קר. קר מאוד. השבת ירדנו מוקדם מהרגיל. תומר צריך היה להתייצב לצופים ב- 9:00. בחוץ 6 מעלות, אך אין כמעט רוח והשמש מבשרת טובות. בדקתי שוב את תחזית הגלים והרוח להיום. נראה יותר מסביר. רוח מתונה צפון-מערבית שאמורה להתחלף לצפונית. גלים נמוכים - דהיינו ים רגוע. הגענו למעגן ותומר נפנה לענייניו. הכנתי את הקיאק ליציאה - אבל היה קר מידי. החלטתי לחכות שיתחמם קצת ולחכות ללירן, בהנחה שלא יוותר על יום יפה כזה. בינתיים ישבתי עם כמה חבר'ה על החוף, בשמש ושתינו קפה. ב-10:00 צלצלתי ללירן לוודא יציאה ואכן הוא כבר היה בדרך.

לא תכננו להגיע לעכו, אך לפתע היא נראתה קרובה והמשכנו באופן טבעי ברצף החתירה. הגענו אל מול חומות עכו. אכלנו. שתינו. פנינו לאחור והתחלנו בחזרה לחיפה. חלק קצר מהדרך היתה בכיוון הנכון מבחינת הזרמים והגלים. הקיאקים ממש טסו ללא מאמץ. שמחנו. קיווינו שכך ימשך. אך מהר מאוד מצאנו עצמנו חותרים בניגוד או מקביל לזרמים והגלים ובהחלט נדרש מאמץ להתקדם.
לסיכום: יום מדהים, חיפה - עכו - חיפה (26 ק"מ!) זה לא מאמץ גדול כל כך, מהירות השיוט הממוצעת היתה 4.5 קמ"ש - לא רע בכלל, הקיאק מתנהג ומגיב נפלא, השילוב של חתירה ודיווש יעיל מאוד, ולא כדאי לסמוך תמיד על תחזיות מזג האוויר - כדאי לצאת ולבדוק. האתגר האמיתי עימו צריך להתמודד, ועדיין לא מצאתי לו פיתרון יעיל, הנו ההשתנה בקיאק. בילוי מספר שעות רב בלב ים על קיאק צר ומטלטל, שתייה מרובה ושכבות ביגוד צמודות גוף מהווה אתגר אמיתי לחותר וכליותיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה