שבת בבוקר. התכנית היא לחתור במהירות לחוף השקט. לבצע מספר תרגולים. לחזור במהירות למעגן, כדי שתומר יספיק למסדר הבוקר של צופי ים. למרות היום העמוס והמעייף של אתמול והשינה הקצרה מידי, הכל התנהל כמתוכנן. במעגן פגשנו את לירן ואיגור, ולהפתעתינו את שמשון, שהחליט להצטרף. גם ניר ואביו דוד הגיעו לחתירה מהירה. מיכה, אוהד, דורון וחברו כבר היו בים. מזג האוויר נראה מזמין והים נראה חלק וצלול.
התארגנות מהירה וחתירה. תומר חתר מהר וברציפות. ניר ודוד אחריו. לירן ואיגור התמהמהו קצת מאחור. שמשון ואני חתרנו אחד ליד השני ופטפטנו, תוך המתנות קלות ללירן ואיגור. לקראת החוף השקט הציע שמשון להתחלף בקיאקים. וכך היה. בצענו זאת על המים. שמשון התישב בקיאק שלי. שיחק איתו למשך מספר דקות, כדי לחוש אותו, ואז פתח בחתירה מהירה מעין כמוה ותוך שניות התרחק ממני, משאיר אותי עם לסת שמוטה. כשהצטרפתי אליו, אמר שהקיאק מהיר בצורה יוצאת מהכלל. מזכיר לו קיאק אולימפי. שמשון חתר בנבחרת על קיאק אולימפי מאז הילדות. שמחתי לשמוע זאת.
ניר, דוד, תומר, שמשון ואני נכנסנו לחוף השקט. לירן ואיגור המשיכו לכיוון בת גלים. שמשון התחיל לעבוד עם ניר ודוד על עקרונות חתירה נכונה. מודאג שמא לא יצליחו לעמוד בסובב כנרת בעוד שבועיים. אחר כך נפנה והתחיל לעבוד עם תומר על שיפור טכניקת הגלגול שלו. ניר ודוד התחילו בחתירה חזרה. תומר הצטרף אליהם כ-15 דקות מאוחר יותר ושמשון אחר כך. אני נשארתי בחוף השקט.
עליתי על הקיאק וחתרתי לכיוון שקמונה. הים היה חלק בצורה יוצאת דופן והמים היו צלולים ביותר. ניתן היה לראות את החוף והסלעים בעומק של 20 מטר. מראה נדיר. לאחר חתירה של מספר קילומטרים זיהיתי את לירן והצטרפתי אליו ואל איגור. לא רציתיי לחזור. ים נדיר כזה ומזג אוויר מושלם. מי יודע מתי זה יחזור?
החזרה היתה מהירה ונוחה, עם ים גבוה קצת יותר ורוח צפונית. סה"כ חתרתי 21 קילומטר באותו היום. נובמבר. מי היה מאמין?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה