בבדים במקום עורות. ב-72 נבנה המודל הראשון של הקיאק מפיברגלאס, על ידי חברה חדשה בשם Valley. הקיאק נקרא על שם המודל המקורי. זה היה הקיאק התעשייתי הראשון. כל היתר הקיאקים התפתחו ממנו. (הנורדקאפ, תוכנן על פי האנוס, עם מידות גדולות יותר, לצורך משלחת שיצאה להקיף את צפון נורווגיה באיזור נורדקאפ). האנוס מתאפיין בהתנהגות גרינלנדית ייחודית. כושר תמרון מדהים ויכולת התמודדות עם ים סוער במיוחד. כמובן, החותר צריך להיות מיומן בהתאם, על מנת להפיק מממנו את המירב.

בחתירת הנסיון בדקנו מספר קיאקים. הרושם הראהראשון שמקבלים הן מהנורדקאפ והן מהאנוס היא הישיבה המאוד נוחה. הקיאק כאילו תפור עליך. מספיק היה לראות את החיוך של תומר כשהתיישב על האנוס כדי להבין כמה הקיאק מתאים לו. בכיפוף אגן קליל הוא מגיב ופונה בצורה חדה, למרות אורכו (520 ס"מ). הנורדקאפ מגיב מעולה לקיאק באורך שלו (548 ס"מ) ומספק מרחב איחסון ושמירת קו מצויינים. שני הקיאקים מהירים, כשהנורדקאפ מהיר הרבה יותר.

ביום שישי נסעתי עם לירן לקפטן ג'ק להביא את הקיאקים. בצהרים אספתי את תומר מבית הספר וירדנו לים. לצערינו, תומר צריך היה להתחיל פעילות בצופי ים בשעה 15:00, מה שהותיר לו פחות משעה לחתירה בקיאק החדש. לירן, אוהד ואנוכי יצאנו לכיוון החוף השקט. מזג האוויר היה אביך. הים היה מבורבר עם גלים קטנים, ללא כיוון. הרושם הראשון שמקבלים מהקיאק היא התנועה האצילית שלו במים. הוא מחליק באצילות ובחן על המים, בקלילות של ממש. הדבר השני שמורגש הוא החיבור שלו לים. הקיאק בעל יציבות ראשונית נמוכה וממש רוקד על הגלים. בהתחלה קצת מפחיד, אך לאחר מספר דקות הופך להיות נעים וכיפי. הקיאק מהיר בצורה מפתיעה, מגיב לפקודות החותר ונוח לישיבה. בקיצור, החתירה הראשונה סיפקה חוויה מעולה.

מעמיסים ונפרדים מהקיאקים ה"ישנים":