יום שבת, 26 בנובמבר 2011

מזרחיות, להיות או לא להיות

הרוח המזרחית בארצינו הנה חלק ממשפחת רוחות ה-offshore. על כן עדיף לדבר על רוחות ה-offshore בכללותן וסכנתן לחותרי קיאק. למעשה רוחות אלו מסוכנות מאוד לכל כלי שייט לא ממונע או לשחיינים.

רוח offshore הנה רוח הנושבת מהיבשה אל הים. לא מדובר על רוחות בוקר קלות, הנובעות מהפרשי לחצים מקומיים, המשנות כיוונן לאחר שעות מועטות. מדובר על רוחות הנושבות בעוצמה במשך שעות רבות או לאורך כל היום. רוחות offshore נושבות בעוצמה של 25 קשר ומעלה עם משבים חזקים מאוד של 30 קשר ומעלה. כאמור, הרוחות מתחילות בבוקר ומתחזקות במשך היום ונושבות שעות רבות.

קיימות עשרות רוחות offshore ידועות באיזורים השונים של העולם. בים התיכון ישנן מספר רוחות שהמפורסמות בהן הן:
  • Mistral - נושבת מהאלפי הצרפתיים אל הים התיכון
  • Meltemi - נושבת בים האגאי מצפון אל הים התיכון
  • Maestro - הנושבת בים האדריאתי מצפון לדרום
  • Bora - הנושבת דרך הים האדריאתי לכיוון הים התיכון וחופי איטליה
  • Khamsin - (חמסין) הרוח המזרחית שלנו. רוח קדים התנ"כית. רוח מזרח תיכונית זו נושבת מהמדבר לים. במצרים היא דרומית ואצלנו היא מזרחית.
אלו היו דוגמאות ספורות לרוחות offshore ידועות באיזורינו. כאמור, רוחות כאלו קיימות בכל העולם.

אם אנסה לתמצת את הסכנה הגלומה ברוחות offshore במשפט קצר, אולי אנסח זאת כך:

"רוח offshore מבטלת את היכולת להתאושש מתקלות ומהבלתי מתוכנן". כלומר, כל תקלה, שברוח אחרת הנה בגדר "נאחס" או סתם אירוע מעצבן, תהפוך ברוח offshore לסכנת חיים של ממש.
למה דומה הדבר? לנסיעה עם רכב פשוט ובסיסי במהירות רבה, בירידה, על כביש משובש ורטוב וללא שמירת מרחק מהרכב שלפנינו. אי שמירת המרחק וחוסר היכולת לשלוט או לצפות את הנהג שלפנינו, תהפוך כל תקלה או טעות קטנה של הנוהג לפנינו (או כל בעייה בכביש) לאסון של ממש.

רוח מזרחית בחופי הים התיכון של ישראל הנה רוח offshore קלאסית. דהיינו רוח הנושבת מהיבשה אל תוך הים (באילת למשל רוח offshore היא הרוח הצפונית) בעוצמה רבה ובעוצמה רבה יותר של משבים. אך באופן "מפתיע" הים, בקרבת החוף, נראה רגוע ושליו. אולי אפילו מפתה. 

גובה הגלים מושפע משלושה גורמים: עוצמת הרוח, משך הזמן בו היא נושבת והמרחק אותו היא עוברת. רוח מזרחית חזקה לא תייצר גלים בקרבת החוף היות ומרחק הנשיבה הוא קצר, להיפך, הרוח "תגהץ" את הגלים המגיעים ממערב ותחליק את הים. הגלים יתפתחו לא רחוק מהחוף. בדרך כלל במרחק של 2-3 ק"מ מהחוף תיצור הרוח המזרחית גלים גבוהים למדי ולא מסודרים, ובמרחק של 6-8 ק"מ מהחוף הן יתפתחו לגודלם המלא. בנקודה מסויימת ייפגשו הגלים הנעים ממזרח עם הסוואלים המגיעים ממערב. באיזור מפגש זה הים הופך להיות מסוכן עם גלים לא מסודרים, המגיעים מכל כיוון, ושבירות חזקות. איזור כמעט ודאי להתהפכות הקיאק.

ברירת המחדל של רוח מזרחית הנה לדחוף את הקיאק כל הזמן ללב ים והרחק מהחוף. הצירוף של רוח חזקה הדוחפת ללב ים, עם ים ההופך קשה יותר יותר ככל שמתרחקים מהחוף, הוא הסכנה הגדולה הגלומה ברוח המזרחית או כל רוח offshore אחרת. כל תקלה, פשוטה לכאורה, הנגרמת לנו יכולה להתפתח במהירות רבה לסכנת חיים. לדוגמא, אובדן או שבירת משוט, התכווצות שרירים, חולשה גופנית או תשישות, חדירת מים לקיאק, התהפכות, פציעה וכן הלאה. לפעמים הצירוף של קיאק, חותר ומשוט פשוט אינו מספיק להתגבר על עוצמת הרוח והרוח והגלים מונעים את החזרה לחוף. הקיאק נסחף עוד ועוד אל לב ים, אל המקום בו הגלים נעשים גבוהים ושבורים יותר. אל מקום בו הסכנה הופכת למוחשית יותר ויותר. לעיתים, עצם עזיבת המשוט והפסקה רגעית של החתירה תגרום להסתובבות הקיאק במקביל לגלים ובניצב לרוח, היסחפותו המהירה וסיכוי הולך וקטן של סיבוב הקיאק מחדש מול הרוח והמשך החתירה לכיוון החוף.

בעת החתירה סביב האי מילוס, חתרנו בצמוד לחוף, גרדנו את החוף ממש, עם רוח צפונית (offshore) של מעל 30 קשר. בשלב מסויים, כאשר נכנסנו למפרץ קטן ויפה, תוך חתירה אל מול הרוח, עזבתי לרגע את המשוט כדי לצלם. הקיאק הסתובב מייד, בניצב לרוח ותוך שניות נדחף מהפרץ החוצה אל הים הפתוח. עזבתי את המצלמה מיידית, אחזתי את המשוט וניסיתי להתייצב מחדש מול הרוח כדי לחתור אל המפרץ. זה היה מאמץ מפרך ביותר, שלקח לי מספר דקות שנראו כנצח, תוח כדי היסחפות מתמדת אל לב ים. המאמץ עלה לי במספר יבלות מדממות, עדות לכוח הרב שנדרש לי להחזיר את הקיאק לסורו.

במקרה של רוח מזרחית חזקה והיסחפות לאיזור הגלים הגבוהים יותר, הרחק מהחוף, הסכנה של התהפכות ואובדן קיאק הולכת והופכת לודאית. חותר המתהפך ומאבד אחיזה בקיאק (במיוחד בקיאק ישיבה עליונה) ברוח המהירה מ-15 קשר לא יצליח להשיג את הקיאק בשחייה ויוותר לבדו בים, שוחה במים הקרים והסוערים ונסחף כל הזמן ללב ים. קשה מאוד לזהות שחיין במים סוערים, גם אם נשלח חילוץ בזמן, והצירוף של תשישות, מים קרים (היפרטרמייה) ושעות אור מועטות עד שקיעת השמש, הוא צירוף קטלני.

אנחנו עוסקים רבות בציוד בטיחות ותרגולות בטיחות. עורכים אימוני עלייה על הקיאק, שימוש בציוד ואימון בגרירה, מצטיידים משוטים רזרביים, בודקים את ציוד, יוצאים עם חברים, עם טלפון טעון ואטום, עם VHF ועוד כהנה וכהנה. כל אלו חשובים ביותר ויעזרו לנו להתאושש במהירות ממצבי חירום שגרתיים. 
אך כל האמצעים האלו לא מספקים ביטחון לתקלה ברוח מזרחית חזקה, שבה האירועים מואצים ותקלה מצטרפת לתקלה. ברוח מזרחית חזקה נידחף מהר מאוד אל מחוץ למחוץ לטווח הטלפון הנייד. ברוח מזרחית חזקה לא נוכל בכלל להשתמש בטלפון, כי נהיה עסוקים בחתירה וכל עזיבת משוט תגרום לסחיפה מהירה אל לב ים וסכנת התהפכות. ברוח מזרחית חזקה יהיו פחות כלי שייט בים ועל כן גם VHF יכול להתגלות שלא יעיל. גם גרירה בתנאים אלו היא קשה ביותר ודורשת חותר מנוסה ועם כוח רב. אמצעי הבטיחות הטוב ביתר ברוח מזרחית זה פשוט להישאר על החוף.

כשמדובר ברוח מזרחית אסור "לשים מכשול לפני עיוור". לא להמליץ על שיקול דעת, על אמצעי בטיחות, על זהירות, אחריות ושאר תרופות אליל. צריך להגיד בצורה חדה וברורה: "במזרחית לא יוצאים!".

ניתוח מקרה

בתאריך 29 אוגוסט 2010 אירע אירוע טראגי בחופי בריטניה בו חותרת (אליזבט אשבי, בת 53 ואמא לשניים) איבדה את חייה כתוצאה מיציאה ברוח offshore. התמצית שלהלן מתבססת על דו"ח שנכתב על ידי נייגל דניס ופורסם ב-Ocean Paddler מספר 25.

בתאריך הנ"ל, יום ראשון, התארגנה קבוצה של חותרים המאורגנים במועדון, לחתירה קבוצתית במפרץ של Anglesey. עקב הרוח החזקה שנשבה מהחוף כל הבוקר והצפי להמשך הרוחות החזקות, החליטו מנהלי המועדון לבטל את החתירה. החותרים המאוכזבים שטרחו והגיעו החליטו לצאת בעצמם בכל זאת.

הרוח נשבה בעוצמה שמעל 30 קשר עם משבים שעלו על 35 קשר. הקבוצה היתה מורכבת מחותרים ברמות שונות, החל ממתחילים וגמור בחותרים מנוסים יותר. גם לא כל הקיאקים התאימו ליציאה לים, ובודאי לא לים סוער. חלק מהקיאקים היו קיאקים קצרים ורחבים שנועדו לנהרות ואגמים. אף אחד מהחותרים לא היה מוסמך כמוביל קבוצה. הקבוצה התאמנה בתרגולי חילוץ ובטיחות לפני היציאה, אך השאירה את כל ציוד הבטיחות ברכבים. הדבר היחידי שלקחו איתם הוא חבל גרירה יחיד.

זמן קצר לאחר היציאה  הבינו החותרים שהם בבעייה. שני חותרים, מנוסים יותר, חתרו לפני הקבוצה כדי לבדוק את התנאים בהמשך, והקבוצה הצטופפה במעין מקום מוסתר יחסית בין הסלעים. כשחזרו השניים גילו שהקבוצה החלה להיסחף אל לב ים מחוץ למסתור והחלה להתפזר. בעוד החותר המנוסה יותרמנסה לסייע ולאסוף את הקיאקים, התהפך כצפוי אחד החותרים ואיבד את המשוט. לקבוצה לא היה משוט רזרבי. החותר עם חבל הגרירה סייע לחותר שהתהפך לעלות חזרה על הקיאק וקשר אותו אליו. על מנת למנוע את ההיסחפות המהירה של הקבוצה הוא קשר אליו בצורה מאולתרת את יתר הקיאקים כדי ליצור רפסודה של קיאקים. אליזבט נסחפה מהר יותר מאחרים היות והקיאק שלה לא היה מתאים לחתירה בים, גם הסקאג (חרב) שלה היו תקועים. ככל שהיא נסחפה יכולתה לחזור לכיוון החוף הלכה וקטנה. מוביל הקבוצה עמד בפני דילמה, האם לרדוף אחריה במחיר של ניתוק כל הקיאקים והסתכנות בסחיפה של כל יתר הקיאקים, או להתיר לאליזבט, שהיתה חותרת מנוסה, להסתדר בכוחות עצמה.

אליזבט לא הסתדרה. מהר מאוד היא נסחפה לאיזור המסוכן, בו הגלים גבוהים ונשברים. היא היתה מותשת מנסיונותיה לחתור לכיוון החוף. בשלב מסויים היא התהפכה ואיבדה את הקיאק. מרגע זה לא היה לה סיכוי. הקיאק נמצא לאחר יומיים כ-30 ק"מ מהמקום וגופת אליזבט נמצאה כ-40 ק"מ מהמקום.

אירוע זה כולל כשלי בטיחות רבים וחמורים, אך אם הרוח הייתה חלשה יותר או מהים לחוף, אליזבט הייתה עוד איתנו, חותרת נלהבת ומאושרת. במקרה של רוח offshore כל אירוע שטותי יכול להיגמר באסון.

שאלות שכיחות שנשאלות בהקשר לרוחות מזרחיות (offshore)

האם ניתן להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם ניתן לצאת או לא?

שיקול דעת הוא היכולת לנתח מספר אפשרויות, להבינן לעומק על יתרונותיהן וחסרונותיהן ולבחור בזו המיטבית. הבעייה שלרובינו אין מספיק דעת (ניסיון) בענייני ים, מזג אוויר וקיאקים. כמו כן הים ומזג האוויר הפכפכים מאוד והתנאים יכולים להשתנות ברגע. כך שבמקום לבצע שיקול דעת אנחנו למעשה מהמרים על הלא ידוע לנו.
----------
האם כל רוח הנושבת ממזרח מסוכנת? 

התשובה היא קצת בעייתית כי מחייבת מעין "שיקול דעת" ולא כל אחד יכול להפעיל שיקול דעת בעניין, כפי שציינתי לעיל. ישנן רוחות הנוסבות ממזרח שאינן בגדר רוח offshore קלאסית. ישנן רוחות מזרחיות קלות, שהנן מעין בריזה חוזרת. רוח בוקר קלה שלא עולה על 5-6 קשר שמקורה באוויר חם מעל היבשה הזורם אל האוויר הקר יותר שמעל הים. רוח זו מעבר להיותה חלשה יחסית הנה זמנית ולאחר שעות מועטות מתחילה את הסיבוב הרגיל עם כיוון השעון. במידה והתחזית חוזה רוח מזרחית קלה שתתחלף לפני הצהריים בדרומית או מערבית, ניתן לצאת ובזהירות. כל עוד המזרחית נושבת, יש להיצמד לחוף. במידה והיא מתחזקת והמשבים הופכים חזקים יותר יש לצאת מיד. במידה והיא מתחלפת ניתן לצאת לים כרגיל.
----------


האם ניתן להישאר בקרבת החוף בעת מזרחית וכך להימנע מהסכנה?

ממש לא! כפי שציינתי, הסכנה הגדולה במזרחית הנה חוסר המרווח לטעויות, שגיאות או תקלות. היה וקוראת תקלה בקרבת החוף, הרי הקיאק מייד ייסחף במהירות מהחוף אל הים ואל הסכנות שפורטו לעיל. במזרחית, ב-offshore, עדיף לא לצאת ולהישאר על החוף.
----------


אם לקיאק שלי יש מנוע, האם אני יכול לצאת בבטחה?

כמובן שלא! במידה ותהיה תקלה במנוע (ותהיה!), הרי הקיאק הפך להיות מסורבל וכבד אף יותר. החותר ייסחף, ינסה לחתור, בשלב מסויים אפילו ייפטר מהמנוע שמאיט ומסרבל אותו בחתירה מול הרוח - אך כל זה עלול להיות מאוחר מידי.
----------


אם יש לי קיאק עם מפרש (כמו איילנד) האם אני יכול לחזור על ידי גלסים (תנועה בזיגזג מול הרוח)?

ממש לא! להיפך. על מנת לחדד מול הרוח (לגלסס) יש צורך במפרש גדול וחרב גדולה מאוד כדי למנוע את התהפכות כלי השייט. הקיאק היחידי שמותאם למפרש והפלגה בתנאי רוח הנו האיילנד. האיילנד קיאק מסורבל מאוד, עם הרבה שטח פנים (הקיאק, הבידונים, האיבזור, התורן, ההגה וכו'). כדי לגלסס מול הרוח החרב של האיילנד קטנה מידי, כך שאו שהוא יתהפך או שהוא פשוט יידחף לים. בכל מקרה קיאק זה מסוכן אפילו יותר ברוח מזרחית בגלל גודלו, משקלו והמורכבות הטכנית שלו עם הסתברות גדולה לתקלות.
----------

יום חמישי, 24 בנובמבר 2011

מפגש צפוני של IKF

עוד מפגש צפוני של IKF הסתיים בהצלחה. המפגש נערך בקיבוץ אפק בחסות חנות ימית. שמשון ולירן הכינו את המפגש. הקיבוץ תרם את מועדון החברים שהתברר כמקום מצויין למפגש והחברים הביאו את הכיבוד והשתייה.

הרבה חברי פורום הגיעו, מעל 80. מעל ומעבר לתכנון. החנות המאולתרת פעלה היטב וההנחות עשו את שלהן. רבים הצטיידו בביגוד חורף, בעיקר בחולצות תרמיות. בירה, יין, שתייה קלה, בורקסים, עוגות וכדומה. מלך השולחן היה פריקאסה חמים וטרי פרי מטבחה של גיסתו, אחות אשתו, של שמשון.

את ההרצאה הראשונה שהוקדשה לבטיחות העברתי אני. ההרצאה התרכזה ברוחות offshore והסכנה שלהם לחותרי קיאק. רוח ה-offshore המקומית הנה הרוח המזרחית. במהלך ההרצאה הסברתי על הרוח, סכנותיה ותיארתי מקרה טראגי של מות חותרת באנגליה, לפני מספר חודשים, כתוצאה מרוח offshore. אחרי הרצה סלאח, על טכניקות דייג לשיפור התוצאות. סלאח התרגש מאוד וקיבל הררים של אהבה,פירגון ואמפתייה מהחברים.

בלילה לאחר קיפול וניקוי נשארו מספר חבר'ה לישון במקום. בינהם, קובי, איל שרון, איל הלפרין, ניקי וליאור.

ב-6:30 נפגשנו כולם ועוד חברים במועדון זבולון ליציאה משותפת. איל יצא עם הקיאק של תומר. רצה לנסותו. מזג האוויר היה מצויין. הים קצת עובד, אבל לא בצורה שמפריעה במיוחד. חתרנו לבויות, משם לחוף השקט וחזרה למועדון. סה"כ 15 ק"מ נעימים בים מצויין. בחוף השקט היו גלים יפים לגלישה וניקי וליאור גלשו להנאתם. ליאור גלש חלק מהזמן עם הקיאק של תומר. בכלל, יותר ויותר מתלהבים מהאנס-אקוטה של תומר. ובצדק קיאק מיוחד עם אישיות משלו והתנהגות ים מעולה.

היה ערב מעולה עם בוקר שלא מכזיב - חברים, קיאקים וים.









יום שבת, 19 בנובמבר 2011

עוד שבת סוערת

סוף השבוע היה סוער. גשם, קר (יחסית לישראל ולעונה). ים גבוה עם גלים קצרים ועצבניים. בשישי לא חתרנו כי תומר לומד בבוקר והיתה לו פעילות בצופי-ים אחרי הצהריים. 

בשבת בבוקר יצאנו, תומר ואני. מזג האוויר נראה בעייתי. עננים כהים. גשום. והבעייה האמיתית ממנה חששנו היא הברקים. אין דבר מפחיד יותר מסופת ברקים בים. לידך. כבר ביציאה מהנמל הרגשנו שהים לא הולך להיות כיפי. הים היה מעורבל עם גלים חזקים וקצרים. הרוח התחילה לעלות והעננים התקדמו לעברינו. במרחק ראינו את אייל שחזר מחתירת בוקר קצרה מהרגיל. אייל אמר שכדאי להיזהר כי הים מסוכן. עוד אנחנו מדברים ואונייה גדולה התחילה להתקדם לכיוון הנמל. כלומר צפוייה לנו המתנה ארוכה עד שנצליח לעבור את הנמל. זהו. החלטנו להסתובב ולחתור בקישון. ממילא רצינו להקדיש את היום לאימוני חתירה קדימה, בהמשך לסימפוזיון. הקישון מתאים לכך מאין כמוהו. 

הקישון נראה יפה לאחר הגשמים. אמנם עכור מהבוץ ועם ניחוח קל של דלק. סחף בוץ מעורב בדלק מבתי הזיקוק. למרות זאת, הקישון רוחש פעילות. דגים שקופצים מהמים מידי פעם. ציפרים למינהם שוחים, צדים ומקננים. הרבה ירוק מסביב. חלק גדול מזמן החתירה ירד גשם כבד. ברקים ורעמים סיפקו תפאורה חורפית הולמת. התאמנו בחתירה נכונה קדימה ומידי פעם תפסנו מחסה מתחת למחלפים והגשרים המתוחים לאורך הנחל. בדרכינו חזרה החלה השמש לבצבץ ולעלות. עכשיו הקישון נראה ממש יפה. עצרנו עצירה קלה לשתיית תה צמחים חם (מהתרמוס) ולכרסם מספר תמרים.

יום טוב למרות הים הסוער ומזג האוויר הגשום. 






















יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

סימפוזיון קיאקים ימיים

במהלך סוף השבוע תומר ואני השתתפנו בסימפוזיון קיאקים ימיים שאורגן על ידי מועדון "אופטימיסט". זו הייתה חוויה מדהימה. הרבה מעבר לנושאים והיכולות החדשים שרכשנו.

הסימפוזיון הועבר על ידי שלושה חותרים מהמפורסמים והמוכשרים בעולם. שלושתם מנהלים בתי ספר ומועדוני קיאקים וכותבים במגאזינים הנפוצים לקיאקים ימיים.

הלן ווילסון מתמחה וידועה בגלגולים גרינלנדיים מסורתיים. היא השתתפה בתחרויות מסורתיות בגרינלנד וזכתה במספר מדליות. הלן לימדה, כמובן, גלגולים בסגנון גרינלנדי עם משוטי עץ מסורתיים.

בן לאורי הנו מומחה לחתירה על כל גווניה וידוע בשיטות הלימוד הייחודיות והיעילות שלו. ג'ינג'י אמיתי עם אופי בהתאם. בן לימד חתירה קדימה, חתירה ארגונומית וחתירה ברוח.

ג'ף הלן הנו חותר מפורסם עשה מסעות ארוכים בעולם, בתנאי ים קשים ונחשב מומחה גדול לכל מה שקשור בקיאקים. ג'ף עסק בחילוץ, הצלה, מניעה וטיפול במצבי חירום.

ביום שישי תומר ואני השתתפנו באימונים עם הלן. גלגולים גרינלנדיים. תומר הגיע עם ידע מוקדם של מספר גלגולים לאחר שהתאמן בעזרתי באמצעות DVD של הלן ווילסון. הלן עבדה איתו על ביצוע נכון ומדוייק של הגלגולים שידע ולימדה אותו גלגולים נוספים. כעת תומר יודע: גלגול סטנדרטי, גלגול הפרפר, גלגול נורסק (קרש קטן שמשמש לזריקת צלצל), גלגול בעזרת היד, גלגול סערה וגלגול פריסה אחורית. בשנה הקרובה הוא יעבוד על הגלגול הידני וגלגול הפריסה האחורית וישפרם, כך שבשנה הבאה היא תוכל ללמד אותו גלגולים נוספים המבוססים על גלגולי בסיס אלו. הלן הסריטה את הגלגולים של כולנו ואחר כך נתחה אותם עימנו כדי לזהות בעיות. היא השתמשה בסרטון של תומר בדוגמא לגלגול מושלם וניתחה את השגיאות שלנו בהשוואה לגלגול של תומר. אכן, רגע של נחת אמיתי.
אני עבדתי על הגלגול הסטנדרטי והצלחתי לבצעו מספר פעמים, אך לא בצורה טובה ולא באופן עיקבי. הגלגולים הגרינלנדיים דורשים גמישות גבוהה, הרבה מעבר לגמישות הנוכחית שלי. ואכן למחרת בבוקר הרגשתי כל שריר בגוף. במהלך השנה הקרובה אעבוד על הגלגול ואנסה לשפרו. אולי אצליח ללמוד עוד אחד.
הבעייה העיקרית שלנו היה טמפרטורת המים. משום מה לא הבאתי בגדים מתאימים. המים היו קרים בהרבה ממה שחשבתי והתוצאה היתה שתומר ואני קפאנו מקור. לא זכור לי שאי פעם רעדתי כל כך. בתרגול אחרי הצהריים הצטיידתי במעיל חתירה שקיבלתי מניקי ששיפר את המצב דרמטית. המים הקרים באוזן גרמו לי (ולמספר נוסף של מתאמנים) לסחרחורות ואובדן שיווי משקל (ורטיגו).
פרט לקור זו היתה סדנא מדהימה שפתחה כיוון חדש לחלוטין עבורי.

בשבת רק תומר השתתף בתרגולים הרטובים. עבורי לא היה מקום בהרשמה. תומר השתתף בסדנא של בן, סדנת חתירה קדימה. בן הוא מדריך בנשמה. מדריך בחסד. הבחור פיתח שיטות לימוד יעילות שלקן הגדול נעשה בכלל על הדשא. אני השתתפתי בחלק זה של הסדנא. באמצעות עבודה בזוגות נוצרת תובנה ומתקיימת הפנמה של עקרונות רבים שאנחנו למעשה לא מקיימים בפועל בעת החתירה. כך, כשיורדים למים, הרבה מהעקרונות כבר הופנמו דרך תרגול יבש על הדשא. בסיום היום בן מצלם את החתירה של כל אחד ואז מנתח ומעיר הערות תיקון. סדנא יעילה ואפקטיבית שסייעה רבות לתומר לפיתוח יכולות החתירה שלו. עכשיו צריך לתרגלג, לתרגל ולתרגל...

ביום ראשון, תומר אמור היה לחזור לבית הספר, אבל נשאר בבית עם שיעול קשה והרגשה כללית לא טובה. תוצאה ישירה למדי של בילוי יום שלם עם הלן, במים קרים וללא לבוש מתאים.
אני השתתפתי בסדנא של בן של חתירה הרוח. בדיוק באותו היום התחילה רוח מזרחית מטורפת של למעלה מ-20 קשר ומשבים חזקים אף יותר. תפאורה מושלמת לסדנא של חתירה ברוח. גם כאן התעלה בן על עצמו והציג יכולות הדרכה מדהימות. מבנה השיעורים, הקניית תובנה באמצעות השרירים ופיתוח הדרגתי של טכניקה הוכחו כיעילים ובסוף היום ניכר היה שיפור גדול החתירה של כולנו. למדנו איך להעזר ברוח ולא איך להתנגד לה, הטיות, תמיכות, פריסות, היגוי קדמי והיגוי אחורי, תנועה מול הרוח, תנועה עם הרוח, תנועה עם רוחות צד, תנועה קדימה ותנועה אחורה. בקיצור, גם זו סדנא מעולה ושימושית להפליא.

הצוות של אופטימיסט עשה מעל ומעבר כדי שהכל יתנהל בכיף וביעילות. הצוות תוגבר על ידי רמי גיל, ממועדון הקיאקים התל אביבי. רמי תרם רבות והשרה רוח כיפית באימונים. אהוד, אביגייל, יוסל'ה, זוהר, סטיב וכמובן הדס היווי צוות מדהים ביבשה ובמים. כל הכבוד.

זהו, נגמר. עכשיו יש לחכות לשנה הבאה...

(לא צילמתי כי לא היה זמן. עסקתי בלהתאמן וללמוד ולא רציתי להסיח את דעתי.)


יום שבת, 5 בנובמבר 2011

סופ"ש סוער

האמת, את שישי שבת התכוונתי לבלות בבית ולעבוד. התכוונתי לסיים מספר משימות לקראת שבוע הבא.  יצא טוב בכל מקרה. סוף השבוע היה סוער, התאפיין בגשמים עזים, רוחות וים סוער למדי. הבעייה העיקרית הנן הרוחות הצפוניות החזקות שמברברות את הים.

בשישי, לתומר היתה פעילות בצופי ים בכל מקרה, אחרי בית הספר. כשהקפצתי אותו לצופים התברר לי כי בבוקר צריך היה להתקיים משט אח"י אילת המסורתי. לפתע נכנסה סערה צפונית במפתיע, עם משבים של 30 קשר והמשט התבטל. הים נראה סוער וקוצף ולחלוטין לא מפתה.

בשבת, תומר יצא מוקדם כדי להכין את הסירה למשט פלצור המסורתי. מזג האוויר נראה סביר. שמש חמימה. שמיים בהירים. ואז, כאילו משום מקום הופיע שבר ענן מלווה ברוחות עזות של 35 קשר, ברד, רעמים, ברקים וגשם סוחף. התוצאה היא במספר סיות של צופי ים התהפכו ונזקקו לחילוץ. גם שאולי, מהצוות שלנו, התהפך עם קיאק האיילנד (לא יאומן שעם הבידונים המייצביםאותו הקיאק התהפך, מצביע על עוצמת הרוח) ונזקק לחילוץ. תומר וצוותו הצליחו למנוע מהסירה שלהם להתהפך ונגרר לחוף על ידי סירות החילוץ לללא שחייה לא מתוכננת. עניין ההתהפכות אינו בעייתי כמו שהוא נשמע וצופי-ים מתרגלים התהפכות וחילוץ מפעם לפעם והם רואים זאת כחוויה מסעירה. הפעילות בים מלווה בסירות חילוץ של הצופים, זבולון והשיטור הימי מסתובב באיזור.

להלן הידיעה כפי שפורסמה במאמר ב-Ynet, בידיעה מצויין כי בכל סירה היו 4 ילדים, אך למעשה יש בכל סירה עד 10 חניכים:

מזג האוויר הסוער הוביל גם לאירוע מסוכן יותר, במהלכו חילצו צוותים של יחידות השיטור הימי בחיפה ואנשי ליווי של "צופי הים" כ-20 בני נוער מסירות של תנועת הנוער שהתהפכו כתוצאה ממכת רוח פתאומית. בשעות הבוקר יצאו ממעגן הקישון 12 סירות מפרש, כשבכל אחת מהן ארבעה בני נוער וילדים.

"בשלב מסוים, התחוללה במפרץ סערה פתאומית שלוותה בשבר ענן", סיפר מפקד יחידת השיטור הימי, רב-פקד אריה דהן. "חמש מתוך הסירות התהפכו. הגענו למקום במהירות ויחד עם צוות סירות הליווי חילצנו בשלום את כל הנערים שנפלו למים". במקביל, סייעו השוטרים גם לשייט שיצא בקיאק מחוף קריית חיים, ונקלע למצוקה עקב הסערה.

השייטים היו בדרכם ל"שיוט פלצור" המתקיים מדי שנה בחודש נובמבר. במשטרה ציינו כי השייטים היו חגורים כולם בחגורות הצלה, דבר שסייע לחילוצם.