חתירה אחרונה לפני היציאה לקפריסין

בבוקר שני הקרוב אנחנו, קבוצה נבחרת מפורום IKF ואנוכי לקפריסין.  8 חבר'ה. אייל, אבי, צביקה, ניסים, אביהו, רונן, לירן ואני. התכנית היא לעלות על יאכטה (קטמארן עם הסקיפר טוביה), עם הקיאקים, להגיע למפרץ פוליס, בצפון מערב קפריסין, ומשם לחתור לדרום מזרח לכיוון פאפוס. היות ונדרשת התארגנות, החלטנו לירן ואני, לבצע חתירה אחרונה היום, יום שישי, ואת יום השבת לנצל להתארגנות.

נפגשנו ב-7:00 בבוקר, בזבולון, לירן, אבינועם, איגור, שרון - בנו בן ה-15 של איגור, שאולי, תומר ואנוכי. שמענו שדורון, דורון ה. וליאור, נמצאים כבר בים - באיזור הבויות.

שרון קיבל ממני את האדוונצ'ר + תדריך והדרכה ראשונית. הים נראה אפור ועובד. רוח קלה הורגשה. יצאנו לכיוון הבויות בכוונה לדוג דוראדו. העונה התחילה ובכל הארץ, גם במפרץ, יש תפיסות. לפני כשבועעים זיהינו ליד הבויות ברתיחה גדולה של להקת דוראדו.

חתרנו לכיוון. אבינועם התעכב כקילומטר לפני הבויות וג'יגג (ג'יגגינג - הורדת פיתיון עם דימוי לקרקעית ואיסוף מהיר על מנת לדוג דגי קרקעית). הוא תפס לוקוס גדול, הביא אותו לקיאק, התמהמה בהוצאתו ואיבד אותו. תומר נצמד אליו. לאחר זמן מה הוא תפס לוקוס נוסף ואיבד גם אותו. אנחנו המשכנו לבויות. נפגשנו שם עם דורון, דורון ה. וליאור. החבר'ה ניסו מזלם בצורות שונות. דורון חזר הביתה, דורון ה. וליאור המשיכו עם הדייג באיזור הבויות.

לאחר זמן מה הרוח התחזקה. גם הים עלה והתחלנו לזהות פסגות לבנות מסביב. החלטנו לחתור לחוף השקט. תומר, לירן ואנוכי חתרנו לכיוון. ים לא נעים. גלי צד ורוח עם מרכיב צפוני חזק. החוף השקט לא היה שקט כלל ועיקר. גלים קוצפים נשברו על החוף. רצינו להתאמן בעלייה וירידה מהקיאק, אך התנאים לא היו מזמינים.

תומר ואני הגענו ראשונים. לאחר מספר דקות הגיע לירן. ללא כוונה תחילה וכדרך אגב, תוך כדי גרירה תפס לוקוס יפה ושמנמן. איגור, שרון, שאולי הצטרפו. לירן התחיל לנקות את הדג. אבינועם לא נראה באופק. לאחר מספר רב של טלפונים ללא מענה התברר כי הוא חתך הביתה.

אני ולירן התחלנו לתרגל שיטות שונות של עלייה לקיאק. תומר סייע. הים והגלים לא אפשרו תרגול נינוח. תומר התפנה וניסה לתפוס קצת גלים. בסביבות 12:00 התחלנו בחתירה מהירה לקישון. הים היה גבוה עם גלי צד לבנבנים. בערך Force 3. ים נחמד לפיתוח יציבות ומיומנות חתירה, אך לא כיפי כשמדובר ברצון לחזור במהירות לחוף. אבל זה ככה זה עם הים...

יום כיפור - קצת שונה

השנה, במקום אופניים ושיטוט על הכבישים, או בטלה בבית. החלטנו לקחת את הדיסקים (פריסבי) שלנו ולשחק בהם ביום הכיפור. הרי לצאת לים אי אפשר.

יש לנו 4 דיסקים. אחד שנועד לזריקה ותפיסה או לתחרויות בסגנון חופשי. דיסק תיקני למשחק ה- Ultimate. יתר הדיסקים הנם דיסקים מיוחדים למשחק הדיסק-גולף. דיסק למרחקים ארוכים, דיסק למרחקים בינוניים ודיסק לזריקות מדויקות למרחקים קצרים.

הרעיון בדיסק-גולף דומה למשחק הגולף הידוע. ישנן תחנות וצריך להתקדם מתחנה לתחנה תוך מינימום זריקות. בכל תחנה ישנו סל מיוחד שלתוכו יש להכניס את הדיסק. פשוט ונחמד.

בחרנו לשחק בגן האם בחיפה. בחרנו מסלול מגוון כאשר במקום סל המטרה היתה לפגוע בגזעי עצים שנבחרו מראש במינימום זריקות. היה מהנה ביותר. שיחקנו, אורן תומר ואנוכי, כשעתיים. אחר כך שיחקנו בזריקות ותפיסות של הפריסבי הרגיל.

כדאי לצפות במסך מלא ובאיכות 720P.

ערב יום כיפור - גלגול אסקימוסי ראשון של תומר

בוקר אפרורי. נראה קצת חורפי. למרות העננים האפורים והמאיימים, בחוץ חם למדי. 7:30 במעגן. לירן כבר מתארגן. אורן, חותר חדש מצטרף. עושים היכרות.מוקדם בבוקר יצאו דורון ושאולי. כנראה נפגוש אותם בדרכם חזרה.  צחי, עם הסקי-סרף הארוך שלו מבצע החפה. אייל וגדי עוד הרחק מאחריו. בשיחה קלה עימו מתברר שהוא מתכונן להתחרות באליפות בדרום אפריקה. צחי היה בעבר בנבחרת האולימפית והוא בהחלט יודע חתירה מהירה מהי. לכן הוא מתאמן במרץ בשבועות האחרונים. המהירות הממוצעת שלו היא 14 קמ"ש. פי שתיים מהמהירות שאנו משייטים בה כשאנו חותרים במרץ.

תומר יצא ראשון לכיוון ראש השובר. בכניסה לנמל הקישון פגשתי את גדי ואייל, בדרכם חזרה. שוחחנו מעט. כל היתר התקדמו מהותית. פתחתי בחתירה נמרצת ומהר מאוד השגתי ועקפתי אותם. תומר צעק לי שאחכה לו אחרי ראש השובר.

בראש שובר, תומר התעקש להחלף במשוטים. רצה לבדוק את המשוט הקל כנוצה שלי. לשנינו היתה בעיית הסתגלות קלה. אני כבר התרגלתי לחתור עם משוט ללא משקל, ואילו הוא הרגיש כאילו אין לו משוט בכלל.

בדרך פגשנו את שאולי, דורון ואוהד שחזרו בידיים ריקות מחתירות הדייג שלהם. איחולי "גמר חתימה טובה" וממשיכים. אוהד מצטרף אלינו. חייב לחזור עם דג לחג.

מתקרבים לשובר החדש של חיל הים. מזג האוויר והים משתנים דרמטית. כיווני הרוח יוצרים ים מבורבר לחלוטין המקשה על החתירה. גם הרוח מתחזקת. ה"דייגים", חותרים הלוך ושוב לאורך השובר. תומר ואנוכי מלווים אותם. אם תהייה תפיסה, נוכל לתעד. החתירה לאורך השובר בתנאי ים כאלו הנה קשה וישנו סיכון מתמיד של התנפצות לשובר. ללירן ואורן, המפדלים ולא חותרים, השליטה קלה יותר. לאוהד קשה יותר לחתור ולטפל החכה בו זמנית. כך הוא איבד דג. היה צריך להחליט אם לשמור על הקיאק או על הדג.

בינתיים, מאחורי השובר, מכיוון החוף השקט, מופיע יפהפיה בלונדינית על חסקה. תמונה קצת הזוייה. היא חותרת (לא במיומנות גדולה) ביננו. קצת מוזר, היות והחוף השקט סגור בימי שישי לחרדים זכרים. לשאלתי ספרה שהיא מתחמק מהצד ולוקחת את החסקה של המצילים.

תומר מתעקש לרדת לחוף ולהתקדם בתרגולים של גלגול אסקימוסי. ירדנו. שמתי לב שלתומר קשה לבצע את הגלגול משתי סיבות. הוא לא מעלה את הראש בעקבות הגוף, אלא מנסה להעלות קודם את הראש - שגיאה נפוצה; והוא לא מושך את הגוף קדימה והצידה בצורה מספקת, כך שהוא לא מקבל מומנט סיבוב מספק. עלה לי רעיון איך לשפר זאת. כשהוא התהפך, ביקשתי ממנו להתגלגל תוך תמיכה במשוט שהנחתי על בניצב לקיאק. את המשוט הנחתי רחוק מהגוף שלו ולכיוון החרטום. כך, שעל מנת להיתמך במשוט וחזור לפני המים, חייב היה לרכון קדימה והצידה. ברגע זה הוא הבין את התנועה ומייד אחר כך ביצע את הגלגול הראשון בחייו. חיוך השמחה והאושר שנמרחו על פניו לא ניתנים לתיאור. "אחד הרגעים הטובים בחייו" אמר. הוא גם נראה כך. הוא המשיך להתגלגל והמשיך והמשיך... זו כמובן רק ההחלה וישנם עדיין אימונים ותרגולים רבים, אבל את הבסיס הוא רכש.

עלינו לחוף. בינתיים הגיעו גם היתר. לירן, כהרגלו בימים אלו, חזר עם דג (טרכון - גומבר). מנוחה וטבילה וחזרה לקישון. החזרה בים עובד ומבוברבר עם גלים קטנים ומעצבנים מכל כיוון. ממש לפני ההגעה, אוהד תפס את הדג שלו (טרכון - גומבר). העקשנות והמאמץ השתלמו. יש דג לחג.

יום כיפור זה ייחרת בזכרונו של תומר כאחד הימים החשובים בחייו. במעגן, כשסיפר לניר חברו על הגלגול, נודע לו כי ניר ואביו החליפו את הטקילה בשני קיאקים פנימיים. עוד שניים שהצטרפו לעניין.

להלן הסרטון (כדאי לצפות במסך מלא ובאיכות HD - 720p):

סופ"ש עמוס ורטוב

יום שישי. סוף סוף נראה כי הים מתאים לסדנת הגלים לה חכינו כל כך הרבה זמן. התכנית המקורית היתה לבצע את הסדנא בחוף הנטוש שבקצה השובר של גדות. חוף שמגיעים אליו מהום סנטר במפרץ חיפה.

במהלך השבוע, אבינועם קפץ ושייף וסיים את עבודת התיקון שהתחילה ביום שיש שעבר. הוא ביצע עבודה מושלמת וצריך עיין טובה לראות את התיקון. כל הכבוד ותודות.

את הסדנא מוביל עדו בר. מדריך קיאקים מקצועי ממרכז דניאל בהרצליה, חבר בפורום IKF שמעביר סדנאות מסוג זה באופן די תדיר. הסדנאות הן בתשלום סימלי בלבד והן לטובת הקהילה.

עדו הגיע לחוף (מרחובות) בשעה מוקדמת. התחזית דיברה על גלים גבוהים במיוחד. עדו מאוד לא אהב את החוף. המקום מוזנח והמים עכורים משפכי תעשייה. לאחר בירורים וסדרת התעייצויות, עם שמשון ואחרים, החליט לירן שנעבור לחוף קריית מוצקין, הצפוני ביותר בקריות. זה שגובל ברפא"ל. וכך היה.

החוף החדש התגלה כבחירה מצויינת. רצועת חול ארוכה ורחבה. שומם כמעט לחלוטין ועם גלים יפים וגבוהים. לסדנא הגיעו כ-12 חותרים, שחלקם הכרתי לראשונה. כמו כן הגיעו "להגיד שלום" ולצלם עוד חברה: אבינועם, אופיר, דניאל, אידריס, שחר ועוד.

הסדנא התחילה בתדרוך בטיחות של עדו והסברים תיאורטיים על יציאה עם גלים, תמיכות וגלישה חזרה. החלק היבש הסתיים מהר וכולנו נכנסנו למים, כשעדו מקפץ ביננו לעזור ולהנחות. הים היה גבוה וכולנו התהפכנו לרוב תוך שתיים מי ים בשפע. תומר דווקא שלט לא רע בעניינים והצליח להתהפך פחות מכולם וגם לגלוש יפה מספר פעמים. תומר ואנוכי היינו היחידים עם קיאקי ישיבה פנימית. לאחר פליטה, החזרה למים עם קיאק פנימי, היא מסורבלת וטרחנית.

בהמשך, עדו לקח את הקיאק שלי ואחר כך את של תומר והפגין ביצועי גלישה ושליטה מרשימים. הסדנא הסתיימה בשיח רעים. היה נפלא, מועיל ומאתגר. לסדנא חשיבות שלא תסולא בפז מבחינה בטיחותית והיא מציידת את החותרים בניסיון ותובנות שימנעו תאונות בעתיד. זאת מעבר לכיף והאדרנלין. אישית הייתי מעדיף להתחיל עם גלים מתונים יותר, אבל גם לגלים גבוהים יש יתרונות. תומר ריחף בשמים מרוב סיפוק.

בשבת, יצאנו יציאה מוקדמת קצרה, תומר, לירן ואנוכי. ים חלק. אין טיפת רוח. חתרנו עד הבויות (קצת לפני) וחזרנו בזמן כדי שתומר יספיק להגיע לצופי ים. בדרך פגשנו את ניר ואביו דוד שיצאו לחתור לפנינו וחזרו איתנו. לאחר שתומר עזב, לירן ואני יצאנו שוב לים. חתרנו חתירה נעימה עד אל מול רפא"ל. בחזרה הים עלה והרוח התחזקה. היה יותר קשה לחתור ולשמור כיוון. עם זאת החזרה התבצעה במהירות גבוהה הרבה יותר ממה שחשבתי. חזרנו הרבה לפני שתומר סיים את צופי-ים. סה"כ חתירה בסופ"ש היא כ-20 ק"מ.