בשבועות האחרונים אינני רואה כמעט ים. עומס שמחייב אותי לבלות את ימי השישי וחלק מהשבתות בעבודה, מין שפעת (לא כהבחנה רפואית אלא כשם כללי למצב בריאותי ירוד) שלא מתפתחת לשום מקום, אבל לא מאפשרת לי מזה כשבועיים לקחת חלק פעיל בחתירות מאומצות ומזג אוויר לא יציב הכולל סערות, רוחות, גלים וים מסוכן. כל אלו הצטרפו למערך שלם המונע ממני לחתור. אם זאת פה ושם התגנבו מספר דברים.
בשבת של ה-26 לפברואר 2011, יום סוער וחורפי במיוחד, התכנסנו בחוף קריית חיים מספר מטורפים, בעידודו הנמרץ של שמשון, לגלישת גלים. הים היה סוער בצורה בלתי רגילה. גלים של מעל 4 מטר, מהירים מאוד, שנשברים בעוצמה וסוחפים עימם על דבר. תופעה מעניינת היתה גלים שמתחברים אלו לאלו ויוצרים ים מעורבל וקשה במיוחד. תופעה מסוכנת נוספת הייתה הסחף צפונה. נכנסים עם הקיאק בנקודה מסויימת ותוך שתי דקות נסחפים כמאה מטר צפונה. כדי שהעניין יהיה מעניין יותר, נשבה רוח עוצמתית של למעלה מ-25 קשר עם משבים מהירים הרבה יותר, וגם ניתך כמעט ללא הפסק. אני הייתי עם חום קל, והחלטתי לוותר על התענוג המפוקפק הזה. בכלל, אני לא מפיק הנאה רבה מגלישת גלים. זה עדיין לא מושך אותי במיוחד. תומר נהנה מאוד מהחוויה. סיים את הבוקר רועד מקור ומספר ימים אחר כך עם דלקת אוזניים ודלקת ריאות קלה. מבחינתו הנאה כפולה ומכופלת. גם להנות בים בתנאים קיצוניים ועשירי אדרנאלין וגם לא ללכת מספר ימים לבית הספר.
בחגיגה הרטובה השתתפו לירן, שמשון, מיכה, ניר, ואוהד. הסרטון שצילמתי מעביר משהו מהאווירה אבל אינו ממחיש את גובה הגלים ועוצמתם המיוחדת. כדי להמחשי זאת טוב יותר הייתי צריך להיכנס אל בינות הגלים - רעיון רע במיוחד בהתחשב במצב הים באותו היום.
לפני כשבוע וחצי, בשבת של ה-5 למרץ, תפסנו יום נפלא לחתירה. מעין הפוגה חמימה במזג האוויר. יצאנו לכיוון החוף השקט, שמשון, לירן, מיכה, דורון, אורן ואנוכי. תומר נשאר חולה בבית. שמשון ואני חתרנו נמרצות למצוף הטורקייה ומשם לחוף השקט. שם נפגשנו במיכה ולירן. דורון ואורן נשארו מאחור בנסיון לדוג בגרירה. שמשום פרש ראשון וחתר חזרה (על הקיאק של תומר). אנחנו נשארנו בחוף השקט. תה חם ועוגיות. לירן ומיכה התאמנו בעלייה על הקיאק. המים היו קרים מידי לטעמי - אז נשארתי ספון בקיאק. בדרך חזרה, תפס לירן לוקוס חמוד, באיזור ה-800 גרם, ולאחר סט צילומים שחרר אותו לים להמשיך ולגדול. היה יום קצר ומעולה.
