השבועות האחרונים התאפיינו בעיקר ברוחות. לעיתים עם גשם ולעיתים סתם מזרחיות חזקות ומקפיאות. ספגנו רוחות מזרחיות שלא אפשרו אפילו הרהור על חתירה וסופות חורפיות של גשמים וברקים שהותיאו את החשק לצאת מהבית. שיש שעבר התאמנו על הג'יזל עם רוח חזקה של קרוב ל-20 קשר וגשם שלא פסק שעות רבות. האימון היה טוב אבל השהייה על היאכטה שעו רבות בגשם ורוח רחוקה מלהיות מהנה. את התמונה הבאה צילם דיויד עם הניד שלו. ניתן לראות אותי עם כובע הכלב שלי ומעילה החתירה ולהבין כמה קר ורטוב היה.
בשישי, אתמול, בצענו אימון של הצוות התחרותי על היאכטה. על הג'יזל. לאחר שארז כיוון את התורן, היאכטה מתנהגת שונה לחלוטין. מתנהגת ממש מעולה. הגה רך, מאוזנת, קלילה, מגיבה ובעיקר מהירה מאוד, גם בקדמיות. השמיים היו בהירים אבל רוח מזרחית יבשה וקרה, של 15 - 20 קשר קידמה את פנינו במרינה של עכו. היות והפעם לא ירד גשם ואפילו השמש זרחה וחייכה, האימון היה מעולה. זרקנו מצוף למים והתאמנו בגישות והקפות בכל מיני מצבים. עם סיום האימון התבקשתי להוביל את היאכטה למעגן ולעגון אותה ברציף. הגישה והרתיקה לרציף היו בהחלט מאתגרים, שוב, עקב הרוח החזקה.
קצת תמונות מהאימון של אתמול:
הספקתי לקנות לתומר אוכל ולטוס למעגן לפני שהתחיל את הפעולה ויצא לים עם החניכים שלו. תומר עומד על הסירה עם הכובע הכחול רחב השוליים:
היום יצאתי מוקדם יחסית עם תומר. עוד אנחנו מכינים הקיאק הגיעו רוני ועומר ואחר כך דוד. לירן ושאולי היו במים כבר בחצות, מנסים לדוג את מזלם. התחזית הבטיחה רוח מזרחית חזקה. בדרך כלל אני מעדיף לא לצאת במזג אוויר כזה וממליץ בכל לב לאחרים להשאר בבית. העניין הוא שלא יצאתי כבר זמן רב וחייב הייתי לחתור קצת.
אכן, עם היציאה מהמעגן קיבל את פנינו ים כמו שהובטח. גלי מכבסה (קצרים, חזקים, בתדירות גבוהה וללא כיוון ברור) שמטלטלים את הקיאק, רוח גבית חזקה המתיזה רסס מהגלים ומהמשוט ומרטיבה לי את השיער והגב. החתירה היתה לא נעימה, בלשון המעטה. לפני השובר של החוף השקט, החליט תומר להסתובב ולחזור. הוא העריך שהחתירה חזרה, מול הרוח תהיה קשה ואיטית, ורצה להגיע מוקדם, על מנת לארגן את הסירה שלו להפלגה. המשכתי לבד. בחוף השקט נפגשתי בקבוצה גדולה של חותרים ממועדון דור קיאקים. המועדן של תומאס, שמקומו המקורי היה בחוף דור, עבר לאחרונה לחוף השקט. נחמד, כי המשמעות היא עוד הרבה קיאקים במים. פגשתי את שאולי מנסה לחזור באיטיות למעגן עם האיינד. אבל להליג עם מפרש מול רוח כזו זה דבר לא קל ודורש מיומנות. כ-500 מטר אחר כך פגשתי את לירן, מרחוק ראיתי אותו נאבק בדג. כשבתקרבתי ראיתי אותו מוציא טונית גדולה יחסית, שלפתי את המצלמה לצלם אבל אז היא התפתלה, השתחררה והחליקה למים, בליווי קללה של לירן. לא אסון,בבטן הקיאק היו לו כבר שתי טוניות ושתי ברקודות.
הדרך חזרה היתה נעימה אפילו פחות. רוח עוצמתית בפנים, חתירה מאומצת, גלים מעצבנים (צ'ופיים), הרוח מעיפה רסס מהגלים אל הפרצוף, כולי רטוב וקר, כי לבשתי חולצה טרמית דקה בלבד. החלטתי להתאמץ ולגמור את זה מהר. חתרתי במרץ, מקפיד לא לרדת ממהירות של 4 קשר. הגעתי חזרה לחוף מאוד. "חיסול" קיאק, והביתה.
לאחר שבועות של מזג אוויר רע, אני מקווה שהתחזיות לא יתממשו והשבועות הבאים יהיו ברי-חתירה.
שתי תמונות מהיום. שימו לב איך המים נראים מקומטים לחלוטין מהרוח החזקה הנושבת עליהם:
לירן ואחד הדגים שתפס:
