בערב יום חמישי, באמצעות הפורום, התארגנה קבוצה ליציאה ביום שישי בבוקר מצופי-ים לעכו וחזרה. החלטתי להצטרף. יצאתי מהבית בחמש ומחצה. במעגן כבר הייתה תכונה: לירן, אבינועם, דורון, מיכה. שאולי איחר ולא נוכח.טלפון, והתברר שהוא לא התעורר - אמר שנתחיל לנוע והוא יצטרף. התוכנית היתה להיפגש עם אדריס ושחר על שני הטרימרנים באיזור עכו.
הים היה מדהים. מעולם לא ראיתי ים חלק כל כך - אפילו אל אדווה קלה שבקלות. ים שמן - כך זה נקרא. היה אובך והתחילה זריחה מעורפלת. מזג האוויר היה נעים. 20 מעלות, ללא רוח. חתרנו בהנאה בחבורה עד לבויות - 6 ק"מ. ליד הבויות זיהנו רתיחות רבות וניסינו לדוג - ללא הצלחה.שאולי הצטרף ובירך את כולם. מיכה הגיע חולה והחליט לחזור - הרגיש רע. המשכנו לכיוון עכו. כקילומטר לפני עכו הבחנו בשני מפרשים גדולים. אידריס ושחר. חברנו, פטפטנו והם הובילו אותנו לנקודות טובות לג'יגינג. הים החל לעלות ורוח קלה החלה מנשבת. הורדתי מדאי (דימוי דיונון לג'יג) לעומק 15 מטר. לאחר שנייה הרגשתי שהוא נתפס. התחלתי למשוך והרגשתי התנגדות רבה. התחלתי בקרב ארוך ומייגע - אני אוסף והוא מושך. לא שמתי לב, אבל כעבור זמן רב מצאתי עצמי לבד בים שנראה כמו בסרט אירי. ים אפור, אובך וערפל מוחלטים עם ראות של עשרות מטרים בלבד, גלים גבוהים וקצפים בגלל הרוח הצפונית-מערבית שנשבה בעוז. אני המשכתי, הנחתי שהתרחקתי מכולם. כעבור זמן מה ראיתי את שאולי מתקרב אלי. "אתה תפוס בריף" אמר לי לאכזבתי. "אתה שעה באותו מקום" הוסיף. לא יכולתי לערער- הוא היה עם GPS. הוא החל להסביר לי איך להשתחרר (או לוותר על המדאי ולחתוך את החוט). לאחר מספר תרגולות ועזרה של שאולי הצלחתי להציל את הדימוי. החלטנו כולנו לחזור - הים הפך תוך חצי שעה למגעיל. הערפל הסמיך מנע מאיתנו לראות את החוף, גם השמש לא נראתה. על מנת לחתור לחיפה חייב הייתי להשתמש במצפן - מזל שיש לי מצפן קבוע באפוד ההצלה.
החתירה חזרה היתה תוך מלחמה בים רוגש עם גלים ללא כיוון מוגדר - ים מעורבל. החתירה היתה גם רטובה עקב הגלים שהתנפצו על הקיאק. אני חתרתי, מכיוון מזרח, ליד אבינועם שחתר עם קיאק קצר ולכן התאמץ יותר מכולם. בשלב מסויים הצטרף לירן. אני המשכתי מהר יותר והצטרפתי לשאולי שהגיח מכיוון צפון. ביררתי היכן דורון. התברר כי הוא באמת נעלם. לאחר טלפונים בינו לבין לירן ושאולי הוא תיקן כיוון לכיווננו.
חזרנו למעגן הבטוח והמוגן בשעה 12:00. בסך הכל היה כיף וכולם מאוד נהננו. דורון היה מותש - הקיאק הנו עניין חדש עבורו והמרחק שעשינו היה בהחלט מאמץ.
עליתי על הרכב ונסעתי לאסוף את תומר. משמרת שניה על הים. לשמחתי תומר רצה להביא חבר ולצאת איתו. הם יצאו למספר שעות ואני חיכיתי על החוף.
היה יום שישי נהדר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה