בוקר אפרורי. נראה קצת חורפי. למרות העננים האפורים והמאיימים, בחוץ חם למדי. 7:30 במעגן. לירן כבר מתארגן. אורן, חותר חדש מצטרף. עושים היכרות.מוקדם בבוקר יצאו דורון ושאולי. כנראה נפגוש אותם בדרכם חזרה. צחי, עם הסקי-סרף הארוך שלו מבצע החפה. אייל וגדי עוד הרחק מאחריו. בשיחה קלה עימו מתברר שהוא מתכונן להתחרות באליפות בדרום אפריקה. צחי היה בעבר בנבחרת האולימפית והוא בהחלט יודע חתירה מהירה מהי. לכן הוא מתאמן במרץ בשבועות האחרונים. המהירות הממוצעת שלו היא 14 קמ"ש. פי שתיים מהמהירות שאנו משייטים בה כשאנו חותרים במרץ.
תומר יצא ראשון לכיוון ראש השובר. בכניסה לנמל הקישון פגשתי את גדי ואייל, בדרכם חזרה. שוחחנו מעט. כל היתר התקדמו מהותית. פתחתי בחתירה נמרצת ומהר מאוד השגתי ועקפתי אותם. תומר צעק לי שאחכה לו אחרי ראש השובר.
בראש שובר, תומר התעקש להחלף במשוטים. רצה לבדוק את המשוט הקל כנוצה שלי. לשנינו היתה בעיית הסתגלות קלה. אני כבר התרגלתי לחתור עם משוט ללא משקל, ואילו הוא הרגיש כאילו אין לו משוט בכלל.
בדרך פגשנו את שאולי, דורון ואוהד שחזרו בידיים ריקות מחתירות הדייג שלהם. איחולי "גמר חתימה טובה" וממשיכים. אוהד מצטרף אלינו. חייב לחזור עם דג לחג.
מתקרבים לשובר החדש של חיל הים. מזג האוויר והים משתנים דרמטית. כיווני הרוח יוצרים ים מבורבר לחלוטין המקשה על החתירה. גם הרוח מתחזקת. ה"דייגים", חותרים הלוך ושוב לאורך השובר. תומר ואנוכי מלווים אותם. אם תהייה תפיסה, נוכל לתעד. החתירה לאורך השובר בתנאי ים כאלו הנה קשה וישנו סיכון מתמיד של התנפצות לשובר. ללירן ואורן, המפדלים ולא חותרים, השליטה קלה יותר. לאוהד קשה יותר לחתור ולטפל החכה בו זמנית. כך הוא איבד דג. היה צריך להחליט אם לשמור על הקיאק או על הדג.
בינתיים, מאחורי השובר, מכיוון החוף השקט, מופיע יפהפיה בלונדינית על חסקה. תמונה קצת הזוייה. היא חותרת (לא במיומנות גדולה) ביננו. קצת מוזר, היות והחוף השקט סגור בימי שישי לחרדים זכרים. לשאלתי ספרה שהיא מתחמק מהצד ולוקחת את החסקה של המצילים.
תומר מתעקש לרדת לחוף ולהתקדם בתרגולים של גלגול אסקימוסי. ירדנו. שמתי לב שלתומר קשה לבצע את הגלגול משתי סיבות. הוא לא מעלה את הראש בעקבות הגוף, אלא מנסה להעלות קודם את הראש - שגיאה נפוצה; והוא לא מושך את הגוף קדימה והצידה בצורה מספקת, כך שהוא לא מקבל מומנט סיבוב מספק. עלה לי רעיון איך לשפר זאת. כשהוא התהפך, ביקשתי ממנו להתגלגל תוך תמיכה במשוט שהנחתי על בניצב לקיאק. את המשוט הנחתי רחוק מהגוף שלו ולכיוון החרטום. כך, שעל מנת להיתמך במשוט וחזור לפני המים, חייב היה לרכון קדימה והצידה. ברגע זה הוא הבין את התנועה ומייד אחר כך ביצע את הגלגול הראשון בחייו. חיוך השמחה והאושר שנמרחו על פניו לא ניתנים לתיאור. "אחד הרגעים הטובים בחייו" אמר. הוא גם נראה כך. הוא המשיך להתגלגל והמשיך והמשיך... זו כמובן רק ההחלה וישנם עדיין אימונים ותרגולים רבים, אבל את הבסיס הוא רכש.
עלינו לחוף. בינתיים הגיעו גם היתר. לירן, כהרגלו בימים אלו, חזר עם דג (טרכון - גומבר). מנוחה וטבילה וחזרה לקישון. החזרה בים עובד ומבוברבר עם גלים קטנים ומעצבנים מכל כיוון. ממש לפני ההגעה, אוהד תפס את הדג שלו (טרכון - גומבר). העקשנות והמאמץ השתלמו. יש דג לחג.
יום כיפור זה ייחרת בזכרונו של תומר כאחד הימים החשובים בחייו. במעגן, כשסיפר לניר חברו על הגלגול, נודע לו כי ניר ואביו החליפו את הטקילה בשני קיאקים פנימיים. עוד שניים שהצטרפו לעניין.
להלן הסרטון (כדאי לצפות במסך מלא ובאיכות HD - 720p):
בראש שובר, תומר התעקש להחלף במשוטים. רצה לבדוק את המשוט הקל כנוצה שלי. לשנינו היתה בעיית הסתגלות קלה. אני כבר התרגלתי לחתור עם משוט ללא משקל, ואילו הוא הרגיש כאילו אין לו משוט בכלל.
בדרך פגשנו את שאולי, דורון ואוהד שחזרו בידיים ריקות מחתירות הדייג שלהם. איחולי "גמר חתימה טובה" וממשיכים. אוהד מצטרף אלינו. חייב לחזור עם דג לחג.
מתקרבים לשובר החדש של חיל הים. מזג האוויר והים משתנים דרמטית. כיווני הרוח יוצרים ים מבורבר לחלוטין המקשה על החתירה. גם הרוח מתחזקת. ה"דייגים", חותרים הלוך ושוב לאורך השובר. תומר ואנוכי מלווים אותם. אם תהייה תפיסה, נוכל לתעד. החתירה לאורך השובר בתנאי ים כאלו הנה קשה וישנו סיכון מתמיד של התנפצות לשובר. ללירן ואורן, המפדלים ולא חותרים, השליטה קלה יותר. לאוהד קשה יותר לחתור ולטפל החכה בו זמנית. כך הוא איבד דג. היה צריך להחליט אם לשמור על הקיאק או על הדג.
בינתיים, מאחורי השובר, מכיוון החוף השקט, מופיע יפהפיה בלונדינית על חסקה. תמונה קצת הזוייה. היא חותרת (לא במיומנות גדולה) ביננו. קצת מוזר, היות והחוף השקט סגור בימי שישי לחרדים זכרים. לשאלתי ספרה שהיא מתחמק מהצד ולוקחת את החסקה של המצילים.
תומר מתעקש לרדת לחוף ולהתקדם בתרגולים של גלגול אסקימוסי. ירדנו. שמתי לב שלתומר קשה לבצע את הגלגול משתי סיבות. הוא לא מעלה את הראש בעקבות הגוף, אלא מנסה להעלות קודם את הראש - שגיאה נפוצה; והוא לא מושך את הגוף קדימה והצידה בצורה מספקת, כך שהוא לא מקבל מומנט סיבוב מספק. עלה לי רעיון איך לשפר זאת. כשהוא התהפך, ביקשתי ממנו להתגלגל תוך תמיכה במשוט שהנחתי על בניצב לקיאק. את המשוט הנחתי רחוק מהגוף שלו ולכיוון החרטום. כך, שעל מנת להיתמך במשוט וחזור לפני המים, חייב היה לרכון קדימה והצידה. ברגע זה הוא הבין את התנועה ומייד אחר כך ביצע את הגלגול הראשון בחייו. חיוך השמחה והאושר שנמרחו על פניו לא ניתנים לתיאור. "אחד הרגעים הטובים בחייו" אמר. הוא גם נראה כך. הוא המשיך להתגלגל והמשיך והמשיך... זו כמובן רק ההחלה וישנם עדיין אימונים ותרגולים רבים, אבל את הבסיס הוא רכש.
עלינו לחוף. בינתיים הגיעו גם היתר. לירן, כהרגלו בימים אלו, חזר עם דג (טרכון - גומבר). מנוחה וטבילה וחזרה לקישון. החזרה בים עובד ומבוברבר עם גלים קטנים ומעצבנים מכל כיוון. ממש לפני ההגעה, אוהד תפס את הדג שלו (טרכון - גומבר). העקשנות והמאמץ השתלמו. יש דג לחג.
יום כיפור זה ייחרת בזכרונו של תומר כאחד הימים החשובים בחייו. במעגן, כשסיפר לניר חברו על הגלגול, נודע לו כי ניר ואביו החליפו את הטקילה בשני קיאקים פנימיים. עוד שניים שהצטרפו לעניין.
להלן הסרטון (כדאי לצפות במסך מלא ובאיכות HD - 720p):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה