הקפת הכנרת

סוף השבוע, שלי ושל תומר ועוד 27 חותרים, הוקדש להקפת הכנרת בקיאקים. האירוע המורכב אורגן על ידי IKF (הפורום הישראלי לדייג מקיאקים) באמצעות אבי גיספן. אבי הפליא בארגון אירוע מושלם שיזכר עוד ימים רבים בחיוך ועם טעם של עוד.

מסלול מעגלי, 29 קיאקים, 3 ילדים בני 13, סה"כ 56 ק"מ של חתירה.

המסלול כאמור, בבוקר שישי מגינוסר לחוף גיא, משם לצמח, לחוף בודד לפני עין גב ומשם לעין גב. חניית לילה בבית הארחה בעין גב וכך הסתיים היום הראשון. ביום השני יציאה לכיוון צפון, נחיתה בשני חופים ללא שם, כניסה לירדן, נחיתה בחוף אמנון וסיום בגינוסר ביום שבת אחרי הצהריים.

מזג האוויר היה כמו על פי הזמנה. בהיר. לא חם מידי. לא קר מידי. ממש כמו שצריך. שום רוח לא נשבה (מה שהפך לבעייה ללירן עם האיילנד והמפרש המדולדל). כל החותרים הפליאו בחתירה יעילה ובקצב גבוה יחסית, כאשר המרחק בין בראשון לאחרון לא עלה על 5 דקות.
תומר ושאר הילדים חתרו כמו המבוגרים ללא כל בעייה. מעורר כבוד. תומר היה מאושר. מלא אנרגיות. גם כשכולנו נחנו על החוף, נשאר תומר בקיאק ועסק בתרגולים ואקרובטיקות.

את הערב בילינו בבית הארחה בעין גב. לירן, שמשון, תומר ואנוכי, חלקנו חדר גדול בנוחיות רבה. מקלחת חמה ומצויינת, מטבחון עם קפה וכיבוד קל. דשא רחב ופינות ישיבה בחוץ. פשוט כיף. ארוחת הערב היתה מפוארת וטעימה להפליא. אבי רכש בשרים מעולים ודורון הפליא לצלותם על גריל פחמים ענקי ברחבת הדשא. סלטים, ירקות, בשרים על האש, בירות ויין, ולסיום פיצוחים. מי צריך יותר.

רוב החבר'ה, כולל תומר קרסו למיטת מוקדם למדי. בשעה שמונה, נשארנו בחוץ בודדים בלבד. מפטפטים ומקשקשים. בשעה עשר גם אנחנו צללנו. ארוחת הבוקר היתה מעולה ועשירה ביותר. אכלנו בחדר האוכל של בית הארחה. החבר'ה תיאמו טרקטורונים עם עגלות לעזור להוביל את הקיאקים למים ולחסוך את העינוי של סחיבתם עם כל הציוד במעלה הגבעה ובחול העמוק.

שמשון ביצע חימום מסודר לכל החותרים וכך התחלנו את היום השני. באטרקציה ביום זה היתה כניסה לנהר הירדן הלא קוצף ולא שוצף. המים היו מאוד קרים.

בסיום החתירה העיר תומר שהיה מוכן להישאר עוד מספר ימים.

הקיץ נמשך

שישי. אספתי את תומר (וניר) אחרי שעות הלימוד ונסענו למעגן. שם הצטרף אלינו דוד אבא של ניר. לירן ועוד שלושה איילנדים הפליגו מספר שעות קודם לכן לעכו. מזג האוויר נראה מצויין. גם הים. התארגנו במהירות, היות ולא נותרו הרבה שעות אור וחתרנו לחוף השקט, כהרגלנו. כשהגענו לחוף השקט עלתה הרוח בצורה ניכרת. רוח צפונית. מהר מאוד עליית הרוח תורגמה לגלים די גבוהים שהתנפצו בתוך החוף. בחוף השקט תומר ואני התאמנו על גלגולים, כאשר תומר עומד במים הקרים למדי ועוזר לי לשפר את הטכניקה. מאוחר יותר, התחלפנו בתפקידים. הגלגול של תומר השתפר בצורה ניכרת. יש מקום לשיפורים נוספים ואז להתחיל לעבוד על הצד השני. ניר ודוד התאמנו בעליה מחדש על הקיאק לאחר פליטה. 

הדרך חזרה היתה מהירה, היות והשמש ירדה וחששנו מירידת הלילה. גלי צד גבוהים ליוו אותנו רוב דרכינו, כך שהחתירה לא היתה קלה.

 

הגענו למעגן ממש עם הדמדומים. במעגן חיכה לנו שמשון עם הצעצוע החדש שלנו. קיאק freestyle קצרצר (Robson Blowfish), במצב מעולה, כמו חדש. עם משוט מיוחד של Robson, אפוד ציפה מעולה וחצאית. לא הספקנו אפילו לראות את הקיאק בחשיכה שהחלה לרדת. שטפנו אותו שטיפה מהירה והשארנו אותו במחסן.

בשבת בבוקר מיהרנו למעגן. פגשנו שם את לירן. כרגיל, חתירה מהירה לחוף השקט. הפעם אני התאמנתי לבד, היות והמים היו די קרים ולתומר לא התחשק. ניר, דוד ותומר חזרו לאחר כחצי שעה למעגן. להספיק למסדר הבוקר בצופי ים. אני חברתי ללירן ויחד חתרנו לכיוון המכון לחקר הימים (שקמונה), שם פגשנו את אוהד, מנסה ומתרגל את המפרש החדש שלו. לאורך כל הדרך הים והרוח היו נפלאים. באיזור שאחרי הכנסייה בבת גלים, החלה הרוח הצפון מערבית לנשוב בחוזקה ולהרים גלים בהתאם. את הדרך חזרה למעגן הקישון עשיתי בחתירה רציפה ומהירה. רוב הדרך גלשתי על הגלים, כך שהמהירות הממוצעת היתה גבוהה הרבה יותר מהרגיל. לפחות 10 קמ"ש.

בסוף היום, לאחר סיום הפעילות בצופים, עלה תומר לראשונה על הקיאק האדום החדש. אהבה ממבט ראשון. היה נחמד לראות את תומר מתרגל סלאלום עם קיאק שנראה כמו נעל הולנדית גדולה. לצערי לא צילמתי זאת.

שגרת קיץ, כמעט

שגרה נעימה אופפת אותנו. מזג האוויר מצויין (לא למשק המים ולחקלאים). הים רגוע לחלוטין. אין אירועים מיוחדים. ביום שישי אספתי את תומר מבית הספר לאחר הלימודים. ירדנו למעגן. אופק וניר, חברים של תומר, הצטרפו אלינו. דוד אבא של ניר חיכה במעגן. חתרנו כולנו חתירה נעימה לחוף השקט. אופק חתר/פידל על האדוונצ'ר. לירן כבר היה באיזור שעתיים שלוש קודם לכן. קיבל חופשה מהמילואים ואץ למים.

בחוף השקט ניצלנו את שעות האור האחרונות ומזג האוויר המצויין לתרגולות. תומר ואני תרגלנו גלגול וניר ואביו תרגלו עלייה מחדש על הקיאק.

חזרנו למעגן בדמדומים. כיף של שישי אחרי הצהריים.

בשבת נפגשנו במעגן בשעה 07:00. לירן כבר נכח, גם אורן היה שם. מאוחר יותר הצטרף דורון. דורון ה. וליאור יצאו זמן קצר לפני זה. ניר ודוד הגיעו והתארגנו לחתירה לעכו וחזרה כחלק מההכנה לסובב הכינרת בעוד שבועיים. לאחר כמה שקות הגיע שמשון עם חבר, דרור, שלא היה בחייו על קיאק. תומר הסביר לו איך לתפעל את האדוונצ'ר. שמשון עשה חימום מצויין לכולנו על החוף, לפני היציאה. יצאנו לכיוון החוף השקט. דרור על האדוונצ'ר ושמשון על המנטה ריי הכחולה שלו, גורר את קיאק הפריסטייל הקטנטן שלו מאחור.בחוף השקט שמשון עבד איתי ועם תומר על גלגולים, תוך כדי שעשועים ופעלולים עם הקיאק הקטנטן שלו. גורם לתומר לקנא ולשאוף ליותר.

בדרך חזרה התחלפנו שמשון ואני בקיאקים. חתרתי בקיאק הישיבה העליונה שלו. קיאק מפתיע. נראה מסורבל וגדול, אבל למעשה נוח ביותר, מהיר ומתמרן בקלות. נראה קיאק מעולה באמת. ב- 10:00, כמתוכנן, תומר הצטרף למסדר הבוקר של צופי ים, אני ניקיתי ואחסנתי את הקיאקים וחזרתי הביתה מוקדם יחסית. לנגן קצת.

להלן סרטון קצר שצילם לירן ביום שישי בחוף השקט:

נובמבר... מי היה מאמין?

שבת בבוקר. התכנית היא לחתור במהירות לחוף השקט. לבצע מספר תרגולים. לחזור במהירות למעגן, כדי שתומר יספיק למסדר הבוקר של צופי ים. למרות היום העמוס והמעייף של אתמול והשינה הקצרה מידי, הכל התנהל כמתוכנן. במעגן פגשנו את לירן ואיגור, ולהפתעתינו את שמשון, שהחליט להצטרף. גם ניר ואביו דוד הגיעו לחתירה מהירה. מיכה, אוהד, דורון וחברו כבר היו בים. מזג האוויר נראה מזמין והים נראה חלק וצלול.

התארגנות מהירה וחתירה. תומר חתר מהר וברציפות. ניר ודוד אחריו. לירן ואיגור התמהמהו קצת מאחור. שמשון ואני חתרנו אחד ליד השני ופטפטנו, תוך המתנות קלות ללירן ואיגור. לקראת החוף השקט הציע שמשון להתחלף בקיאקים. וכך היה. בצענו זאת על המים. שמשון התישב בקיאק שלי. שיחק איתו למשך מספר דקות, כדי לחוש אותו, ואז פתח בחתירה מהירה מעין כמוה ותוך שניות התרחק ממני, משאיר אותי עם לסת שמוטה. כשהצטרפתי אליו, אמר שהקיאק מהיר בצורה יוצאת מהכלל. מזכיר לו קיאק אולימפי. שמשון חתר בנבחרת על קיאק אולימפי מאז הילדות. שמחתי לשמוע זאת.

ניר, דוד, תומר, שמשון ואני נכנסנו לחוף השקט. לירן ואיגור המשיכו לכיוון בת גלים. שמשון התחיל לעבוד עם ניר ודוד על עקרונות חתירה נכונה. מודאג שמא לא יצליחו לעמוד בסובב כנרת בעוד שבועיים. אחר כך נפנה והתחיל לעבוד עם תומר על שיפור טכניקת הגלגול שלו. ניר ודוד התחילו בחתירה חזרה. תומר הצטרף אליהם כ-15 דקות מאוחר יותר ושמשון אחר כך. אני נשארתי בחוף השקט.

עליתי על הקיאק וחתרתי לכיוון שקמונה. הים היה חלק בצורה יוצאת דופן והמים היו צלולים ביותר. ניתן היה לראות את החוף והסלעים בעומק של 20 מטר. מראה נדיר. לאחר חתירה של מספר קילומטרים זיהיתי את לירן והצטרפתי אליו ואל איגור. לא רציתיי לחזור. ים נדיר כזה ומזג אוויר מושלם. מי יודע מתי זה יחזור?

החזרה היתה מהירה ונוחה, עם ים גבוה קצת יותר ורוח צפונית. סה"כ חתרתי 21 קילומטר באותו היום. נובמבר. מי היה מאמין?

גלישת גלים עם שמשון אחרי בית הספר

את יום השישי התחלתי בחתירה נעימה של בוקר לכיוון החוף השקט. לירן, אבינועם ועוד חבר'ה יצאו מוקדם יותר. פגשתי במעגן את איגור ויצאנו ביחד. בחוף השקט פגשנו את אבינועם ומאוחר יותר את לירן. הים היה נוח למדי, אן כי לא ממש רגוע. את הדרך חזרה גלשתי למעשה, עקב הגלים היפים שהתפתחו מאחורי. במעגן התארגנתי מהר ועליתי על הרכב לאסוף את תומר. לירן, הנמצא בחופשת מילואים, לא יכול היה להצטרף.

היה חשש שלא יהיו גלים בחוף הכרמל, אליו נסענו. זאת עקב הרוח הצפונית החזקה למדי. להפתעתינו היו גם היו גלים, ולצערנו יותר מידי גולשים אכלסו את חוף הפיק.

תומר, שהגיע עם אופק חברו, החל לחתור ולנסות להתמודד עם הגלים, תוך המנעות מעשרות הגולשים. לאחר כשעה הוא החל לאמן את אופק בגלגול וגלישה בסיסית.

בינתיים שמשון צלצל ושאל אם אנחנו מתכוונים להישאר בחוף, היות והוא מתכוון להגיע בדרכו מתל אביב. ואכן, לאחר כשעה הגיע שמשון, שלף קיאק פצפון מבגאז' המכונית ואץ למים. שמשון התחיל לעבוד עם תומר על גלישה ועל טכניקת גלגול נכונה כבסיס להתהפכות ודאית. הגלים היו גבוהים למדי וחזקים. זאת היתה הפעם השניה בלבד שתומר מנסה לגלוש עם הקיאק החדש. בעוד שמשון ביצע פעלולים שונים עם הקיאק שלו (היה בעבר אלוף ישראל ב- Free Style), תומר נלחם בגלים ושתה הרבה מי ים. אחד הדברים שלמד בדרך הקשה הוא שהגלים לא מרחמים, ואם פספסת גל, אל לך להתמהמה כי אחיו הבוגר כבר נמצא מאחור עם כוונות זדון.

בסיום היום, לאחר השקיעה, התנסה תומר בקיאק של שמשון ("מוזר ביותר" היתה מסקנתו). תומר סיכם את היום ככיף מדהים והוא אפילו הרגיש שהוא התקדם. הוא למד להתמודד עם הפחד מפני הגלים ההופכים אותך במהירות, למד להתאושש מהם ואפילו שיפר את טכניקת הגלישה.

מיותר לציין כי בסוף היום הוא היה מפורק לחלוטין. מרוצה, אך תשוש.