יום שבת, 19 במרץ 2011

פורים על המים

פורים. מזג האוויר היה נפלא. לאחר מספר שבתות עם סופות, גשמים וים גבוה ו/או מחלות, חו"ל ושאר מרעין בישין, סוף סוף סופ"ש שנראה מדהים. אספתי, עם סיום הלימודים, את תומר מבית הספר, יחד עם ניר וירדנו למעגן. דוד, אבא של ניר הצטרף גם כן. לירן ומיכה היו בים - יצאו מוקדם בבוקר.  התחלנו בחתירה לכיוון החוף השקט.

הרוח הלכה והתחזקה והים עלה ועלה. חתרנו מול רוח מערבית בעוצמה שנגעה ב-15 קשר. מול גלים לא גבוהים מידיי, אך מהירים. החתירה כנגד הרוח היתה מאומצת והגלים הנשברים סיפקו חתירה רטובה למדי. תומר נהנה מאוד. תוך כדי חתירה אמר לי שזה ים מושלם עבורו. מאתגר, מאמץ, חווייתי. שמחתי שהוא אוהב ים עובד הקשה יותר לחתירה. חתרנו מהר למדי והגענו לחוף השקט. בחוף התקשרנו ללירן ומיכה שהצטרפו במהרה.

לאחר חצי שעה של פטפוטים התחלנו בדרכינו חזרה, מצפים לרוח גבית חזקה וגלים עוקבים שיספקו לנו גלישה והתקדמות מהירה. להפתעתינו, בשעה הקלה שבילינו בחוף, הרוח ירדה לחלוטין וכך גם הים. חתרנו על ים כמעט חלק וללא רוח את כל הדרך חזרה. במחצית הדרך נשברה לי הרגלית השמאלית. הרגלית הנה פיסת פלסטיק שמחוברת למסילה, עליה מניחים את הרגל והיא מספקת תמיכה בעת החתירה. ללא רגלית קשה מאוד לחתור ביעילות ולשלוט בקיאק. כך, שלמרות שהיה יום מעולה בים, שבירת הרגלית העיבה על הכיף. הבעייה גם שלא ברור היה לי איך אוכל לצאת לחתירה נוספת בשבת, והתחלתי לבדוק אפשרויות  המתבססות על קיאקים אחרים שנמצאים במחסן, קיאקים של ישיבה עליונה. לא התלהבתי.

סרטון קצר המספק הצצה לחתירה הכיפית:



תמונות שתומר צילם, עם גישה אמנותית משהו:











בשבת, לתומר לא היתה פעילות בצופי ים. נפגשנו עם לירן, דוד, ניר ורון במעגן, בעת בוקר מוקדמת. במהלך הלילה עלה לי רעיון לפתרון זמני לבעיית הרגלית השבורה. הכנסתי אל הקוקפיט את תיק ערכת הקפה שלי, ולשמחתי הוא היה בדיוק באורך וברוחב מתאימים ושמש מצויין כתתמיכה לרגלי השמאלית. התארגנות ויציאה לכיוון שקמונה. מזג האוויר היה משונה. אפור לחלוטין וגשום בצורה טורדנית. היה די קריר. למרות זאת, חתרנו להנאתינו בים רגוע יחסית עד למכון לחקר הימים (שיקמונה). פגשנו שם את אוהד. נחתנו על חוף צר באיזור. הוצאתי מהקיאק עוגות, עוגיות ופירות. השמש החלה להפציע וחיממה את האווירה. אכלנו, שתינו והתחלנו בחתירה חזרה. החתירה חזרה היתה מעייפת, בעיקר עקב אכילת יתר. בסך הכל חתרנו כ-17 ק"מ.







אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה