הרוח המזרחית בארצינו הנה חלק ממשפחת רוחות ה-offshore. על כן עדיף לדבר על רוחות ה-offshore בכללותן וסכנתן לחותרי קיאק. למעשה רוחות אלו מסוכנות מאוד לכל כלי שייט לא ממונע או לשחיינים.
רוח offshore הנה רוח הנושבת מהיבשה אל הים. לא מדובר על רוחות בוקר קלות, הנובעות מהפרשי לחצים מקומיים, המשנות כיוונן לאחר שעות מועטות. מדובר על רוחות הנושבות בעוצמה במשך שעות רבות או לאורך כל היום. רוחות offshore נושבות בעוצמה של 25 קשר ומעלה עם משבים חזקים מאוד של 30 קשר ומעלה. כאמור, הרוחות מתחילות בבוקר ומתחזקות במשך היום ונושבות שעות רבות.
קיימות עשרות רוחות offshore ידועות באיזורים השונים של העולם. בים התיכון ישנן מספר רוחות שהמפורסמות בהן הן:
- Mistral - נושבת מהאלפי הצרפתיים אל הים התיכון
- Meltemi - נושבת בים האגאי מצפון אל הים התיכון
- Maestro - הנושבת בים האדריאתי מצפון לדרום
- Bora - הנושבת דרך הים האדריאתי לכיוון הים התיכון וחופי איטליה
- Khamsin - (חמסין) הרוח המזרחית שלנו. רוח קדים התנ"כית. רוח מזרח תיכונית זו נושבת מהמדבר לים. במצרים היא דרומית ואצלנו היא מזרחית.
אלו היו דוגמאות ספורות לרוחות offshore ידועות באיזורינו. כאמור, רוחות כאלו קיימות בכל
העולם.
אם אנסה לתמצת את הסכנה הגלומה ברוחות offshore במשפט קצר, אולי אנסח זאת כך:
"רוח offshore מבטלת את היכולת להתאושש מתקלות ומהבלתי מתוכנן". כלומר, כל תקלה, שברוח אחרת הנה בגדר "נאחס" או סתם אירוע מעצבן, תהפוך ברוח offshore לסכנת חיים של ממש.
למה דומה הדבר? לנסיעה עם רכב פשוט ובסיסי במהירות רבה, בירידה, על כביש משובש ורטוב וללא שמירת מרחק מהרכב שלפנינו. אי שמירת המרחק וחוסר היכולת לשלוט או לצפות את הנהג שלפנינו, תהפוך כל תקלה או טעות קטנה של הנוהג לפנינו (או כל בעייה בכביש) לאסון של ממש.
רוח מזרחית בחופי הים התיכון של ישראל הנה רוח offshore קלאסית. דהיינו רוח הנושבת מהיבשה אל תוך הים (באילת למשל רוח offshore היא הרוח הצפונית) בעוצמה רבה ובעוצמה רבה יותר של משבים. אך באופן "מפתיע" הים, בקרבת החוף, נראה רגוע ושליו. אולי אפילו מפתה.
גובה הגלים מושפע משלושה גורמים: עוצמת הרוח, משך הזמן בו היא נושבת והמרחק אותו היא עוברת. רוח מזרחית חזקה לא תייצר גלים בקרבת החוף היות ומרחק הנשיבה הוא קצר, להיפך, הרוח "תגהץ" את הגלים המגיעים ממערב ותחליק את הים. הגלים יתפתחו לא רחוק מהחוף. בדרך כלל במרחק של 2-3 ק"מ מהחוף תיצור הרוח המזרחית גלים גבוהים למדי ולא מסודרים, ובמרחק של 6-8 ק"מ מהחוף הן יתפתחו לגודלם המלא. בנקודה מסויימת ייפגשו הגלים הנעים ממזרח עם הסוואלים המגיעים ממערב. באיזור מפגש זה הים הופך להיות מסוכן עם גלים לא מסודרים, המגיעים מכל כיוון, ושבירות חזקות. איזור כמעט ודאי להתהפכות הקיאק.
ברירת המחדל של רוח מזרחית הנה לדחוף את הקיאק כל הזמן ללב ים והרחק מהחוף. הצירוף של רוח חזקה הדוחפת ללב ים, עם ים ההופך קשה יותר יותר ככל שמתרחקים מהחוף, הוא הסכנה הגדולה הגלומה ברוח המזרחית או כל רוח offshore אחרת. כל תקלה, פשוטה לכאורה, הנגרמת לנו יכולה להתפתח במהירות רבה לסכנת חיים. לדוגמא, אובדן או שבירת משוט, התכווצות שרירים, חולשה גופנית או תשישות, חדירת מים לקיאק, התהפכות, פציעה וכן הלאה. לפעמים הצירוף של קיאק, חותר ומשוט פשוט אינו מספיק להתגבר על עוצמת הרוח והרוח והגלים מונעים את החזרה לחוף. הקיאק נסחף עוד ועוד אל לב ים, אל המקום בו הגלים נעשים גבוהים ושבורים יותר. אל מקום בו הסכנה הופכת למוחשית יותר ויותר. לעיתים, עצם עזיבת המשוט והפסקה רגעית של החתירה תגרום להסתובבות הקיאק במקביל לגלים ובניצב לרוח, היסחפותו המהירה וסיכוי הולך וקטן של סיבוב הקיאק מחדש מול הרוח והמשך החתירה לכיוון החוף.
בעת החתירה סביב האי מילוס, חתרנו בצמוד לחוף, גרדנו את החוף ממש, עם רוח צפונית (offshore) של מעל 30 קשר. בשלב מסויים, כאשר נכנסנו למפרץ קטן ויפה, תוך חתירה אל מול הרוח, עזבתי לרגע את המשוט כדי לצלם. הקיאק הסתובב מייד, בניצב לרוח ותוך שניות נדחף מהפרץ החוצה אל הים הפתוח. עזבתי את המצלמה מיידית, אחזתי את המשוט וניסיתי להתייצב מחדש מול הרוח כדי לחתור אל המפרץ. זה היה מאמץ מפרך ביותר, שלקח לי מספר דקות שנראו כנצח, תוח כדי היסחפות מתמדת אל לב ים. המאמץ עלה לי במספר יבלות מדממות, עדות לכוח הרב שנדרש לי להחזיר את הקיאק לסורו.
במקרה של רוח מזרחית חזקה והיסחפות לאיזור הגלים הגבוהים יותר, הרחק מהחוף, הסכנה של התהפכות ואובדן קיאק הולכת והופכת לודאית. חותר המתהפך ומאבד אחיזה בקיאק (במיוחד בקיאק ישיבה עליונה) ברוח המהירה מ-15 קשר לא יצליח להשיג את הקיאק בשחייה ויוותר לבדו בים, שוחה במים הקרים והסוערים ונסחף כל הזמן ללב ים. קשה מאוד לזהות שחיין במים סוערים, גם אם נשלח חילוץ בזמן, והצירוף של תשישות, מים קרים (היפרטרמייה) ושעות אור מועטות עד שקיעת השמש, הוא צירוף קטלני.
אנחנו עוסקים רבות בציוד בטיחות ותרגולות בטיחות. עורכים אימוני עלייה על הקיאק, שימוש בציוד ואימון בגרירה, מצטיידים משוטים רזרביים, בודקים את ציוד, יוצאים עם חברים, עם טלפון טעון ואטום, עם VHF ועוד כהנה וכהנה. כל אלו חשובים ביותר ויעזרו לנו להתאושש במהירות ממצבי חירום שגרתיים.
אך כל האמצעים האלו לא מספקים ביטחון לתקלה ברוח מזרחית חזקה, שבה האירועים מואצים ותקלה מצטרפת לתקלה. ברוח מזרחית חזקה נידחף מהר מאוד אל מחוץ למחוץ לטווח הטלפון הנייד. ברוח מזרחית חזקה לא נוכל בכלל להשתמש בטלפון, כי נהיה עסוקים בחתירה וכל עזיבת משוט תגרום לסחיפה מהירה אל לב ים וסכנת התהפכות. ברוח מזרחית חזקה יהיו פחות כלי שייט בים ועל כן גם VHF יכול להתגלות שלא יעיל. גם גרירה בתנאים אלו היא קשה ביותר ודורשת חותר מנוסה ועם כוח רב. אמצעי הבטיחות הטוב ביתר ברוח מזרחית זה פשוט להישאר על החוף.
כשמדובר ברוח מזרחית אסור "לשים מכשול לפני עיוור". לא להמליץ על שיקול דעת, על אמצעי בטיחות, על זהירות, אחריות ושאר תרופות אליל. צריך להגיד בצורה חדה וברורה: "במזרחית לא יוצאים!".
ניתוח מקרה
בתאריך 29 אוגוסט 2010 אירע
אירוע טראגי בחופי בריטניה בו חותרת (אליזבט אשבי, בת 53 ואמא לשניים) איבדה את חייה כתוצאה מיציאה ברוח offshore. התמצית שלהלן מתבססת על דו"ח שנכתב על ידי נייגל דניס ופורסם ב-Ocean Paddler מספר 25.
בתאריך הנ"ל, יום ראשון, התארגנה קבוצה של חותרים המאורגנים במועדון, לחתירה קבוצתית במפרץ של Anglesey. עקב הרוח החזקה שנשבה מהחוף כל הבוקר והצפי להמשך הרוחות החזקות, החליטו מנהלי המועדון לבטל את החתירה. החותרים המאוכזבים שטרחו והגיעו החליטו לצאת בעצמם בכל זאת.
הרוח נשבה בעוצמה שמעל 30 קשר עם משבים שעלו על 35 קשר. הקבוצה היתה מורכבת מחותרים ברמות שונות, החל ממתחילים וגמור בחותרים מנוסים יותר. גם לא כל הקיאקים התאימו ליציאה לים, ובודאי לא לים סוער. חלק מהקיאקים היו קיאקים קצרים ורחבים שנועדו לנהרות ואגמים. אף אחד מהחותרים לא היה מוסמך כמוביל קבוצה. הקבוצה התאמנה בתרגולי חילוץ ובטיחות לפני היציאה, אך השאירה את כל ציוד הבטיחות ברכבים. הדבר היחידי שלקחו איתם הוא חבל גרירה יחיד.
זמן קצר לאחר היציאה הבינו החותרים שהם בבעייה. שני חותרים, מנוסים יותר, חתרו לפני הקבוצה כדי לבדוק את התנאים בהמשך, והקבוצה הצטופפה במעין מקום מוסתר יחסית בין הסלעים. כשחזרו השניים גילו שהקבוצה החלה להיסחף אל לב ים מחוץ למסתור והחלה להתפזר. בעוד החותר המנוסה יותרמנסה לסייע ולאסוף את הקיאקים, התהפך כצפוי אחד החותרים ואיבד את המשוט. לקבוצה לא היה משוט רזרבי. החותר עם חבל הגרירה סייע לחותר שהתהפך לעלות חזרה על הקיאק וקשר אותו אליו. על מנת למנוע את ההיסחפות המהירה של הקבוצה הוא קשר אליו בצורה מאולתרת את יתר הקיאקים כדי ליצור רפסודה של קיאקים. אליזבט נסחפה מהר יותר מאחרים היות והקיאק שלה לא היה מתאים לחתירה בים, גם הסקאג (חרב) שלה היו תקועים. ככל שהיא נסחפה יכולתה לחזור לכיוון החוף הלכה וקטנה. מוביל הקבוצה עמד בפני דילמה, האם לרדוף אחריה במחיר של ניתוק כל הקיאקים והסתכנות בסחיפה של כל יתר הקיאקים, או להתיר לאליזבט, שהיתה חותרת מנוסה, להסתדר בכוחות עצמה.
אליזבט לא הסתדרה. מהר מאוד היא נסחפה לאיזור המסוכן, בו הגלים גבוהים ונשברים. היא היתה מותשת מנסיונותיה לחתור לכיוון החוף. בשלב מסויים היא התהפכה ואיבדה את הקיאק. מרגע זה לא היה לה סיכוי. הקיאק נמצא לאחר יומיים כ-30 ק"מ מהמקום וגופת אליזבט נמצאה כ-40 ק"מ מהמקום.
אירוע זה כולל כשלי בטיחות רבים וחמורים, אך אם הרוח הייתה חלשה יותר או מהים לחוף, אליזבט הייתה עוד איתנו, חותרת נלהבת ומאושרת. במקרה של רוח offshore כל אירוע שטותי יכול להיגמר באסון.
שאלות שכיחות שנשאלות בהקשר לרוחות מזרחיות (offshore)
האם ניתן להפעיל שיקול דעת ולהחליט אם ניתן לצאת או לא?
שיקול דעת הוא היכולת לנתח מספר אפשרויות, להבינן לעומק על יתרונותיהן וחסרונותיהן ולבחור בזו המיטבית. הבעייה שלרובינו אין מספיק דעת (ניסיון) בענייני ים, מזג אוויר וקיאקים. כמו כן הים ומזג האוויר הפכפכים מאוד והתנאים יכולים להשתנות ברגע. כך שבמקום לבצע שיקול דעת אנחנו למעשה מהמרים על הלא ידוע לנו.
האם כל רוח הנושבת ממזרח מסוכנת?
התשובה היא קצת בעייתית כי מחייבת מעין "שיקול דעת" ולא כל אחד יכול להפעיל שיקול דעת בעניין, כפי שציינתי לעיל. ישנן רוחות הנוסבות ממזרח שאינן בגדר רוח offshore קלאסית. ישנן רוחות מזרחיות קלות, שהנן מעין בריזה חוזרת. רוח בוקר קלה שלא עולה על 5-6 קשר שמקורה באוויר חם מעל היבשה הזורם אל האוויר הקר יותר שמעל הים. רוח זו מעבר להיותה חלשה יחסית הנה זמנית ולאחר שעות מועטות מתחילה את הסיבוב הרגיל עם כיוון השעון. במידה והתחזית חוזה רוח מזרחית קלה שתתחלף לפני הצהריים בדרומית או מערבית, ניתן לצאת ובזהירות. כל עוד המזרחית נושבת, יש להיצמד לחוף. במידה והיא מתחזקת והמשבים הופכים חזקים יותר יש לצאת מיד. במידה והיא מתחלפת ניתן לצאת לים כרגיל.
האם ניתן להישאר בקרבת החוף בעת מזרחית וכך להימנע מהסכנה?
ממש לא! כפי שציינתי, הסכנה הגדולה במזרחית הנה חוסר המרווח לטעויות, שגיאות או תקלות. היה וקוראת תקלה בקרבת החוף, הרי הקיאק מייד ייסחף במהירות מהחוף אל הים ואל הסכנות שפורטו לעיל. במזרחית, ב-offshore, עדיף לא לצאת ולהישאר על החוף.
אם לקיאק שלי יש מנוע, האם אני יכול לצאת בבטחה?
כמובן שלא! במידה ותהיה תקלה במנוע (ותהיה!), הרי הקיאק הפך להיות מסורבל וכבד אף יותר. החותר ייסחף, ינסה לחתור, בשלב מסויים אפילו ייפטר מהמנוע שמאיט ומסרבל אותו בחתירה מול הרוח - אך כל זה עלול להיות מאוחר מידי.
אם יש לי קיאק עם מפרש (כמו איילנד) האם אני יכול לחזור על ידי גלסים (תנועה בזיגזג מול הרוח)?
ממש לא! להיפך. על מנת לחדד מול הרוח (לגלסס) יש צורך במפרש גדול וחרב גדולה מאוד כדי למנוע את התהפכות כלי השייט. הקיאק היחידי שמותאם למפרש והפלגה בתנאי רוח הנו האיילנד. האיילנד קיאק מסורבל מאוד, עם הרבה שטח פנים (הקיאק, הבידונים, האיבזור, התורן, ההגה וכו'). כדי לגלסס מול הרוח החרב של האיילנד קטנה מידי, כך שאו שהוא יתהפך או שהוא פשוט יידחף לים. בכל מקרה קיאק זה מסוכן אפילו יותר ברוח מזרחית בגלל גודלו, משקלו והמורכבות הטכנית שלו עם הסתברות גדולה לתקלות.
