תומר ביקש לצאת ראשון עם הקיאק החדש ולחנוך אותו. התארגנו במהירות והוא יצא בחתירה. מרחוק ראיתי שהוא מרכיב את הפדלים ומפדל להנאתו ברחבי הנמל. בזמן שהוא שייט אני ואסתר הכנו את הטקילה בתצורה הזוגית. סימנתי לו לחזור. הוא התארגן ויצא עם אסתר לחתירה בטקילה.
התארגנתי עם האדוונצ'ר, הפעם החלטתי לצאת לשיוט ניסיון בלבד - ללמוד את התנהגות הקיאק. בכל מקרה אני חייב לחזור מוקדם יותר הבייתה היות ומור ויניב מגיעים לארוחת ערב. צריך עוד לבשל לפני הגעתם.
הקיאק קל לנשיאה בצורה מפתיעה. הוא גם פחות מסורבל מהטקילה. הדבר הראשון ששמתי אליו לב הנו היציבות הראשונית של הקיאק - הוא הרבה פחות יציב מהטקילה, למרות שהבדלי הרוח בינהם הם רק 5 ס"מ. התחלתי בחתירה עם המשוט. הקיאק מגיב מצויין לתנועות החתירה וקל לי הרבה יותר לסובב את הגוף ולחתור עם המותן. הוא מרגיש מהיר. החלטתי להפעיל את ה- GPS כדי למדוד את המהירות. בחתירה רגילה, לא מאומצת הוא שייט בקצב של 5 קמ"ש. קצב התקדמות טוב בהחלט . יצאתי לים הפתוח והתקדמתי כקילומטר צפונה, לכיוון עכו. גם היציבות המשנית של הקיאק נחותה מהטקילה והוא מיטלטל בקלות רבה יותר בגלים. הים היה מבורבר במקצת - ים עובד וזה הורגש. חרטום האדוונצ'ר נכנס בתוך הגלים בניגוד לחרטום הטקילה שעולה עליהם. באדוונצ'ר הישיבה היא כמעט בגובה המים עם דופן נמוכה מאוד - ייתרון גדול בתנאי רוח.
בדרך חזרה, חיברתי את הפדלים. נחמד. מוזר, אבל נחמד. הקיאק התקדם יפה ומהר יחסית. מסתבר לי שהרגלים לא חזקות כפי שקיויתי ועלי להתאמן ולחזקן. הפידול לא קל כלל ועיקר ודורש מאמץ. התמרון עם הפדלים הוא קשה יותר וההגה לא מגיב במהירות וזריזות. רדיוס הסיבוב הוא גדול יחסית. קראתי כי ניתן להחליף להגה גדול יותר שיגיב טוב יותר. נראה כי הפדלים מתאימים לשיוט ארוך טווח ללא צורך התמרונים מורכבים.
חזרתי לחוף. תומר לא התאפק וביקש לעלות שוב על האדוונצ'ר. בזמן שאני "חיסלתי" את הטקילה (פירוק, שטיפה, ארגון, איחסון) תומר בדק את האפשרויות של האדוונצ'ר. כמעט לא הצלחתי להחזיר אותו לחוף - הוא מאוהב... למזלי המדריך שלו קרא לו. בסך הכל לא שהיתי בים מספיק זמן אבל הקיאק ממש מדליק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה