עוד שישי-שבת חמים

תומר יצא להפלגה ארוכה, בת יומיים עם צופי-ים. מפליג לחוף דור, ישן שם וחוזר בשבת בערב. כיף אמיתי. יום שישי, 07:30 במעגן, הפעם: לירן, אבינועם ואנוכי. הכיוון הוא החוף השקט. אני עם משוט חדש שלקחתי לבחינה. משוט קרבון הקל ב-500 גרם מהמשוט שלי. לקח לי קצת זמן להתרגל למשוט החדש. אך כשהתרגלתי הוא הפגין ביצועים טובים ומשקלו כמעט לא הורגש. יורדים בחוף השקט ואז אבינועם מבחין כי הקיאק שלי פצוע. בעת היציאה הקיאק הוטח בחוזקה בקיאק של לירן. לא שמתי לב לפגיעה. מסתבר שבכל זאת נוצר חור קטן בגוף. חור שלא מחדיר מים אבל זקוק לטיפול. החלטנו לחזור ולקפוץ כולנו לקפטן ג'ק. אבינועם כדי לבצע מספר שיפורים בקיאק שלו, אני כדי לתקן את הפגיעה ולירן כדי ל"השתעשע" בחנות הצעצועים למבוגרים. אצל קפטן ג'יק, מעבר לעניין הקבוע בציוד ובשיחות, סאלח הכין לי תערובת של פיבר ואפוקסי. עם חזרתינו למעגן, בצעתי את התיקון. כעת נותר לחכות 24 שעות ולראות איך זה עבד. סה"כ יום קצר. 10 ק"מ.

ביום שבת נפגשים לירן, מיכה, איגור, דניאל, שמשון ואנוכי. הכיוון הוא המכון לחקר הימים. חתירה נעימה וכיפית, תוך שיחת רעים עם שמשון. התברר כי הבחור שירת בגדוד שלי ,890, כ-17 שנה אחרי. שמשון הוא חותר אולימפי בעברו והדבר ניכר היטב בחתירה שלו. במהלך החתירה עבדתי על החתירה הקדמית שלי, על מנת לשפרה. בסה"כ חתרנו כ-18 ק"מ.

בחזרה על החוף נתקלנו בחוויה מוזרה. מרחוק ראינו סירת דייגים גדולה גוררת סירה אחרת שרק חרטומה בצבץ מהמים. אכן, זאת היתה סירה של חבר'ה שיצאו לדייג לילי מול חופי טירת הכרמל. באמצע הלילה הסירה התהפכה. הסיבה הייתה כל האנשים שעל הסיפון עמדו בצידה האחד והיא איבדה את האיזון והתהפכה (מוזר למדי). בין המפליגים היו גם שניים ששקלו 150 ק"ג כל אחד. תרגילי החילוץ והוצאת הסירה מהמים נראו מוזרים, חובבניים וגרמו נזקים נוספים לסירה. הבחור שגרר אותה עד לקישון, איש ים ותיק, היה מתוסכל ואמר "זאת אפילו לא עבודה ערבית, זו עבודה... הודית!". משפט משעשע היות וכולם, גם הוא היו ערבים.

המצלמה שלי הלכה, עקב תחזוקה לקוייה ועל כן לא צילמתי בחתירה זו. מצלמה חדשה כבר בדרך. הפעם אתחזק אותה כמו שצריך (טבילה של 10 דקות במים מתוקים לאחר כל יציאה).

להלן סרטון של לירן על שישי שבת:


27-28.8.2010 from liran on Vimeo.