בין מזרחית לסערה - סוגרים שנה

נאה לי שהשנה מזג האוויר קצת השתגע. לא זכור לי שבשנה שעברה כל סוף שבוע היה עם סערה או מזרחיות חזקות. צריך לפשפש לאחור ולבדוק....

בשישי נשבה מזרחית חזקה למדי. לירן, צפריר ודורון יצאו לכיוון מערב (בת גלים) וחוו קור עז ורוח מזרחית חזקה למדי. שמחתי על החלטתי להישאר בבית. אחרי הצהריים, כשהמזרחית נחלשה מעט, תומר צריך היה להגיע לצופי ים לתרגולי הפלגה.

על פי התחזית המעודכנת, שבת בבוקר הנה חלון זמן מצויין. רוח דרום-מערבית לא חזקה עם ים נמוך. אין שום גשם באופק. למרות התחזית, ב-4:30 לפנות בוקר התחיל מבול עם רעמים וברקים. החלטנו בכל זאת להגיע למועדון עם הזריחה (6:36), לצאת מערבה ולחזור עד להתחלת הפעילות בצופי ים. לירן וגבי הודיעו שיצטרפו, אך לבסוף בחרו לנסות ולתפוס גלים בקריות. דוד וניר הגיעו מאוחר יותר, כשתומר ואנוכי כמעט היינו במים. מזג האוויר היה מעורפל, אפרורי וקר. "כמו באנגליה" איבחן תומר את מזג האוויר. הים, לעומת זאת, נראה חלק ורגוע. גם הרוח היתה קלה בלבד. עקב הערפל הלא כבד, לה היתה כל פעילות בים. לא יאכטות, לא אוניות ולא סירות דייג. אך היו המון שחפים, מאות מהם ישבו על הסלעים או התנפלו בצווחות על המים בלהקות גדולות. מחזה מרהיב בפני עצמו.

עם היציאה מהמעגן התגלה לנו ים לא גבוה אבל מוזר. הגלים הגיעו מאחור (מזרח) ומלפנים (צפון מערב) בו זמנית. כתוצאה מכך, הים היה מעורבל ומאוד לא מסודר. החרטום של הקיאק נזרק כל הזמן לצדדים בצורה לא צפוייה. היות והגלים היו נמוכים, זה לא היווה בעייה. אם הגלים היו גבוהים יותר, סביר להניח כי מצב כזה היה דורש התמודדות לא פשוטה.

חתרנו עד לחוף השקט. הרוח התחזקה מאוד והגיעה בניגוד לתחזית מדרום-מזרח. גם הים התחיל לעלות. החוף השקט היה גל מפותח למדי, מכיוון צפון. דהיינו, למרות שהרוח הגיעה מדרום, הגל הגיע מצפון. תומר גלש מספר עמים ונפננו לאחור, חזרה למעגן. בינתיים השמש עלתה והערפל התפוגג לו. סיום שנה. חתירה קצרה, אך לא בלתי נעימה.

שתהיה לכולנו שנה אזרחית מצויינת ופוריה עם הרבה אושר.

עוד שבת על החוף

חנוכה. הזדמנות מצויינת לצאת לחתירה עם תומר ביום שישי שובת. אין לימודים ואין צופי ים. אבל, מזג האוויר ונפטון חושבים אחרת וסערה רצינית מכה בחוזקה בחופי הארץ. הסערה התפתחה ימים מספר קודם לכן בים האגאי (עם גלים של למעלה מ-7 מטר), וכדרכן של סערות בים האגאי הן מגיעות לאחר מספר ימים לאזורנו. הן מגיעות מוחלשות ופעמים רבות עוקפות אותנו בדרכן ללבנון וסוריה. 

הפעם הסערה פגעה בנו ישירות. ים מעל 2 מטר בקרבת החוף ומעל 4 מטר במרחק לא גדול מהחוף בשיא הסערה. על פי התחזית הגלים אמורים היו להיות, כבר בבוקר שישי, מעל מטר עם רוחות ההולכות ומתחזקות. בפועל הסערה איחרה להיכנס ובהחלט יכול להיות שניתן היה לחתור בבוקר שישי. 

החלטנו, בכל מקרה להישאר בבית. בצהריים ליסט הציעה שנקפוץ לחוף הכרמל, "לשתות בירה ולנגב חומוס". ירדנו כולנו לים, למקום הקבוע "אצל אליהו". ישבנו מרחק של מטרים ספורים מעל הגלים. מעל המחזה המרהיב של גלי ענק פרועים העולים זה על זה בסדרה אינסופית וצובעים את הים בלבן קוצף. הרעש והתנועה הבלתי פוסקת של הגלים ההולכים וגבהים מהווים תפאורה נפלאה לבירה צוננת וצלחת עמוסה בחומוס עם בשר וצנוברים, חצילים על האש וחמוצים.

תומר בא מצוייד במצלמה והלך עם אורן לחפש נושאים לצילום. סערה בים מספקת הזדמנויות מצויינות לצילום. הצטרפנו לילדים וטיילנו לאורך החוף.

בשבת הים היה בלתי אפשרי והסערה הגיעה לשיאה. לצערי הייתי עסוק בבישולים לקראת המפגש המשפחתי הגדול אצל מור - הדלקת נרות, סופגניות ואוכל, ולא מצאתי זמן לרדת שוב לחוף ולחוות את שיא הסערה.

מספר תמונות שצולמו על ידי תומר:

סוף שבוע אביבי - אמצע דצמבר

לאחר רצף בלתי נגמר של סופי שבוע בעייתיים לחתירה, הגיע סוף שבוע מדהים. מזג אוויר מעולה. קר בבוקר, אך מתחמם במהירות לכדי 19 או 20 מעלות. ים רגוע יחסית. בקיצור אידיאל לחותרי קיאק.

בשישי, המורה של תומר הסכים לשחררו מפעילות בית ספרית במוזיאון, על מנת שיוכל לחתור. יצאנו בנוחיות, 9:00. לאכזבתי הקלה, הים ל היה ממש חלק, כצפוי. המזרחית החלשה שנשבה הרימה גלים קטנים ומעצבנים מאחורי הקיאק שהתערבלו עם הגלים המגיעים ממערב. התוצאה הית הצורך מתמיד בתיקונים קטנים של הקיאק כדי לשמור על כיוון. ליד בת גלים הים השתפר והפך צלול ונעים. חתרנו עד למכון לחקר הימים, שמונה קילומטר. בדרכינו חזרה עצרנו לשעה ארוכה בחוף השקט. תומר רצה לתרגל גלגולים.הוא התלבש במעיל חצי-יבש וכובע נאופרן מיוחד שמצמצם את ההלם של מפגש הפנים ואזניים עם המים הקרים. המעיל החדיר כמובן מים מהצווארון, שעברו והגיעו אל תוך הקיאק, כך שמהר מאוד תומר היה רטוב במים קרים. והיה לו קר. ללא ספק. לאחר שעה של תרגולים הוא עלה על החוף רועד מקור, להתייבש ולהתחמם. אכלנו משהו קל והמשכנו למעגן. תומר צריך היה להגיע בזמן להפלגה עם צופי ים. בדרך חזרה הים הפך להיות חלק כמו מראה. חודשים רבים לא ראיתי ים כזה. ללא כל גל. ללא כל אוושת רוח. בריכת מים כחולה. נשכבנו על הסיפון האחורי, ככה סתם באמצע המפרץ. התחממנו ונהננו מהטלטול הקל שבקלים של הקיאקים. כיף.

בשבת בבוקר הגענו מוקדם יחסית למעגן. במעגן פגשנו חבורה מכובדת של חברים: לירן, שאולי, מיכה, גבי, אבי, דוד וניר.

לירן, גבי, אנוכי, תומר, ניר ודוד חתרנו לכיוון בת גלים. היתר יצאו עם איילנדים לדייג. יצאו לכיוון עכו.

ניר, דוד ותומר ירדו בחוף השקט וחזרו למעגן מוקדם, כדי להספיק למסדר בוקר של צופי-ים. לירן, גבי ואנוכי נהננו מים מיוחד ומעניין והמשכנו למכון לחקר המים. עצירת נשנושים בחוף השקט בדרך חזרה והביתה. הים סיפק לנו מגוון תנאים. רוח מזרחית גבית עם גלים ממזרח. רוח מערבית חזקה עם גלים גבוהים יחסית ממערב (70 - 150 ס"מ), אבל די מסודרים. גלים ממערב מאחור, הדורשים חתירה יותר טכנית. רוח דרום-מזרחית חזקה מלפנים. בקיצור מגוון תנאי אימון חתירה בשטח לא גדול ובזמן קצר.

הסרטון שאני צילמתי וערכתי, מיום שישי:

הסרטון שצילם וערך לירן, מיום שבת:

יציאה סוערת בהחלט

ביום שישי הים סער. סערה רצינית. חגיגה לגולשים, אך בלתי סביר לקיאקים. על פי התחזית הים אמור היה להירגע בשבת בבוקר. לפחות הרוח אמורה לרדת.

בשבת נפגשנו מוקדם תומר, איל וגדי. באופן חריג ומבשר רעות, גלים גבוהים יחסית נשברו על המזחים ורצועת החול הצרה ממנה אנחנו נוהגים לצאת במעגן. לא ניתן היה לצאת בצורה הרגילה. עמדנו על החוף וצפינו בים, מהססים אם לצאת או לא. גלים לבנים גבוהים נשברו על החלקים הפנימיים של השוברים. תופעה שעדיין לא ראיתי עד היום. יצאנו דרך המזח. תרגולת חדשה עבורי ועבור תומר.

החלטנו לנסות ולצאת, ובמידה ונרגיש שזה מסוכן מידי נחזור לקישון. יצאנו. כבר ב"בריכה", האיזור שבין נמל חיפה ונמל הקישון ניתן היה להרגיש את עוצמת הים. גלים חזקים, די גבוהים ומכל העברים התנפצו וטלטלו את הקיאק.  המשכנו. יצאנו מהאיזור הנמל לכיון בת גלים. התלבטנו אם לחזור או לא. תומר מחה בתקיפות. הוא אוהב ים סוער ועובד. החלטנו להמשיך. הסוולים היו ענקיים. זה הרגיש כמו לחתור מול קירות גבוהים ולטפס עליהם. הים היה ממש פרוע ונדרש ריכוז רב על מנת לא להתהפך. ככל שהתקרבנו לכיוון בת גלים הלכו הגלים וגדלו. גלי עומק לבנים התפתחו ונשברו בעצמה על חופי בת גלים. על מנת לא להיפגש איתם חתרנו עמוק יותר ורחוק יותר מהחוף. אני עוד ראיתי גלים מסוג זה. עברנו את הבסיס הצבאי ומול הקזינו הישן החלטנו להסתובב ולחזור. 

החזרה היתה לא פשוטה היות וגלים גבוהים ומעורבלים מאחור דורשים ריכוז ועבודה טכנית רבה. אנחת הרווחה שחשנו עם הגיענו חזרה למעגן הוכיחה לנו שזה היה יום לא פשוט. איל, שחותר באיזור פעמיים בשבוע במשך 20 השנה האחרונות, אמר שזה היה אחד ממצבי הים הקשים שחווה.

כשהגעתי הביתה בדקתי את גובה הגלים בפועל, על פי רישומי מצוף חיפה המקליט את גובה הגלים בפועל בכל מחצית שעה. מסתבר שגובה הגלים נע בין 280 ס"מ ל350 ס"מ. מטורף.

לצלם לא יכולתי כי לא ניתן היה לעזוב את המשוט לרגע.

מזרחית בקטנה

ביום שישי, אתמול, החלטתי לא לצאת. על פי התחזית צפויים היינו למזרחית בעוצמה בינונית. עוצמה בינונית יכולה בקלות להיהפך לעוצמה חזקה. גם הטמפרטורות המגיעות עם המזרחית הקרה והיבשה מהמדבריות ממזרח לנו, לא עודדו יציאה.

בשבת מזג האוויר היה צפוי להיות דומה, אך לקראת ערב שבת, נראתה רגיעה. צפון-מזרחית קלה של 3-5 קשר שאמורה ליפול בהמשך היום ולהפוך לצפונית שתלך ותתחזק עד 8 קשר.

בתנאים כאלו חתירה לכיוון בת-גלים הנה אידיאלית. הצפון מזרחית דוחפת את הקיאק לכיוון הנמל ובת-גלים. המקום היחיד בארץ, שבו רוח offshore דוחפת לכיוון החוף. 

יצאנו תומר ואני בבוקר לים לא גבוה אבל עצבני. הרוח היתה חרישית ובגב. היה קר. קר מאוד. הגלים שנוצרו ממזרח נפגשו עם הגלים שמגיעים מלב ים, ממערב, ויצרו ים מבורבר וללא כיוון. ככל שהתקדמנו מערבה הגלים הפכו להיות גבוהים ועצבניים יותר והרוח התחזקה. חתרנו כ-6 ק"מ, קרוב למכון לחקר הימים, הסתובבנו וחזרנו, כדי שתומר יספיק לצופי-ים. בדרך חזרה נפגשנו עם דוד וניר שיצאו כחצי שעה אחרינו. בחזרה המזרחית הורגשה היטב והיתה קרובה ל-10 קשרים. גם הגלים היו גבוהים יותר. לא יום מדהים, אבל נחמד בכל זאת.