יום שבת, 18 ביוני 2011

סופ"ש בקטנה

בשיש אספתי את תןמר מבית הספר. התחזית היתה רוח חזקה וים גבוה. יציאה בשיא הרוח והגלים. התחזית היתה מדוייקת. הים היה עצבני במיוחד. רוח חזקה של למעלה מ-15 קשר, צפון-מערבית, כזו שמברברת את הים. גלים שנעים בין 80 ס"מ ולמעלה ממטר, לא מסודרים, מגיחים מכל הכיוונים ומתנפצים על הקיאק מכל צדדיו. החתירה מול הרוח ומול הגלים כיפית במיוחד. דורשת קצת טכניקה ובעיקר מאמץ גופני. העלייה והירידה על הגלים וההיזרקות לצדדים נותנת הרגשה של רכבת הרים על הים.

חתרנו כך עד למצוף ה"טורקיה" וחזרנו. החזרה מאתגרת הרבה יותר. גלים גבוהים מאחרו, לא מסודרים, מחייבים ריכוז ושליטה טכנית בקיאק. הקיאק נתפס על ידי הגלים, מואץ קדימה ולצדדים ומטולטל כקליפת אגוז (שזה מה שהוא בעצם).

סה"כ חתרנו אחרי הצהריים כ-14 ק"מ. הנאה של ממש.

בשבת קבענו עם לירן בשעה 6:30 במועדון. תכננו יציאה מהירה וקצרה. חתרנו בים מסודר יחסית עם גלים די גבוהים לחוף השקט. בחוף השקט התאמנו בגלגול, חילוץ עצמי ושאר אימונים. בשלב מסויים הגיע דוד. מסתבר שחתר אחרינו. מאוחר יותר הצטרף גם שמשון. 

עד שעה 9:30, תומר ואני כבר היינו בחזרה במועדון, כדי שב-10:00 תומר יצטרף למסדר הבוקר של צופי-ים.

סוף סוף הגיעו חלקי ה-ram שהזמנתי. זרועות וחיבורים של המצלמות לקיאק. במהלך החתירה צילמתי כדי לבדוק את המתקן. סתם צילום של חתירה. אבל אין לי זמן לערוך ולטפל בו אז אולי בעתיד.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה