יום שישי, 8 באוקטובר 2010

היורה, גשם ראשון במפרץ חיפה

תחזית מזג האוויר מזהירה מגשם, גלים גבוהים ורוח. מעין חורף. אני מחליט לצאת קצת מאוחר יותר. אם ממילא כבר לא חם והים אמור להיות גבוה, אז מה הטעם בהשכמה מוקדמת?

מגיע למעגן בניחותא ב-8:30. המפרש של לירן, שיצא מוקדם הרבה נראה באופק לכיוון המעגן. מזג האוויר נראה מצויין, עם עננים אפורים באופק. הים נראה חלק למדי והרוח הייתה בדיוק במידה המתאימה. התארגנתי במהירות. פטפוט קל עם אייל וגדי שחזרו מחתירת יום השישי ולמים. בכניסה למעגן פגשנו את דורון ה. ואת ליאור, חוזרים בידיים ריקות (קיאק ריק) מחתירת/דייג הבוקר. שלום, שלום וממשיכים. מחוץ לשובר, לכיוון בת-גלים, נצפה דורון, בקיאק האדום. לירן משוחח איתו בטלפון. על פי לירן הוא היה אמור להיות עם איגור. דורון אומר שהוא לא פגש את איגור. לירן מנסה לאתר את איגור ומוצא כי הוא בחוף השקט. הכל בסדר. כולם בסדר. ממשיכים לחתור. ים נפלא. השמיים ציוריים והכל נראה ערוך ומוכן לגשם הראשון. יש מן דרמה באוויר. כזאת שלפני סערות או גשם כבד.

לקראת החוף השקט הרוח מתגברת והגלים הולכים וגובהים. רוח דרום מערבית עם סוולים ארוכים ומסודרים. ממול הגיח איגור. חותר לאורך השובר של ה"פוליגון". פניתי לכיוונו. שוחחנו קלות. הוא ולירן המשיכו לחתור לאורך השובר בניסיון לדוג משהו. על פי כולם - הים נקי מדגים. מוזר. דווקא מזג האוויר נראה מתאים לדייג, על פי התיאוריה. פניתי לכיוון החוף השקט.

החוף השקט היה שקט. נטוש. עונת הרחצה הסתיימה יומיים קודם. החוף ההומה אדם בימי שישי נראה מיוחד בשממונו. כמו רחוב סואן ביום כיפור. אין נפש אדם. רק דגלים המתנופפים ברוח ורעש גלי הים. בצעתי החפה רכה ויצאתי מהקיאק להתמתח. לבדי בכל המפרץ הקטן של החוף השקט. תחושה מיוחדת ונעימה. עוד אני לוגם בעיני את המראה ומפנים את התחושה, חשתי בטיפה הראשונה על אפי. בתיזמון מושלם התחיל הגשם לטפטף. הטפטוף הולך ומתגבר. מרחוק אני רואה את איגור ולירן נעים לכיוון החוף.

עמדנו על החוף השומם. הגשם הלך והתחזק. באופק נשמעו רעמים ונראו ברקים. התפעלנו מהתחושה והמראה. לירן ואיגור חששו קצת מהברקים. התורן של לירן והחכות עשויות קרבון וברקים יכולים להימשך אליהם. השמיים החשיכו יותר ויותר והגשם הפך כבד יותר. החלטנו לחזור למעגן הקישון.

החתירה חזרה היתה מיוחדת גם כן. ים עובד ומטלטל, ענן אפור וסמיך עם ראות נמוכה וטיפות גדולות, גדולות ניחתות בעוצמה עלי ועל הקיאק ומשמועות נקישות חזקות. הטיפות הראשונות של היורה גדולות במיוחד, עקב תכולת האבק הגבוהה באוויר.

ההנאה היתה מושלמת. מים מלמטה. מים מלמעלה. כולי רטוב מהגשם וחם ממאמץ החתירה. ימים כאלו הם הסיבה וההצדקה האמיתית לקיאק.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה