סוף, סוף ים...

לאחר מספר שבועות, יותר מידי שבועות, של יובש, ללא טיפת ים, בסופ"ש זה, חזרתי לטעום מהכחול הגדול. בשבועות האחרונים, נאלצתי לעבוד במהלך השיש-שבת, עומס חריג של עבודה. בסופי השבוע בהם יכולתי לצאת, שרר מזג אוויר שמנע זאת (מזרחיות חזקות או סופות וגלים ממערב). 

ביום שישי התאמנית עם ארז על היאכטה, ג'יזל. כזכור היאכטה עוגנת בעכו. יצאנו בבוקר מספר חבר'ה במטרה לתרגל העלאת מפרשים והורדתם, תוך ניהול מסודר ומתן הוראות מדוייקות לצוות. הים היה קשה. אולי הקשה ביותר עד כה. גלים של שלושה עד ארבעה מטר ורוח בעוצמה בינונית. אולי אפילו חלשה למדי. במצב זה, כשהיאכטה יורדת ונמצאת בעמק שבין הגלים, המפרש מוסתר על ידי הגלים, לא מקבל מספיק רוח והשליטה בספינה הופכת להיות קשה ומורכבת. השמים היו כחולים, לא היה חם. אולי היה אפילו קצת קריר. ים חזק. בקיצור תרגול טוב. ובסוף הספקתי אפילו לעבור דרך המכולת שבשוק בעכו, ששם מכינים לי כריכים לתפארת לחמניה גדולה וטריה, בדיוק בהתאם למפרט אותו אני מוסר.קניתי ארבע כאלו והצלחתי להגיע בזמן לצופי ים כדי שתומר וחלק מחבריו יהנו מהם לפני הגעת החניכים.

בשבת בבוקר, נפגשנו ב-7:00 במועדון. הרבה חבר'ה. תומר הזדרז ויצא ראשון. לבד. רצה להחזור מהר ולהכין סירת 420 להפלגה. אנחנו חתרנו לכיוון בת גלים. בסך הכל היו במים, בין בת גלים והקישון, כ-15 חותרים. בדרכינו לחוף השקט חלפנו על פיני תומר החוזר לקישון. החוף השקט לא היה שקט כלל ועיקר. גלים גבוהים ולבנים התנפצו על החוף. שמשון, גבי ומיכה הסתערו עליהם כמוצאי שלל רב והחלו לגלוש. אנחנו, תמרנו עתמינו לכיוון החלק המוגן והשקט יותר, תוך מאמץ לא להיתפס על הגל ולהתהפך. בחוף שתינו קפה שרוני הביא, נישנשנו פטפטנו וכו'. איגור, לירן ואנדריי (ה"דייגים") הצטרפו אלינו. איגור שלף טונית יפה שתפס בדרך. הים היה גבוה עם סוואל של למעלה ממטר. היה מעניין. השמש זרחה וחיממה, למרות שלא היה חם ונדרשנו למעילי חתירה. היתה חתירה מעולה. כיף לחזור ולחתור.

לצערי המצלמה הפסיקה לעבוד לפני מספר ימים. חבל. אהבתי את התמונות שלה. מסתבר שאורך חיים של מצלמה ימית הנו לא יותר משנתיים. הזמנתי כבר מ-eBay מצלמה חדשה. עד שתגיע אין באפשרותי לצלם תמונות בים.