בשישי עשיתי לעצמי שבתון. ליסט בחו"ל ויש להכין את הילדים. תומר לסופ"ש בצופי ים ואורן לסופ"ש בחוגי סיור. הים ממילא אמור להיות גבוה מאוד ומזג האוויר אמור היה להיות גשום וסוער.
בדיעבד, חוץ מים גבוה במיוחד, כל התחזיות התבררו כלא נכונות. הגשם נכנס לפנות בוקר בשבת.
בשבת בבוקר תיכננתי לקום בנוחיות, להגיע לקישון ב- 8:30, לעבוד על הקיאק ולבצע שיפורים במושב, ולצאת לגיחת נסיון קצרה בקישון. לירן תכנן לצאת מוקדם יותר עם עוד חבר'ה בעלי האיילנד והמפרש.
כשהגעתי לקישון פגשתי את לירן, מיכה ושאולי מתארגנים. התכנית שלהם היתה "לנגב חומוס בעכו". אני התחלתי לקדוח, להבריג ולארגן את הקיאק. רציתי להגביה את המושב, לקדמו מספר סנטימטרים ולעצב תמיכות ירכיים לקבלת שליטה טובה יותר.
לאחר כשעה, החלטתי לצאת. גל גדול באיזור היציאה, ששטף את החוף הצר, מנע ממני לצאת לבד. חיכיתי שמישהו יגיע לזבולון ויסייע בידי לצאת בשלום אל מול הגל. שיחזיק את הקיאק כדי שאעלה עליו.
החלטתי לנסות ולצאת לים, לכיוון הבויות, למרות התחזיות הקודרות על גלים גבוהים. אכן, הגלים היו גבוהים. להערכתי, ביציאה מהנמל הם היו בין שניים לשלושה מטר. אך הם היו ארוכים ומסודרים יחסית. חתרתי אל מול הגלים ונהנתי מעוצמתו של הים. אני על הקיאק הקטן, על קליפה דקה, ומולי קירות גבוהים של מים ורוח חזיתית חזקה. חוויה מרטיטה. לאחר חתירה של שני קילומטר, החלטתי להסתובב ולחזור. חתרתי לבד ולא נראה לי יום מתאים להיות בים לבד. במידה ואתהפך, קשה יהיה לחזור ולייצב את הקיאק. בחזרה, הגלים אחזו בירכתי הקיאק וממש דחפו אותו קדימה. בינתיים הריפודים שהכנתי מצידי המושב החלו להציק והרגליים שלי נרדמו. כנראה שהם לחצו על וריד כזה או אחר.
נפניתי לכיוון הקישון. החלטתי לחתור שם מעט, להתאמן על חתירה קדמית ועל תמרון. בקישון הכל נראה אחרת. שקט, שלווה. ברווזים צוללים מולי ודגים מקפצים בבהלה מכל עבר. לאחר חתירה לא ארוכה במעלה הנחל ראיתי את דוד ואת אוהד. דוד החל בחזרה למעגן ואוהד הצטרף אלי לחתירה במעלה הנחל. חתרתי בקצב נינוח, מקפיד על תנועות נכונות. אוהד מאחורי. הנחל יפה ורגוע - כאילו לא חלק מהעיר. כשעברתי מתחת לאחד המחלפים נפניתי לאחור ולהפתעתי לא ריאתי את אוהד. המשכתי לבד. הנחל הלך ונעשה צר יותר ויותר. צמחייה עבותה יותר צמחה בגדותיו. הגעתי לבתי הזיקוק וחתרתי ליד ה"לבניות" הארובות והמתקנים הגדולים של בתי הזיקוק. המשכתי אל מעבר בתי הזיקוק. מידי פעם ירד גשם קל. גשם נעים. לאחר מספר קילומטרים במעלה הנחל החלטתי לחזור, כדי להספיק לאסוף את תומר בזמן.
בחוץ הים הראה את כוחו. בנחל היה שקט ורגוע. אין נפש חיה. רק דגים וציפורים ושכשוך המשוט במים. סה"כ חתרתי כ- 14 ק"מ. רובם בנחל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה