בשישי אמור היה להתקיים אימון על היאכטה, אך תקלה במנוע השאירה אותי בבית לעבוד ולנגן. תומר ישן בצופי-ים עם החניכים שלו, כך שניתן לצאת בבקור מאוחר יותר ולא להקדים כדי להחזיר את תומר בזמן לפעולה.
נפגשנו ב-8:00 איגור, גבי, דוד, עומר, רוני, אלי ואנוכי. היה קר. 12 מעלות. השמיים היו אפורים ורוח דרום-מזרחית שלא הייתה אמורה להיות שם נשבה, הלכה והתחזקה. הדרך לחוף השקט עברה מהר עם הרוח והגלים מאחור. החתירה מחמממת את הגוף תוך מספר דקות קצרות. בחוף השקט, שתינו קפה, לעסנו ופטפטנ. לאחר מנוחה קלה המשכנו עוד מספר ק"מ לכיוון שקמונה, למצוף הטורקייה. במצוף הסתובבנו והתחלנו את החזרה המאומצת יחסית לכיוון הקישון. הרוח החזיתית התחזקה וומהירותה היתה מעל 12 קשרים עם משבים חזקים יותר. הרוח יצרה גלים מהירים ובתדירות גבוהה, שטלטלה את הקיאק למעלה ולמטה במהירות - כיף. החתירה מול הרוח והגלים מאמצת, אך כיפית. מהירות הקיאק ומהירות הרוח יותרים אשלייה של התקדמות מהירה מאוד (התופעה נקראת רוח מדומה. אם מהירות הרוח היא 10 קשר ומהירות הקיאק 4.5 קשר, התחושה היא של התקדמות במהירות של 14.5 קשר).
בדרך חזרה פגשנו שייטת מפרשיות (סנוניות) של צופי-ים, בדרכן לחוף השקט, ובהובלת תומר שהוביל את השייטת בסירה הראשונה.
קר, מעונן, רוח חזקה, אבל המון כיף.
בתמונת האחרונות ניתן לראות בבירור את הים המקומט. הקימוט נוצר ברוחות חזקות ומצביע על עוצמת הרוח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה