גם השנה, ככל שנה, התקיימה התחרות השנתית של צופי ים בפארק הירקון. התחרות הנה מפגן ססגוני וצבעוני של מאות ילדים מכל הארץ, המתחרים בענפי ים שונים בצבעוניות ועליזות, תוך יחסי חברות קרובים, מפרגנים וחמים בין הקבוצות השונות. זה אינו ספורט תחרותי והילדים פוגשים אחד את השני בקורסים ומחנות, כך שהתחרות מזכירה יותר יום ספורט בית ספרי כיפי, מאשר כל דבר אחר. השבטים שהתחרו הנם עכו, חיפה, כינרת, נתניה, תל-אביב, יפו, בת ים. והתחרות כללה את ענפי החתירה, זריקת חבל, קשרים ימיים, משיכת חבל ומורל.
דברים מספר צדו את תשומת ליבי וברצוני לשתף בהם.
הילדים מתאמנים לקראת התחרות מזה מספר שבועות. אני יודע מקרוב מה קורה בצופי ים חיפה ובמיוחד עם תומר, ומניח שזה המצב בכל יתר השבטים. בשבועות האחרונים תומר התאמן מספר פעמים בשבוע, מעבר לפעילות הרגילה של צופי הים. האימון מתחיל אחרי הצהריים ונמשך אל תוך הלילה (20:00), ללא תלות במזג האוויר, גם בגשם שוטף וקור. האימון כולל רכיבים של כושר גופני: ריצות ארוכות (לפעמים עם משוטי העץ הכבדים של הקראוולים), כפיפות בטן, שכיבות סמיכה, עליות מתח, תרגילי גמישות, וחתירות, הרבה חתירות.
השנה, הנושא המרכזי בתחרות היה גלעד שליט ודמותו הודפסה והופיעה על כל החולצות, על השלטים והוזכרה במסדר הפתיחה והסיום.
אחד הגביעים שעליהם מתחרים השבטים הנו גביע איכות הסביבה וניתן לשבט שעשה מעל ומעבר לשבטים האחרים בענייני איכות הסביבה והמיחזור. השנה זכה שבט נתנייה.
שבט חיפה צירף אל שורותיו חניכים חדשים במסגרת פרוייקט צמיד (ילדים עם צרכים מיוחדים - בשפה עממית, ילדים עם פיגור שכלי). היה נוגע ללב לראות מקצה חתירה שבו הם חתרו והתחרו בקבוצות אחרות של שבט חיפה - מחווה מיוחדת שמטרתה לגרום מעט נחת ואושר לאותם הילדים.
כמו בכל שנה, קבוצת ההורים של חיפה (קבוצת "הזקנים") זכתה בקלות במקום הראשון, לאחר שהובילה את המקצה בתנופה רבה והפגינה חתירה קבוצתית מעולה.
כמו בכל שנה, קבוצת ההורים של חיפה (קבוצת "הזקנים") זכתה בקלות במקום הראשון, לאחר שהובילה את המקצה בתנופה רבה והפגינה חתירה קבוצתית מעולה.
בשנה שעברה השבט המצטיין היה חיפה (שגרף כמעט את כל הגביעים), השנה חזרו התל-אביבים להוביל מתוקף היותם שבט ענק, עשיר, רב הישגים, הזוכה תמיכה נפלאה מעיריית תל-אביב. הלוואי על כולנו.
כיף לכתוב על משהו שחשוב לכולנו: ילדים, חינוך וים באורך כה חיובי. הסרטון הבא מתאר קצת מאווירת הקרנבל והכיף שהיו שם. באופן טבעי הוא מתרכז בנקודת המבט של שבט צופי ים חיפה, אך כך זה היה גם ביתר השבטים.
