ביום חמישי בערב נערך כנס של הפורום הישראלי לדייג מקיאק, שאני אחד ממנהליו. זה היה הכנס הצפוני הראשון לאחר זמן רב. עמלו על הכנתו לירן, שמשון שאירח את הכנס האפק, רון דדון שעזר להפיק סרטים, רפי שאמור היה לתת את ההרצאה המרכזית ואני שכתב את מצגת הבטיחות וסיוע/ייעוץ כללי.
הכנס היה מדהים מבחינת המקום, הארגון, הכיבוד המעולה שהחברים הביאו (במיוחד הפונץ' החם של שאולי והפריקסה של כרמית, אשתו של שמשון), האווירה ומספר המשתתפים שעבר את ה-70. התל-אביבים שביננו נשארו ללון שם עם כוונה לצאת מוקדם בבוקר לדייג/חתירה במפרץ. סיימתי את הנקיונות וסידור המקום מאוחר מאוד והגעתי הביתה אחרי 02:00. ברור היה לי שאני לא מתכוון לצאת עם החבר'ה ב-05:30. יש גבול גם לתאוות החתירה. החבר'ה יצאו, חתרו, נהנו ואפילו תפסו דגים.
בשבת, נפגשנו במועדון לירן, תומר, שמשון, שלום, ניר, דוד, מיכה, איגור , רמי, מיכה נוסף ואוהד שכבר יצא מוקדם יותר. ארמדה רצינית. חתרנו לחוף השקט. ים מדהים. מזג אוויר הטוב ביותר שניתן לקוות לו. קצת קריר בבוקר (12 מעלות) אך הולך ומתחמם במהירות ל-22 מעלות נוחים להפליא.
תומר חתר לחוף השקט וחזר במהירות לפעולה בצופי-ים. חזר עם ניר ואביו, דוד. לירן התעכב מאחור. זו לו הפעם השניה על הקיאק הפנימי והפעם הראשונה בה הוא מנסה לגרור חוט עם דימוי עם קיאק פנימי. שמשון, שלום ואני חתרנו לכיוון החוף השקט. לפתע טלפון מלירן, שמפר את השקט. "תפסתי דג" קרא הצורה נרגשת. "אני צריך את הגאנצ' דחוף...". גאנצ' זה המוט עם האנקול החד בקצה איתו תופסים ומרמים את הדג לקיאק או לסירה. הגאנצ' של לירן היה אצל שמשון. צעקתי לשמשון והוא פתח בחתירה מהירה. אני אחריו. חותר במהירות כאילו אין מחר.
כשהגענו הדג כבר היה על הקיאק. לירן מאושר ומחייך מאוזן לאוזן. תפיסה ולחימה עם דג מקיאק פנימי הנה חוויה אקסטרימית במיוחד. פלמידה מכובדת, 2.5 קילוגרם. דג ראשון מקיאק פנימי. הישג מכובד.
צילומים. החפה בחוף השקט. חתירה כיפית במפרץ וחזרה למעגן. מסוג הימים שחבל שנגמרים כל כך מהר.
