ביום שישי בבוקר נערכה בחוף דור (טנטורה) התחרות השנתית של הפורום בו אני חבר ובו אני משמש כאחד המנהלים -
Israel Kayak Fishing. הכנת התחרות ארכה ימים רבים והתבססה על מאמץ ניכר של איל אלפרין מנהל הפורום ומקימו, אשתו ליאת, קובי, אייל "סקווידוויד" ויתר המנהלים. התחרות נערכה בחסות
קפטן ג'ק, חנות הקיאקים הגדולה והמובילה בארץ. היתה זו התחרות הגדולה ביותר של הפורום עד כה, תחרות דייג מקיאק הגדולה במזרח התיכון עד כה, תחרות הדומה במספרים לתחרויות דומות בארה"ב, אוסטרלייה ודרום-אפריקה. 104 קיאקים יצאו ביום שישי בבוקר, עם הזריחה, מחזה מרהיב ומחמם לב.
יום חמישי אחרי הצהרים. יום לפני כן קניתי והצטיידתי באוכל והכנתי את הציוד. תומר הגיע מבית הספר. ארוחת צהריים ולמעגן. התקשרתי ללירן שאמר שהוא מגיע גם כן. לירן הגיע דקות ספורות לפני כן לחופשה מיוחדת שקיבל במהלך שירות המילואים. כשהגענו למחסן נפגשנו עם אוהד שהתחיל להעמיס את הקיאק שלו על הרכב. העמסנו במהירות והתעכבנו, מחכים לצפריר ונתן מקיבוץ אפק שבדרכם לקחת שני קיאקים.
חוך דור היה די שומם. קבלה את פנינו רוח חזקה למדי שהעיפה חול דק שחדר לכל מקום. הרוח החזקה והקרה שנשבה מצפון לא עודדה יציאה מהירה לים. למעשה לא עודדה יציאה כלל. בחרנו מקום לעמדת ההרשמה לתחרות ובחרנו מקום טוב להקמת אוהלים ללילה. הקמנו במהירות את האוהלים ואט אט החלו להגיע עוד ועוד משתתפים. הראשון אייל "סקווידוויד" ואחריו קובי ואחר כך איל, ליאת וילדיהם. תומר וסקווידוויד הלכו עם חכות לאי המערבי על מנת לצדוג בחושך תמנונים. ליאור, ניקי וילדיהם הגיעו גם כן והמקום החל להיראות יותר ויותר כהפנינג גדול של חברים. החבורה מאפק, שמשון, צפריר, נתן, ואחרים שאיני מכיר, בנו אוהל מרשים והחלו לעסוק במרץ בנפנוף. סקווידוויד, שחזר בינתיים בידיים ריקות, עסק גם הוא בהצתת פחמים ונפנוף נמרץ.
הערב עבר בנעימות, למרות הרוח החזקה והקרה. חברים, אלכוהול, בשרים על האש - מה צריך יותר... הלכתי לישון בסביבות 12:30. ההשכמה תוכננה ל-15:45. השתרעתי באוהל, ליד תומר, אפילו לא טרחתי לפרוס שק שינה. בדיוק כשנרדמתי התחיל בחוץ, בצמוד אלינו קונצרט יללות של ארבעה חתולים. בעודי מהרהר בין נים לנים אם לקום ולסלק אותם הם נעלמו באחת. בדיעבד התברר כי רון יצא וגירש אותם. למעשה יללות החתולים סימנו את הלילה כולו כי רוב החברים התעוררו לקולות שירת החתולים.
ב-4:00 הגיעו רוב החברים. נרשמים, משלמים דמי הרשמה צנועים (שאיתם אנו מממנים את פעילות האתר למשך שנה), ומתארגנים ליציאה על החוף החשוך ושטוף הרוחות. הרוח עלתה והים עלה יחד איתה. בניגוד לתחזיות שהבטיחו רוח חלשה הרבה יותר. עם הזריחה התבצע תדריך להמוני החותרים, אחר כך נערכה בדיקת קיאקים (לוודא שאף אחד לא הביא דג מהבית...) ובדיקת קיום ציוד חירום ותקינות קיאק. החותרים שוחררו והתחרות התחילה. מראה מרהיב של מאה קיאקים צבעוניים ומזוודים נעלמים בים אל מול עננים אפורים ופיסות שמיים. מראה נדיר ביופיו.
בינתיים על החוף, תומר ואני סייענו לליאת בהתארגנויות והמתנו לקיאקים חוזרים. יש לעקוב ולרשום כל קיאק שחזר על מנת לוודא שכל החותרים חזרו וכולם שלמים ובריאים. לאט, לאט השמש התחילה לסלק את העננים ולחמם את החוף. בני משפחה ואחרים שלא משתתפים בתחרות החלו לזלוג מהאוהלים. על החוף התארגן הפניניג משלו, קפטן ג'ק, נותן החסות הביא לחוף קיאקים שונים להתנסות ומשחק. תומר נצמד להילה, ספורטאית ורוכבת מוכשרת על פי מה שהבנו, שלא התנסתה ולא נכירה את עולם הקיאקים. תומר נתן לה את האנס אקוטה וליווה אותה עם קיאק הגלים הקטן. מרחוק ניתן היה לראות איך הוא מסביר ומלמד אותה ויותר מזה, איך היא לומדת במהירות ומיישמת בקלות ובטבעיות. מאוחר יותר הם התחלפו בקיאקים - לאחר שעתיים ניתן היה לראות את החיוך המרוח על הפנים והנצנוץ המוכר בעיניים. נראה כי יש לנו חותרת חדשה...
הים היה גבוה יחסית וחלק מהחותרים החליטו שהוא קשה מידי עבורם והחליטו לחזור, חלק סבל ממחלת ים ולא יכול היה להמשיך. חלק גם הקיאו את נשמתם. רוב החותרים התמודדו עם הים וודיווחים על תפיסות התחילו להגיע למרכז השליטה בחוף.
על החוף חגיגת הקיאקים המשיכה. חותרים התנסו בקיאקים שונים ולפחות שישה חברים ניסו והתלהבו מהקיאק של תומר. תומר התנסה בגלשן עמידה הנקרא SUP (חיה מוזרה) ונהנה בעיקר מקיאק הסרף-סקי. קיאק הסרף-סקי המבוסס על קיאקים אולימפיים הנו קיאק צר ביותר וארוך מאוד שנועד למהירות ובעיקר גלישה על גלי אוקיינוס. הקיאק מדהים ותופס תאוצה רבה בעולם ועכשיו גם בארץ.
האירוע הסתיים בחלוקת פרסים על תפיסות דגים והגרלות של פרסים בין המשתתפים. לירן, סקווידוויד, תומר ואני היינו האחרונים בחוף. 24 שעות עמוסות ומרתקות עם הרבה חברים, ים ותחושת גאווה על האירוע המוצלח.
להלן סרטון קצר המספק טעימה קלה...
