סוף השבוע היה סוער. גשם, קר (יחסית לישראל ולעונה). ים גבוה עם גלים קצרים ועצבניים. בשישי לא חתרנו כי תומר לומד בבוקר והיתה לו פעילות בצופי-ים אחרי הצהריים.
בשבת בבוקר יצאנו, תומר ואני. מזג האוויר נראה בעייתי. עננים כהים. גשום. והבעייה האמיתית ממנה חששנו היא הברקים. אין דבר מפחיד יותר מסופת ברקים בים. לידך. כבר ביציאה מהנמל הרגשנו שהים לא הולך להיות כיפי. הים היה מעורבל עם גלים חזקים וקצרים. הרוח התחילה לעלות והעננים התקדמו לעברינו. במרחק ראינו את אייל שחזר מחתירת בוקר קצרה מהרגיל. אייל אמר שכדאי להיזהר כי הים מסוכן. עוד אנחנו מדברים ואונייה גדולה התחילה להתקדם לכיוון הנמל. כלומר צפוייה לנו המתנה ארוכה עד שנצליח לעבור את הנמל. זהו. החלטנו להסתובב ולחתור בקישון. ממילא רצינו להקדיש את היום לאימוני חתירה קדימה, בהמשך לסימפוזיון. הקישון מתאים לכך מאין כמוהו.
הקישון נראה יפה לאחר הגשמים. אמנם עכור מהבוץ ועם ניחוח קל של דלק. סחף בוץ מעורב בדלק מבתי הזיקוק. למרות זאת, הקישון רוחש פעילות. דגים שקופצים מהמים מידי פעם. ציפרים למינהם שוחים, צדים ומקננים. הרבה ירוק מסביב. חלק גדול מזמן החתירה ירד גשם כבד. ברקים ורעמים סיפקו תפאורה חורפית הולמת. התאמנו בחתירה נכונה קדימה ומידי פעם תפסנו מחסה מתחת למחלפים והגשרים המתוחים לאורך הנחל. בדרכינו חזרה החלה השמש לבצבץ ולעלות. עכשיו הקישון נראה ממש יפה. עצרנו עצירה קלה לשתיית תה צמחים חם (מהתרמוס) ולכרסם מספר תמרים.
יום טוב למרות הים הסוער ומזג האוויר הגשום.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה