לפני הסערה (וקצת במשך הסערה)

לאחר פיגור ללא תקדים, אמור הגשם לחזור ולפקוד את מקומותינו. לחזור בגדול. התחזית מדברת על סופה שלא נראתה כמוה כבר שנים רבות. רוחות עוצמתיות היכולות להגיע עד ל-100 קמ"ש. מפות הגלים נצבעו אפור. אפור משמעו גלים מעל 7 מטר. מדברים על גלים של 10 מטר בים התיכון.הסופה אמורה להיכנס ביום שישי בצהריים ולהגיע לשיאה ביום ראשון.

קבעתי עם לירן ואבינועם לנסות ולהיכנס לים, לזמן לא ארוך בשישי בבוקר. הם, ודורון שהצטרף, נכנסו כשעה לפני שהגעתי למעגן וחתרו לכיוון בת-גלים.

הים היה מבורבר. רוח דרום-מזרחית חזקה, גרמה לכך שלראשונה בחיי גלשתי על גלים (לא גבוהים) בכיוון ההפוך. מהקישון לבת-גלים. מוזר. לאחר זמן לא רב הגעתי לחוף השקט ופגשתי את החבר'ה. מסתבר שאבינועם תפס שני לוקוסים. אחד, הגדול יותר, שמר ואת השני שחרר. עוד אנחנו מפטפטים, חותרים לאיטנו, נשמע הבזזז ואבינועם תפס לוקוס קטן נוסף. קשה היה לו לשחרר אותו בגלל הצורה בה ננעצו הקרסים, אז לירן סייע ולוקוס שחה לשלום.

חזרנו לחוף. מוקדם מהרגיל. הרי הסופה בדרך. התארגנו מהר ונסעתי לאסוף את תומר מבית הספר. אולי נספיק לתפוס קצת גלים. גלים גבוהים לא היו, אבל היתה רוח חזיתית עוצמתית וגלים עצבניים. הרוח עלתה למעל 20 קשר ומידי פעם נשבה בעוצמות של 30 קשר.

תומר נהנה. חתר. התגלגל. נרטב.

לאחר כשעה ומחצה הוא החל להרגיש את הקור. גשם החל מטפטף. הים עלה ועלה. ברחנו הביתה. למקלחת ולמרק החם.

סרטון יפהפה שצילם לירן:

שבת בבוקר. בשעה 6:30 שוחחתי עם לירן ועם שמשון. הסופה כבר כאן ונראה שאין טעם לצאת. בכל זאת החלטנו להיפגש במעגן ולבדוק אופציות. שמשון נכנס למים עם קיאק גלישת גלים, באיזור קריית חיים ולאחר זמן קצר הבין שאין לו מה לחפש שם ויצא. הרוח והגשם הלכו והתחזקו.

תומר הלך לצופי-ים. שמשון נסע הביתה. לירן ואני עמדנו על המזח, מוקסמים מעוצמות הרוח והים. חזרתי מוקדם הביתה, להכין מרק חורפי.

מספר תמונות שהספקתי לצלם במעגן, בקישון: