התחזיות היו מאיימות נחזה בהן ים עם גלים מעל 120 ס"מ ורוח של למעלה מ-15 קשר. קבענו עם איל ב-6:30 במועדון. ניר ודוד וגם לירן אמרו שיצטרפו. בשעה היעודה נכחנו במועדון רק תומר ואני. מאוחר יותר הצטרפו כל היתר. הים נראה חלק ויפה ובקושי הורגשה רוח (כזכור, דרום-מערבית מוסתרת על ידי ההר). איל, חותר ותיק ביותר שיוצא פעמיים בשבוע לחתירות כושר מהירות. הפעם יצאנו איתו. לירן והאחרים התארגנו בינתיים מאחור.
חתרנו בקצב מהיר יחסית (7 קמ"ש). הים התחיל לעלות וגם הרוח ככל שהצפנו. גם כי הרוח התגברה וגם כי ההסתרה של ההר הלכה ופחתה. הגענו עד קריית מוצקין. גלי הגיבוה (סוואלים) הלכו וגבהו והגיעו מעל למטר. החתירה כבר לא היתה פשוטה ודרשה התמודדות עם הגלים.
רוב החבר'ה התמקדו בגלישת גלים בחופי הקריות, וקבעו להיפגש אחרי שעה 8:00. אנחנו תיכננו להיות בחזרה במועדון אחרי 9:00 ולפני 10:00, כדי שתומר יספיק למסדר בוקר בצופי-ים.
החתירה חזרה דרשה מאמץ גדול יותר. הרוח התחזקה ואיתה הגלים. נהנינו מכל רגע. בדרך פגשנו את דורון, אחר כך את לירן ושמשון בדרכם לקרית חיים. אספנו את דוד וניר מחוף "הפיל" והמשכנו בקצב למועדון. סה"כ חתרנו תוך שעתיים קרוב ל-14 ק"מ. קצב יפה בים לא פשוט.
לאחר שתומר התפנה לצופים, חשבתי על כך שלירן צריך לחזור בים לא פשוט, לבדו. נראה לי בעייתי. ניסיתי להשיגו בטלפון וללא הצלחה. החלטתי ליסוע לקריות, לחפשו ולהציע להחזיר אותו ברכב. הוא לא ענה. ניסית מספר פעימים והוא לא היה זמין. בקריית ים פגשתי את מיכה, אוהד, רון ושאולי - משחקים בגלים. שאולי ואני הלכנו לאורך החופים במטרה למצוא את לירן, וללא הצלחה.
מאוחר יותר התברר כי שמשון ליווה את לירן חלק גדול מהדרך. לירן סיפר שאת שני הק"מ האחרונים הוא עשה בחצי שעה. נאלץ להיאבק ברוח חזיתית קשה שמנעה את ההתקדמות. סוף טוב, הכל טוב. כולם נהנו היום מהגלים. תומר ואני מהחתירה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה