יום שבת, 6 בפברואר 2010

שבת מדהימה - שיא מרחק אישי

קר. קר מאוד. השבת ירדנו מוקדם מהרגיל. תומר צריך היה להתייצב לצופים ב- 9:00. בחוץ 6 מעלות, אך אין כמעט רוח והשמש מבשרת טובות. בדקתי שוב את תחזית הגלים והרוח להיום. נראה יותר מסביר. רוח מתונה צפון-מערבית שאמורה להתחלף לצפונית. גלים נמוכים - דהיינו ים רגוע. הגענו למעגן ותומר נפנה לענייניו. הכנתי את הקיאק ליציאה - אבל היה קר מידי. החלטתי לחכות שיתחמם קצת ולחכות ללירן, בהנחה שלא יוותר על יום יפה כזה. בינתיים ישבתי עם כמה חבר'ה על החוף, בשמש ושתינו קפה. ב-10:00 צלצלתי ללירן לוודא יציאה ואכן הוא כבר היה בדרך.

התלבשנו טוב, ויצאנו בחתירה. הים היה נפלא ומהר מאוד התחממנו עקב הפעילות הגופנית. החלטנו להצפין לכיוון עכו, תוך כדי גרירה. בדרך נתקלנו בהמון רפש וזבל שהשאירה הסערה. הזיהום בים ממש נורא . רצועות ארוכות של ניילונים, אריזות ושאר סחופת. הים היה יפה אך היו סוולים ארוכים ומסודרים שטלטלו את הקיאק על ציר האורך - זה גרם לי לתחושה קלה של מחלת ים. רוב הדרך חתרתי ונהנתי מהקלות שבה אני מתקדם. בקטעים שבהם אכלתי, שתיתי תה או כשנדרשה מנוחה לידיים עברתי לפדלים. חלק מהדרך דרשה מאמץ גדול יותר היות וחתרנו בניגוד לזרמי המים.

דגים לא נראו. נראה היה כאילו הים התרוקן מדגיו. לא נצפו רתיחות. לא נצפו שחפים. כלום. בשלב מסויים הבנו את העניין וקיפלנו את החכות. אם אין דגים לפחות לא נתאמץ בגרירה. גם סירות או יאכטות לא נצפו. מוזר היות ומזג האוויר היה מסביר פנים ונפלא לבילוי יום על הים.

לא תכננו להגיע לעכו, אך לפתע היא נראתה קרובה והמשכנו באופן טבעי ברצף החתירה. הגענו אל מול חומות עכו. אכלנו. שתינו. פנינו לאחור והתחלנו בחזרה לחיפה. חלק קצר מהדרך היתה בכיוון הנכון מבחינת הזרמים והגלים. הקיאקים ממש טסו ללא מאמץ. שמחנו. קיווינו שכך ימשך. אך מהר מאוד מצאנו עצמנו חותרים בניגוד או מקביל לזרמים והגלים ובהחלט נדרש מאמץ להתקדם.

הבעייה המרכזית הייתה להגיע לפני החשיכה. אנחנו לא ממש מצויידים לחתירת לילה עם תאורה מתאימה וכו'. חיפה נראתה קרובה אבל ההתקדמות היתה איטית. גם הרוח התגברה ונעשה קר. השילוב של רוח מערבית קרה וידיים רטובות ממש לא מוצלח. הוצאתי מכיס חליפת ההצלה פנס חירום מהבהב והצמדתי על החליפה. יש לי בחליפה גם Stick Light למקרה חירום. תכננתי לתלות גם אותו במידה וניכנס ללילה. אצבעות הידיים קפאו על המשוט. על מנת להפשירן הכנסתי את הידיים למים מידי פעם. טמפרטורת האוויר היתה כ-10 מעלות. טמפרטורת המים כ-17 מעלות - ממש חמים.

הצלחנו להגיע למעגן עם אור אחרון. תומר חיכה על החוף ועזר להעלות את הקיאקים. שטפנו ואיחסנו אותם במהירות ואצנו רצנו לחום הנעים ברכב ולמקלחת החמה בבית.

לסיכום: יום מדהים, חיפה - עכו - חיפה (26 ק"מ!) זה לא מאמץ גדול כל כך, מהירות השיוט הממוצעת היתה 4.5 קמ"ש - לא רע בכלל, הקיאק מתנהג ומגיב נפלא, השילוב של חתירה ודיווש יעיל מאוד, ולא כדאי לסמוך תמיד על תחזיות מזג האוויר - כדאי לצאת ולבדוק. האתגר האמיתי עימו צריך להתמודד, ועדיין לא מצאתי לו  פיתרון יעיל, הנו ההשתנה בקיאק. בילוי מספר שעות רב בלב ים על קיאק צר ומטלטל, שתייה מרובה ושכבות ביגוד צמודות גוף מהווה אתגר אמיתי לחותר וכליותיו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה