סופשבוע קשה בכרמל

ביום חמישי החלה השריפה הגדולה בכרמל. אסון הטבע הגדול שהתרחש אי פעם בישראל. 42 איש קיפחו את חייהם, עשרות משפחות איבדו את בתיהם ו-50,000 דונם של יערות וחורש ומליוני עצים הושמדו.

ביום שישי לאף אחד לא היה מצב רוח לבילויים. כמו רבים אחרים צמוד הייתי לרדיו ושידורי הטלוויזיה, עוקב בחרדה אחרי הדרמה והטרגדיה. שריפת ענק בלתי נשלטת מאיימת גם על ביתי, על חיפה.

בשבת החלטנו, לירן ואנוכי, לעבוד על הקיאקים, ללירן קיאק פנימי חדש, ולראות איך העניינים יתפתחו.

להלן הטקסט שכתבתי על השבת בפורום הישראלי לדייג מקיאק (IKF):

יום שבת. מצב רוח לא משהו. הכרמל בוער עשרות הרוגים, עדיין אין אפילו שמות ופנים.
רוח מזרחית חזקה, קרה ונרגזת מפיגה כל חשק לקום מוקדם ולחתור לאנשהו.
לירן ואני מתאמים השכמה נוחה ומפגש בזבולון ב- 8:00. עבודות על הקיאקים.

ללירן קיאק כחול חדש שעוד לא טעם מים; לי יש פדאל לתקן באדוונצ'ר (זה שנשבר בסובב כנרת).

רון דדון אמר שיגיע לנסות את האדוונצ'ר שלי.

שמשון אמר שיצטרף מאוחר יותר.

תומר התעקש שניקח את קיאק ה-WW החדש שלו; הוא חייב לנסותו. אפילו ללא גלים.

שמש חמימה ורוח עזה קבלה את פנינו בזבולון.

מיכה (נימיץ) עשה דרכו במכוניתו הביתה. עצר, הסתובב וחזר לדבר איתנו.

פטפוטים קלים והוא הציע את עזרתו בהתקנת הפדאל החדש.

מזל! התקנת הפדאל היתה מורכבת ממה שחשבתי ואני מניח שללא המיומנות והסבלנות של מיכה הייתי מתייאש.
תודה מיכה!

תומר שעט למים להשתעשע עם הקיאק האדום, שנראה כמו נעל הולנדית.

רון מגיע. לי אין זמן להוציא את הראש מהקיאק.

לירן מארגן לרון את האדוונצ'ר ומדריכו בהפעלת הפדאלים וההגה.

רון יוצא מהמים. חיוכים מאוזן לאוזן. אחרי שטעם את טעמו של האדוונצ'ר, אין סיכוי שישוב לקיאק שלו.

יצא מהמים וכבר התארגן עם לירן להעמיס את הקיאק על הרכב.

תומר יצא מהמים. מחייך מאוזן לאוזן ורץ למסדר בוקר בצופי ים.

שמשון מגיע. גם אוהד.

מסוקים עם דלים אדומים ומטוסי ריסוס שונים טסים ללא הרף מעלינו.

כלי הטיס נוחתים ב"טכני" של חיל אוויר לתידלוק ומילוי.

יושבים לתכנן את המפגש הצפוני על קפה ועוגיות.

שמשון הלך. גם מיכה אוהד ורון.

הרוח נרגעת והים נראה סביר.

לירן לא יכול להתאפק. בצדק. חייב לנסות את הקיאק החדש.

נכנסים למים ונשארים באיזור המוגן יחסית שבין נמל חיפה לקישון ("הבריכה").

לירן מתרגל חתירה קדמית (לאחר שנים על פדאלים ומפרש).
מתקדם במהירות ומצליח לשמור על קו למרות הרוח והזרמים שיוצר השפל.

מתאמנים קצת על הטיות ופריסות.

ניסים מתקשר לבשר על הדג שתפס. שמחים בשמחתו.

חוזרים לחוף. לירן מאושר. מחייך מאוזן לאוזן.

אין כמו קיאק פנימי חדש לשמח לבב חותר.

גם אני לוקח סיבוב קצר על הקיאק. קיאק מדהים, ללא ספק.

עובדים על כיוון הכסא ותמיכות הברכיים כדי שההתאמה ללירן תהיה מוחלטת.

ברדיו נשמעים קולות ראשונים של אופטימיות.

לאט לאט השריפה נכנסת לשליטה.

עוד מעט ייותרו רק גדמים אלמים ושחורים, של מה שהיה "ההר הירוק תמיד".

יוותרו עשרות משפחות שבורות, של מה שהיה פעם משפחות מאושרות.

חושבים על אהובה. דני רוזן. ויתר השמות ללא הפנים.

מסוקים ומטוסים ממשיכים לחוג מעלינו.

חוזרים הביתה. הדלקת נרות. סופגניות.

בכל זאת חייכנו, אפילו רק במקצת, ביום עצוב זה.