ביום שישי הים סער. סערה רצינית. חגיגה לגולשים, אך בלתי סביר לקיאקים. על פי התחזית הים אמור היה להירגע בשבת בבוקר. לפחות הרוח אמורה לרדת.
בשבת נפגשנו מוקדם תומר, איל וגדי. באופן חריג ומבשר רעות, גלים גבוהים יחסית נשברו על המזחים ורצועת החול הצרה ממנה אנחנו נוהגים לצאת במעגן. לא ניתן היה לצאת בצורה הרגילה. עמדנו על החוף וצפינו בים, מהססים אם לצאת או לא. גלים לבנים גבוהים נשברו על החלקים הפנימיים של השוברים. תופעה שעדיין לא ראיתי עד היום. יצאנו דרך המזח. תרגולת חדשה עבורי ועבור תומר.
החלטנו לנסות ולצאת, ובמידה ונרגיש שזה מסוכן מידי נחזור לקישון. יצאנו. כבר ב"בריכה", האיזור שבין נמל חיפה ונמל הקישון ניתן היה להרגיש את עוצמת הים. גלים חזקים, די גבוהים ומכל העברים התנפצו וטלטלו את הקיאק. המשכנו. יצאנו מהאיזור הנמל לכיון בת גלים. התלבטנו אם לחזור או לא. תומר מחה בתקיפות. הוא אוהב ים סוער ועובד. החלטנו להמשיך. הסוולים היו ענקיים. זה הרגיש כמו לחתור מול קירות גבוהים ולטפס עליהם. הים היה ממש פרוע ונדרש ריכוז רב על מנת לא להתהפך. ככל שהתקרבנו לכיוון בת גלים הלכו הגלים וגדלו. גלי עומק לבנים התפתחו ונשברו בעצמה על חופי בת גלים. על מנת לא להיפגש איתם חתרנו עמוק יותר ורחוק יותר מהחוף. אני עוד ראיתי גלים מסוג זה. עברנו את הבסיס הצבאי ומול הקזינו הישן החלטנו להסתובב ולחזור.
החזרה היתה לא פשוטה היות וגלים גבוהים ומעורבלים מאחור דורשים ריכוז ועבודה טכנית רבה. אנחת הרווחה שחשנו עם הגיענו חזרה למעגן הוכיחה לנו שזה היה יום לא פשוט. איל, שחותר באיזור פעמיים בשבוע במשך 20 השנה האחרונות, אמר שזה היה אחד ממצבי הים הקשים שחווה.
כשהגעתי הביתה בדקתי את גובה הגלים בפועל, על פי רישומי מצוף חיפה המקליט את גובה הגלים בפועל בכל מחצית שעה. מסתבר שגובה הגלים נע בין 280 ס"מ ל350 ס"מ. מטורף.
לצלם לא יכולתי כי לא ניתן היה לעזוב את המשוט לרגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה