סוף השנה זו תקופה עמוסה במיוחד. כל החגיגות והאירועים, כאשר לכל אחד מהם צריך להכין מאפה או סלט או כל דבר אחר, לא מתיר זמן לשום דבר. בנוסף אני בתהליך גיוס חדש לחברה שלי - תהליך שגם הוא גוזל זמן ואנרגיה. אני מארגן משלחת להקפת האי מילוס ביוון, שתצא בסוכות הקרוב - באוקטובר. גם עניין זה גוזל זמן רב - תיאומים, חיפוש דרכי הגעה, טיסות, מעבורות וכו'. וכאילו זה לא מספיק אני צריך להתאמן בצורה אינטנסיבית יותר להופעה שתערך ביולי ובה אני מנגן קטע ג'ז בליווי פסנתר, כולל אילתורים, כמו גם קטע קלאסי לשלישיית סקספונים, שבו אני סולן. בקיצור - אין זמן.
בית הספר הפתוח יוצא מידי שנה לסוף שבוע בחורשת טל. מסורת חביבה ואהובה ביותר על הילדים שמחכים לה כל השנה. השנה, תומר יצא עם חברים וחברות, באוטובוס יומיים קודם. ביום רביעי. הוא העמיס על עצמו אוהל גדול, אוכל, שק שינה ומזרון ויצא עצמאית לראשונה. אני ואורן הצטרפנו ביום חמישי אחרי הצהריים וליסט הגיעה ביום שישי. חזרנו כולנו בשבת בערב.
תפסנו מקום בין העצים - המקום הקבוע שלנו. מקום די שקט, ליד מים וקרוב לתשתיות (שירותים ומקלחות והכי חשוב המקרר ששכרנו). בניתי שני אוהלים. לאורן אוהל משלה, כדי שתוכל לארח חברות. תומר כזכור ישן עם חברים באיזור אחר. תליתי ערסל ופרסתי את המטבח. השגרה במקום פשוטה. הילדים הולכים וחוזרים מהבריכה המרכזית ואני מספק להם אוכל ושתייה. פחות או יותר, כל הזמן הזה עסקתי בהזנה, קריאה, שמיעת מוסיקה, פטפוטים עם הורים אחרים ובטלה לשמה. מצב די חריג ומוזר עבורי. שינוי מרענן שטוב לזמן קצר.
ההתנחלות בחורשת טל:
ההתנחלות בחורשת טל:
אירוע הסיום של הכיתה של תומר בפארק הכט בחיפה:
אירוע הסיום והצגה באורך מלא של הכיתה של אורן:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה