בניגוד לתחזית

בשבועות האחרונים סופי השבוע מתאפפינים בתנאים לא נוחים לחירה. רוחות ובעיקר גלים גבוהים. תומר ניצל את חופשת הפסח, שבה צופי-ים לא פעלו, ויצא עם החבר'ה לגלוש בגלים. גבי אסף אותו מהבית, עם הקיאק והחזיר אותו אחר כך.

התחזית להיום הבטיחה ים אידיאלי. פיצוי על השבועות האחרונים. רוחמערבית-דרום-מערבית של כ-4 קשר, רוח קלה ונעימה. ים בגובה 20 סנטימטר. שמש חמימה. גן עדן.

הגענו למעגן מוקדם בבוקר. לירן, גבי, מיכה, אלי, תומר, דוד, איגור, ניר, שמשון ואנוכי. רוח חזקה נשבה. לפחות 15 קשר. רוח צפונית. הים היה גלי, אפור וכועס. עננים כבדים כיסו את השמיים. בקיצור, איפה התחזית ואיפה המציאות. תומר רצה לחזור עד 9:30 לצופי-ים, על מנת להתארגן לפעולה. אז יצאנו ראשונים. חתרנו את מול הרוח ומול הגלים. ביציאה מהנמל הגלים התחילו לעלות והגיעו מעל מטר. הגלים היו מבולגנים וחלקם נשברו על הקיאק עם הרבה קצף. תומר רצה לחתור צפון-מערבה, אל עומק המפרץ, כדי לחזור עם הגלים בגלישה. החבר"ה תכננו לחתור לחוף השקט - מערבה. הצטרפתי לתומר כדי  שלא יהיה לבד. חתרנו אל עומק המפרץ. חלק מהזמן, למרות שתומר היה מרוחק ממני רק 50 מטר, פשוט לא ראיתי אותו. הוא נבלע לחלוטין בין הגלים ורק קצה המשוט שלו נראה מידי פעם. בים סוער כזה לא ניתן היה לצלם. צריך את שתי הידיים על המשוט ולהיות עירניים כדי לא להיות מופתעים מגל שיגיע מכיוון או בעוצמה לא צפויים ויהפוך את הקיאק.

בשלב מסויים, כשהגענו לאיזור בו האניות הגדולת עוגנות בלב המפרץ נפרדתי מתומר. הוא התחיל בחזרה למעגן ואני לכיוון ההפוך - לחוף השקט. החתירה לחוף השקט לא היתה פשוטה. הגלים הגבוהים הגיחו עכשיו מהצד ומידי פעם התנפצו ושטפו את הקיאק, צריך היה לשמור על עירנות מלאה כדי להתכונן ולא להיות מופתעים.

בחוף השקט, שמחה והמולה. עשורת סירות אופטימיסט עם מפרשיהן הלבנים כיסו את החוף לפני ההזנקה לתחרות ארצית. בחוף פגשתי את יתר החברים. קפה. עוגות. פירות יבשים. ויאללה, לחזור לפני ההזנקה לתחרות.

בינתיים הרוח נחלשה מעט, השמש עלתה והים ירד, כך שהדרך חזרה היתה נעימה יותר. לפני הכניסה לנמל תפס לירן לוקוס לא גדול. צילומים ושיחרור לים שימשיך לגדול.

בחוף השקט ראיתי את תומר מתכונן להפלגה בסירת 420, יחד עם אלה. עקבתי אחריו עד שהפליג לדרכו. היה מעולה, בעיקר בגלל מזג האוויר ומצב הים המאתגר.