שישי היה ערב חג הפסח. את הבוקר ביליתי בהכנות לקראת הסדר. בישולים וכדומה. מור וענבל חגגו הפעם עם משפחות הבעלים ואנחנו חגגנו אצל ירון אחי. 10 נפשות, צנוע ואינטימי. הסדר היה נחמד מאוד וזרם בצורה מחוייכת עם מצב רוח טוב, היישר לארוחה ולקינוחים. חזרנו הבייתה ב-00:30. קבעתי עם לירן יציאה "מאוחרת". ב-8:00 בבוקר שבת.
ב-8:00, תומר ואני היינו במעגן. לבד. אחרי מספר דקות הגיע שמשון. ולבסוף הגיע לירן. איגור, שרצה להצטרף, לא הגיע ולא נוצר קשר איתו. היה חם. הטמפרטורה אמורה לעלות ל-34 מעלות. האוויר היה כבד, כמעט ללא רוח. אובך קל כיסה את הים. ראות לא משהו. יצאנו בים שקט להפליא. ממש אמבטייה. ללא רוח, החתירה מחממת, אך למזלנו, הטמפרטורה על הים נעימה יותר מאשר על החוף. חתרנו במהירות לחוף השקט. עצרנו, פטפטנו. תומר אכל את הכריכים שלו וגם את שלי. שמשון צריך היה לחזור. נפרדנו ואנחנו המשכנו מערבה. חתרנו לשקמונה. מייד אחרי בת-גלים חשנו בשינוי. רוח חזיתית דרום-מערבית קיררה אותנו מעט. הים עבד מעט יותר. סוואלים קטנים ובלתי מורגשים. לירן החל להילחם בדג שנתפס, אך איבד אותו לאחר מספר דקות. הדג התחפר בסלעים שמתחתינו ולא ניתן היה להוציאו.
הים באיזור שקמונה היה מדהים. צלול כמו שלא ראיתי מעולם. ניתן היה להבחין בכל פרט על קרקעית הים. שהינו באיזור דקות ארוכות , להתענג על הצלילות והיופי שמתחתינו. הדרך חזרה היתה מעייפת יותר. ללא רוח. ים מת. אוויר חם ועומד. אבל בסיכומו של יום, זו הייתה יציאה מהנה עם תצפית מיוחדת מעל הריף של שקמונה.
תמונות שצולמו על ידי לירן:
למה תמיד לפני פסח יש כאלה חמסינים? זה נורא וזה הורס את כל תחושת האביב שרק מתחיל וכבר נהרס בגלל החום הכבד. כל הפריחה מתייבשת והירוק שיש פה לרגע קט הופך לצהוב ואפילו עוד לא אפריל!!! למה אין שום מקום על המפה שאפשר שישרור בו מזג אוויר נורמלי?
השבמחק