ביום שישי בבוקר יצאתי לבדי. לירן ואופיר כבר היו במים, באיזור בת-גלים, ונדברנו להיפגש במים. הים היה מדהים. צלול וחלק. תומר אמור היה להגיע לצופי-ים אחרי הצהריים, לישון בשבט ולצאת למחרת היום למשט "חומות עכו". התכנית היתה שדוד יאסוף את תומר וניר מבית הספר ושלושתם יחתרו חתירת אחר-הצהריים ואז הילדים ימשיכו בפעילות הערב בצופי-ים.
במעגן היתה תכונה רבה. בבוקר יום השישי נערך המשט ה-12 לזכר חללי הצוללת דקר שטבעה ב-1968, על כל צוותה וגורלה לא נודע. יאכטות ובסירות רבות מלאו את הים בתנועה לאיזור הטקס והנחת הזרים.
צוללת חיל הים עמדה נצבה לתפארת בין הנמל ובת-גלים. אט, אט עוד ועוד סירות ויאכטות הגיעו אליה והחלו להקיפה. זה היה מחזה מרהיב. במשך כשעה הלכו והתרבו כלי השייט המקיפים את הצוללת. לקראת 10:30 הגיע ספינת הטיולים "כרמלית" עם משפחות החללים והטקס החל. הטקס הקצר כלל בעיקר "יזכור" והשלכת זרים מצוות הצוללת לים.
עם סיום הטקס נפנו כל כלי השייט לנקודת כינוס באיזור הבויות ושם החלה התחרות. כלי השייט התחרו בינהם במסלול של הבויות לבת-גלים ומשם לעכו.
יום מרשים בהחלט. השתדלתי לא להתקרב להמולה מפחד שאדרס על ידי אחת היאכטות, דבר שלא פגם בהנאה ובחוויה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה