סוף שבוע זה הוקדש לשיוטים עם ג'יזל, היאכטה. ביום שישי השתתפנו בשיוט אח"י אילת וביום שבת בשיוט הגדול, שיוט פלצור. מזג האוויר היה מצויין. ים מעולה. היה כיף.
בשישי בבוקר יצאנו לשיוט אח"י אילת. שיוט לזכר המשחתת אילת. היתה השתתפות ערה. הרוח הייתה חלשה יחסית. הצוות לא מגובש ולא מיומן מספיק עם הג'יזל. דווקא עם היאכטה הקודמת הגענו להישגים טובים עם הרבה נצחונות. לוקח זמן לכוונן את הסירה, להבין אותה ולגבש צוות. התחרויות במפרץ חיפה הם בין מצופים הקרובים יחסית אלו לאלו ונדרשת עבודה מהירה ומתואמת כדי לא להפסיד זמן. השיוט לא עבד טוב. זינוק גרוע, הספינקר לא עלה טוב, הבלופר (מפרש בלון לא סימטרי) והחלוץ הפריעו אחד לשני. בקיצור, עשינו נסיונות שונים וחלקם לא מוצלחים תוך כדי התחרות. בשלב מסויים החלטנו לסיים את התחרות, לא משנה באיזה מקום, לוותר על הטקס ולהמשיך באימונים עוד כשעתיים, על מנת להתכונן למירוץ החשוב יותר של מחר. וכך היה. חילקנו תפקידים, מתחנו את המיתרים בצורה שונה, טובה יותר. התנסינו עם הפלגה עם החלוץ ובלעדיו. בצענו מספר מהפכים, מספר סיבובים והעסק עבד לא רע. התפקיד שלי הוא בהפלגות זה העבודה עם החלוצים. במסלולים קצרים זו עבודה מפרכת, כי כל הזמן צריך להעביר את החלוץ מצד לצד.
בשישי בערב חגגנו יום הולדת לאורן. ענבל הביאה עוגה מקסימה וטעימה להפליא. התמונה למטה...
בשבת נערך שיוט פלצור. שיוט לזכר משפחת פלצור שנרצחה בקפריסין על יד מחבלים פלסטינאים. בשיוט זה, באופן מסורתי, משתתפות יאכטות רבות, סנוניות, סייפנים וקראוולים ומגיעים אליו מועדוני שייט מכל הצפון (צופי ים חיפה, זבולון חיפה, זבולון עכו, חדרה, מכמורת וכו'). גם תומר השתתף בשיוט עם הווינדמילר של צופי -ים חיפה. סירה ארוכה, דו תרנית, מדגם לוויתנית. הסירה האהובה על תומר. בשבוע האחרון הוא היה מגיע לצופי-ים אחרי הלימודים על מנת לעבוד עליה לקראת התחרות.
הפעם הצוות עבד טוב יותר ומתואם. ארז הביא מפרש בלופר חדש, גדול יותר. הזינוק היה מעולה. מושלם. התחלנו לשעוט קדימה עם המון אדרנלין, ואז הגיעה משמאלנו יאכטה מהירה (Cyclops) עם יוחאי פלצור, הבן של. ארז צרח וצעק לו לרדת עם הרוח, לזוז, אחרת שנינו ניפסל. יוחאי המשיך והסירות כמעט התנגשו ונגעו אחת בשנייה. לא היתה לנו ברירה וברחנו מהמסלול. שתי הסירות נפסלו וצריכות להתחיל את הזינוק מחדש. התובבנו והתחנו בזינוק בפיגור של מספר דקות על האחרים. עם זאת, מהר מאוד התחלנו לסגור פערים. הסירה רצה לא רע בכלל. הצוות עבד מתואם ומהר. סיימנו את המסלול בזמן סביר. ברגע מסויים חלפה הסירה של תומר לידינו. צרחתי לשלום ונפנפתי. הם הפליגו ופעלו מצויין. הספיניקר שלנו לא עבד טוב ונראה היה שהוא מעכב ומפריע לבלופר. קיפלנו אותו.
הזינוק השני היה מצויין גם כן. התקדמנו יפה וחצינו את קו הזינוק כששוב, נדחפה מתחתינו ונצמדה אלינו יאכטה. אנחחנו המשכנו בשלנו וצרחנו עליה לזוז. כמעט היה מגע והיא פנתה ברגע האחרון ועלתה ולקחה איתה את המצוף שמסמן את קן הזינוק. היא משכה את חבל המצוף ואז החבל נתפס בהגה שלנו ונגרר אחרינו. היינו חייבים לעצור ולחכות שסירת מנוע תפרק ותשחרר את המצוף. אובן זמן יקר ומיותר. המשכנו בתחרות. לאחר שעברנו את המצוף הקידמי והתחלנו לחזור, הרמנו את הבלופר. מפרש הבלון הלא-סימטרי. ואז אירעה תקלה. מזל נאחס. משהו השתבש בהרמה והמפרש נפל למים. המפרש נתפס מתחת לקיל ואל ניתן היה לשחררו. נדרשו דקות ארוכות של עצירה ותמרון עד לשחרורו. בקיצור, יום של תקלות ואירועים. בדרכינו לקו הסיום ראינו את תומר עם הווינמילר חוצים את קו הסיום הרבה לפני היאכטות המפוארות והמהירות האחרות.
חזרנו למעגן. אכלנו פירות, סיכמנו את ההשיוט והפקנו לקחים. שתינו הרבה יין משובח והחלטנו לוותר על טקס הסיום היות ואין טעם להגיע לאחר כל כך הרבה תקלות.
נסעתי הביתה. תשוש למדי. כשעה אחרי הגיע תומר וסיפר לי שזכינו במקום שלישי. הוא והצוות שלו זכו במקום שני. אז עם כל התקלות בחישובי הזמנים, היינו טובים למדי וצברנו עוד גביע.
תומר, עם זאת, חטף בהתחלת השיוט מכה בראש מהמנור המוט הגדול שמחובר לתורן ומניע את המפרש מצד לצד. מתברר שהוא נזרק בסירה והיה מטושטש כמה דקות. הוא המשיך את השיוט, למרות הכאבים, לא ויתר וביצע את תפקידו בהצלחה. לאחר שהתקלח, לקחנו אותו למוקד חירום לבדיקה, בחשד של זעזוע מוח. לשמחתינו הכל בסדר, פרט לזעזוע מוח קל. והוא ישאר בבית בהשגחה של 24 שעות.
התמונות צולמו על ידי איריס:
תמונות שצילם אבירם, בינהן הווינדמילר שתומר היה עליה:
עוגת יום ההולדת של אורן:
