שישי קצר

תומס הודיע שלא יוכל לקיים האימון שנקבע להיום. החלטנו לצאת לים. אספתי את תומר מבית הספר' ולקישון. המשימה הראשונה היתה לעבוד על הקוקפיט, כך שהחצאית של תומר תיסגר כיאות. לאחר מאמצים ותסכולים, החלטתי לוותר על המשענת המקורית ולסדר, במקום, משענת מאולתרת מספוג שאינו סופג מים (פלציב - כשם כולל לסוג החומר). זה עבד נפלא. לתומר משענת קצרה נוחה, חדשה, המאפשרת לו סגירת החצאית ותמיכה נוחה בגב.

יצאנו בסביבות 15:00. הרוח התחזקה והים החל לעלות. חתרנו לכיוון הבויות. הגלים התרוממו לגובה מטר והחתירה היתה קשה הרבה יותר. לימדתי את תומר כיצד להתגבר על הסטייה הנוצרת בתנועת הקיאק עקב הגלים והזרמים. באיזור המצוף השחור שלפני הבויות החלטתי לסוב ולחזור. הרוח הפכה חזקה ולא נעימה. בחתירה חזרה תומר התאמן בחתירה מהירה והתלהב מהמהירות שהצליח להפיק.

נכנסנו ל"בריכה" (הקטע התחום בין נמל חיפה לנמל הקישון) והתחלנו באימונים טכניים" חתירה קדימה, לאחור תמיכות, הטיות, פריסות וכו'. בשלב מסויים ביקש תומר לייצר "רפסודה" - שני קיאקים או יותר העומדים אחד ליד השני ומחזיקים אחד בשני, ומרכיבים מבנה יציב המאפשר אכילה, שתייה, מנוחה (בעבר האסקומוסים ישנו כך על הקיאק).  יצרנו רפסודה, אכלנו קלות ושתינו. ב-17:00 חזרנו לחוף, לקפל ולהתארגן.

הקיאק של תומר נראה מעולה - שלי מדהים. איזה כיף...

מתכוננים:

מאושר על המים:

אוכלים ושותים במבנה "רפסודה":